בשנת 2011 לקה התובע בהתקף לב, תוך כדי ועקב עבודתו, הוא צונתר ופגיעתו הוכרה על ידי הנתבע כפגיעה בעבודה.
· מספר שנים לאחר הופעת הסוכרת הופיעו גם הסיבוכים האופייניים של המחלה: נוירופתיה (8 שנים), אוטם לבבי (7 שנים), נפרופתיה (10 שנים).
]
"אין כל מניעה מ'בידודו' של ארוע מיוחד כאמור, ובילבד שהתקיימו בו התנאים להכרה בו ככזה. זאת במיוחד בנסיבות כמו אלה של המקרה שלפנינו, בהן על פי הנטען, הארוע המיוחד המתוחם בזמן ובמקום, היתרחש בתחילת התקופה, והסימנים החיצוניים של הפגיעה הנפשית באו לידי ביטוי מיד בסמוך לאחר מכן. הינה כי כן, בעצם קיומם של לחץ ומתח מתמשך אצל מבוטח במהלך תקופה מסוימת, אין כדי לשלול בחינת קיומו של ארוע מיוחד כאמור במהלך התקופה. ממילא בחינת קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המבוטח ובין אותו ארוע מיוחד, תערך בשים לב לכלל התשתית העובדתית כפי שתובא לפני המומחה היועץ הרפואי".
נוסיף כי בהתאם להלכות המשפטיות, המתייחסות להוכחת ארוע חריג בעבודה, שחלות גם במקרה של הוכחת ארוע מיוחד כבעניינינו, כאשר קיים ספק בדבר קיומו של ארוע חריג - ימונה מומחה-יועץ רפואי אשר ניתן להעזר בקביעתו בנושא[footnoteRef:4].
...
בנסיבות אלה, יש לקבל את התביעה ולקבוע קשר סיבתי בין שלושת האירועים המיוחדים שאירעו במהלך עבודתו של התובע להתפרצות מחלת הסוכרת.
בנסיבות אלה, אנו סבורים כי קיים קושי לקבל את האמור בחוות דעתה של המומחית מן הטעם שהעובדה השגויה בנוגע למועד האירוע השני השפיעה על גיבוש עמדתה והובילה לכך שהיא זקפה את מצבו הנפשי של התובע משנת 2001 (המועד השגוי של האירוע השני) ועד שנת 2004 (מועד האירוע השלישי) להתפתחות המחלה.
בנסיבות אלה, אנו מאמצים את האמור בחוות דעתו של המומחה השלישי שלפיה קיים קשר סיבתי רפואי בין האירועים המיוחדים למחלת הסוכרת ממנה סובל התובע וכי אלמלא התרחשו אירועים אלה, הייתה הופעת המחלה נדחית למועד מאוחר יותר.
סוף דבר
התביעה מתקבלת.
