שטח העבודה של גן הילדים אינו מגודר מתחת לפיגום ויש סכנה של נפילת כלים/אביזרים/מיני ציוד למיניהם ופגיעה במי שעלול להמצא למטה.
בהיעדר ראיות הנותנות הסבר חלופי, המומחה מניח שהפיגום נפל עקב התקנה כושלת של הפיגום ואי בדיקתו על ידי גורם מקצועי או מנהל עבודה מוסמך.
בדו"ח מתואר כי משטח הדריכה של הפיגום היה ברוחב של 40 ס"מ בלבד למרות שאיפשר התקנת משטח דריכה ברוחב של 80 ס"מ; כי לא היו במקום סדורי מעבר ועלייה בטוחים על הפיגום; כי לא נימצאו על הפיגום אזן תיכון ולא אזני רגל ולא אזנים שמגנים מפני נפילת ציוד או נפילה מהצד; כי לא נימצאו אמצעי בטיחות למניעת התפרקותו או התמוטטותו של הפיגום במהלך העבודה; כי לא נמצא גידור שמגן מפני נפילה של ציוד, למרות שהפיגום מוקם מעל לחצר של גן ילדים; כי לא נעשה שימוש בציוד מגן אישי דוגמאת קסדות או ריתמות.
אשת התובע מוסרת בתצהירה, כי התובע נזקק להשגחה תמידית ולעזרה בכל פעולות היומיום, כגון הלבשה; רחצה; אכילה; וכן החלפת חיתולים עקב העידר שליטה על סוגרים.
...
התובע ישלם לנתבע 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.
מהטעמים שהבאתי לעיל אני מחליט לקבל את תביעת התובע נגד נתבע 2, ואני מחייב את נתבע 2 לשלם לתובע את הסכומים, לפי הפירוט הבא:
הפסד השתכרות בעבר -
1,300,000 ₪
הפסדי שכר לעתיד -
600,000 ₪
עזרת הזולת לעבר -
766,000 ₪
עזרת הזולת לעתיד -
900,000 ₪
הוצאות רפואיות ונלוות לעבר ולעתיד -
50,000 ₪
כאב וסבל -
600,000 ₪
סה"כ
4,216,000 ₪
מסכום זה (4,216,000 ₪) יש להפחית ניכויי מל"ל בסכום של 1,751,762 ₪.
יוצא אפוא, שעל נתבע 2 לשלם לתובע סכום של 2,464,238 ₪.