לטענתם, קביעה זו התבססה על טענת דומוטק, שלפיה התקנת מערכת חימום תת-רצפתי היא עבודה מיוחדת המותאמת באופן פרטני לבית הלקוח, כך שתמחור שונה לכל לקוח אינו מעיד על הטעה לגבי המחיר הרגיל.
...
בתוך כך, נקבע כי אין בטענת המערערות, שלפיה הובהר על גבי המוצרים כי מחיריהם אינם כוללים מע"מ, כדי לגרוע מן המסקנה בדבר הפרתן את החובה הנ"ל.
בנוגע לנזק שנגרם כתוצאה מהפרת החובה האמורה, בית המשפט המחוזי התייחס לטענת המשיבים כי נזק הממון עומד על שיעור המע"מ החל על המוצרים שנרכשו; וכי אי-ציון המחיר הכולל כאמור הסב להם גם נזק בלתי-ממוני, שהתבטא בתחושות שליליות, דוגמת עוגמת נפש, כעס ותסכול.
נטען כי לפיכך, לא מדובר על הענקת הנחות באופן תמידי על כל המוצרים, כך שדין ערעור המשיבים נגדה להידחות.
לטענת נגב, מעצם העובדה כי קיימת לעובדיה סמכות ליתן הנחות, נובעת דווקא המסקנה כי לא ניתנות אצלה הנחות באופן אוטומטי, וכי מכל מקום, מדרג ההנחות ברשת – 7% למוכרן, 14% למנהל סניף – סביר.
סוף דבר
לנוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי כי נקבע שדין ערעורי המערערות להידחות בעיקרם, כפוף לאמור להלן:
(-) מתקבלת טענת המערערות, כאמור בפס' 80 לפסק דין זה.
(-) מתקבלת טענת חרש, כאמור בפס' 85 לפסק דין זה.
(-) מתקבלת טענת קרמיק דיפו, כאמור בפס' 90 לפסק דין זה.
(-) מתקבלת טענת נגב, כאמור בפס' 94 לפסק דין זה.
(-) כאמור בפס' 95 לפסק דין זה, בית המשפט המחוזי ישוב וידון בטענת נגב להיעדר עילת תביעה אישית נגדה בעילת ההטעיה.
