התובע, כאמור בתצהירו, ציין כי, מר כמאל ביקש ממנו פטיש תוך כדי ביצוע ההתקנה, לצורך כך עלה התובע על הסולם, עם הפטיש ובעת שהיה במדרגה הרביעית, הסולם החליק, היתקפל והתובע נפל על הריצפה בחוזקה, יחד עם הסולם.
בע"א (מחוזי תל אביב - יפו) 2822/00 רזון בנימין נ' חרות בע"מ ואח' נקבע בעיניין זה כדלקמן:
"הדרישה המופיעה בתקנת משנה (א) אקוויוולנטית לדרישה כי תהיה נגישות של הידיים לסולם עצמו, לצורך אחיזה. תקנת משנה (ב) היא תחליף לדרישה זו. יאמר כי התקנה מתייחסת לסולמות בגובה העולה על 2 מטרים, בלבד. אין להשתמש בסולמות אלה באופן שהחלק העליון של הסולם, ממקום הדריכה עד הקצה, יהיו באורך של פחות ממטר. לכן, מקום שגובה הסולם הוא 2 מטרים וסנטימטר אחד, אין לעלות עליו מעבר לגובה של מטר אחד וסנטימטר אחד, בכפוף לתקנת משנה (ב). המסקנה העולה מן האמור היא כי לנגד עיניו של מחוקק המשנה עמדה ההנחה, כי נפילה מגובה של יותר ממטר מסוכנת, ואילו נפילה מגובה של פחות ממטר אינה מסוכנת. בהתאם לכך הוגבלה תחולת התקנה".
ובהמשך קבעה :
"הבה נבחן את השאלה, כיצד יש להתייחס למצב בו אורך הסולם אינו עולה על שני מטרים אך המשתמש בו עולה לגובה של יותר ממטר אחד. נניח למשל, כי אורך הסולם הוא מטר אחד ותשעים סנטימטרים וכי המשתמש בו עלה עד לקצה הסולם. על פי לשון התקנה, אין היא חלה בנסיבות אלה שכן הסולם קצר משני מטרים. אך כפי שהוסבר, ההנחה המונחת בבסיס התקנה הנה, כי נפילה מגובה של יותר ממטר אחד מסוכנת ועל כן, במקרה בו מתבצעת עבודה תוך כדי עמידה על סולם, כאשר המרחק מהקרקע עולה על מטר אחד ואין בקירבת העובד עצם יציב לאחוז בו במהלך העבודה, ניתן להסיק כי שיטת העבודה רשלנית, אף אם אורכו של הסולם אינו מגיע לשני מטרים."
כעולה מפסק דין זה כאשר מדובר בגובה נמוך יותר מהרף שנקבע בתקנות העבודה לגובה, ויש סיכון בשל שיטת העבודה כי העובד ייפול ויפגע, הרי יש לנקוט בשיטות עבודה שימנעו זאת ואף בהספקת כלים מיוחדים שימנעו את הסכנה.
היה ראוי בנסיבות רגילות, כמרבית הפסיקה לזקוף במקרה זה רשלנות תורמת בשיעור 25% (ראו : תא (חי') 297/99 סעיד הריש נ' מתכת המוביל בע"מ); אך נוכח העובדה כי התובע הנו עובד חדש והספיק לעבוד בשירות הנתבעים רק יומיים , למרות גילו, מצאתי לנכון להעמידו רק על שיעור 15% הנ"ל.
במקרה שלפנינו, התובע עשה שימוש בציוד שסופק לו ע"י מעבידו, ועל פי ההנחיות שניתנו לו; ומקום שעובד פועל כך, במסגרת הסיכונים שיצר מעסיקו, אם בשל שיטת עבודה מסוכנת, אם בשל העידר ציוד מתאים ובטוח, ואם בשל הנחיות המעביד, אך היה ביכולתו להחזיק את הפטיש בדרך אחרת , היה ביכולתו לעלות באיטיות או לחפש דרך אחרת להמציא את הפטיש לכמאל, ובשל כך הנני מטיל אשם תורם בנסיבות מקרה זה בשיעור 15%.
...
סיכומו של דבר כי לצורך חישוב הפסדי ההשתכרות של התובע, בעתיד אעמיד את שכרו על הסך של 6,509 ₪.
ניכוי נוסף רעיוני – דין טענה זו להידחות.
אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע הסך של 419,732 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20% בצירוף מ.ע.מ. והחזר אגרת בית משפט ששולמה על ידי התובע בצירוף הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.
