התקופה המוגנת מפני פיטורים במהלך טיפולי פוריות

ברקע לדברים, הודגש בתגובה לשימוע, בין-השאר, כי העותרת משרתת במישטרה מאז גיוסה לשירות חובה בשנת 2003, במשך כ-14 שנים, במגוון תפקידים; כי היא זכתה להמלצות חיוביות ממפקדיה במהלך כל השנים; וכי שינוי היחס לעותרת החל רק במהלך שנת 2017, עת הודיעה למפקדה כי בכוונתה להתחיל בטיפולי פוריות.

ההחלטה סקרה בקצרה את ההליכים, וסעיפי הדיון וההכרעה היו לאקוניים כדלהלן: "כעת, משחלפה התקופה הקבועה בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, לעניין התקופה המוגנת לפיטורי עובדת בהיריון, שבנו לשקול את נושא הארכת שירותך. לאחר שהובאו בפניי טיעוני בא כוחך, עו"ד אייל שמולביץ', במכתבו מיום 28.4.21, ובשים לב לכך כי הגנה מפני פיטורים חלה על עובדת שעוברת טפולי פוריות במקרה בהם הטפולים הם לקראת ילד ראשון ושני בלבד, ואילו את נימצאת בטיפולים לקראת ילדך השלישי, נוכח המפורט לעיל, החלטתי לאמץ את החלטת קודמתי בתפקיד ולהורות על אי הארכת שירותך" (ההדגשה הוספה).

...

מן הכלל אל הפרט לאחר בחינת טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי בהחלטה בדבר אי-הארכת שירותה של העותרת במשטרה, לאחר שנים רבות של שירות, נפלו פגמים מינהליים, הנוגעים, בין-השאר, להיעדר הנמקה ראויה, להיעדר שימוע הולם, ולהיעדר התייחסות לטענות, לראיות ולהסברים שהוצגו על-ידי העותרת במהלך השימוע; וכי לפנינו מקרה חריג של פגמים משמעותיים בהליך המצדיקים את ביטול ההחלטה.

ההכרעה אודות אי-הארכת השירות, הובאה בפִסקה אחת, כללית וסתמית, ללא הנמקה, תוך אימוץ החלטת קודמתו, זאת כפי שכבר הובאו הדברים לעיל: "שבנו לשקול את נושא הארכת שירותך. לאחר שהובאו בפניי טיעוני בא כוחך, עו"ד אייל שמולביץ', במכתבו מיום 28.4.21, ובשים לב לכך כי הגנה מפני פיטורים חלה על עובדת שעוברת טיפולי פוריות במקרה בהם הטפולים הם לקראת ילד ראשון ושני בלבד, ואילו את נמצאת בטיפולים לקראת ילדך השלישי, נוכח המפורט לעיל, החלטתי לאמץ את החלטת קודמתי בתפקיד ולהורות על אי הארכת שירותך". ראשית, ההחלטה הלקונית והסתמית שניתנה בעניינה של העותרת, אינה עומדת בדרישה ההנמקה המלאה והמפורטת, שעמד עליה בית-המשפט העליון בדבר אופן ניסוח החלטות בעניין פיטורי שוטרים או אי-הארכת שירותם, בפסק-הדין בעע"מ 2024/12 בעניין רס"מ ג'דאללה חרב (לעיל).

סוף דבר מחמת הפגמים המינהליים האמורים של היעדר הנמקה הולמת, ולו תמציתית, וממילא - היעדר כל התייחסות לטיעוני העותרת ולראיות שהציגה, והיעדר זכות טיעון בעניין ראיות מינהליות חדשות שהוצגו לראש אמ"ש על-פי טענת המשיבה, בעקבות הבירורים שנדרשו לאחר השימוע, הרי שדין ההחלטה בדבר אי-הארכת השירות להתבטל.

דיון והכרעה האם הפרה הנתבעת את חוק עבודת נשים? בסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים נקבעה ההגנה מפני פיטורים בתקופת טפולי פוריות, תוך הבחנה בין עובדת שנעדרה מהעבודה עקב טפולי פוריות לבין עובדת שלא נעדרה מהעבודה בתקופת טפולי הפוריות: "(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טפולי פוריות בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם העדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפיסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;

בסעיף 13א(ב) לחוק נקבע כדלקמן: "(1) מצא בית הדין האיזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בנגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור.

בפרוטוקול השימוע נכתב בין היתר שהתובעת טענה בשימוע כי "לדבריה אמורה להתחיל בטיפולי פוריות". בעדותה של התובעת בפנינו העידה היא, כי בתחילת השיחה אייל הודיע לה כי בשל הקורונה וחילוקי הדיעות ביניהם הם החליטו על סיום דרכה במשרד, וכי בתקופת ההודעה המוקדמת היא רשאית לבחור אם לעבוד או להמשיך לשהות בחל"ת. בהמשך עדותה אמרה התובעת את הדברים הבאים: "...ואמרתי לו שכואב לי שזה מגיע אחרי שהודעתי שהייתי בטיפולים ואז אבא שלו אמר לי כמה ילדים יש לך אמרתי לו 2 באותו רגע הוא אמר לי למה את צריכה עוד ילדים? באותו רגע שתקתי בלעתי את הלשון ואמרתי לו שרואת החשבון שלו לא עשתה את העבודה כמו שצריך כי אני מוגנת בחוק עבודת נשים אייל שתק ולא ענה." (ע' 16, ש' 15-22).

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים בסך 10,050 ₪.

התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

תמצית טיעוני התובעת בכתב התביעה טוענת התובעת כי פוטרה מיד לאחר שהודיעה על היותה בהריון, עקב ההיריון – ופיטוריה היו שלא כדין – במהלך התקופה המוגנת מפני פיטורים על פי חוק.

דיון והכרעה פיצוי לפי חוק שויון הזדמנויות בעבודה הוראת סעיף 2(א) לחוק השויון אוסרת על מעסיק להפלות בין עובדיו (או דורשי עבודה), בין היתר, מחמת מינם, הריון או הורות: "2.(א) לא יפלה מעביד בין עובדיו ובין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טפולי פוריות, טפולי הפריה חוץ גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים... בכל אחד מאלה:

...

" כפי שציינתי לעיל, שוכנעתי כי הצעת הנתבעת ניתנה בתום לב, ומיד כשהתפנתה משרה חלופית ותוך שהנתבעת משלמת לתובעת את מלוא שכר אפריל 2011, ולכן היה על התובעת לקבל את ההצעה ולנסות להקטין את נזקה ככל שניתן.

נוכח כל האמור לעיל מסקנתי הינה, כי ההחלטה על פיטורי התובעת התקבלה מסיבות ענייניות שאינן קשורות לעובדה שהתובעת הייתה בהריון ועל כן, אין היא זכאית לפיצוי מכח חוק השוויון.

סיכום לאור האמור לעיל – התביעה נדחית.

עוד נטען בהקשר זה כי אף אם בשלב הדיון בבית הדין האיזורי כבר חלפה תקופת 150 הימים, הרי שיש להורות למרכזת לידון בבקשת ההיתר לגופה, שאם לא כן, יתאפשר לממונה להמנע מדיון בבקשות היתר לגופן בשל עיכוב שניגרם בטיפול בהן בנימוק שממילא אין צורך בהיתר בשל חלוף התקופה המוגנת.

דברי יו"ר הועדה, חה"כ כץ, בדיון במליאת הכנסת בקריאה השנייה והשלישית לתיקון החוק, ביום 25.1.2010[footnoteRef:44]: "הצעת החוק המונחת בפניכם באה להוסיף על ההגנה מפני פיטורים, הנתנת כיום בחוק עבודת נשים, לעובדת ולעובד העוברים טפולי פוריות או טפולי הפריה חוץ-גופית. מוצע כי העובדים יהיו מוגנים מפני פיטורים גם אם אינם נעדרים באופן מלא או חלקי ממקום העבודה, וזאת בעת שהם עוברים את הטיפולים וכן במשך 150 ימים מעת תחילת הטיפולים...". [44: פרוטוקול ישיבה מס' 102 של מליאת הכנסת.

...

עובד יכול להתייצב לעבודה מדי יום ובכל זאת עשוי המעסיק לבקש לפטרו, למשל בשל ירידה בתפקודו המקצועי או בשל עבירות משמעת שאינן קשורות להיעדרות מהעבודה וכיו"ב. בהקשר זה, ומכיוון נוסף, לא מקובלת עלינו טענתה הגורפת של החברה שלפיה לגבי עובדים שאינם נעדרים "הטיפולים לא יוצרים בעיה מבחינת מקום העבודה ו/או מבחינת ביצוע התפקיד על ידי העובדת" ולכן אין מקום ליתן להם הגנה "כה אקטיבית ויוצאת דופן". כאמור, גם עובדים שאינם נעדרים עוברים תהליך מורכב ביותר שנדרשים בו כוחות גוף ונפש אדירים וברי כי הדבר עשוי להשפיע על עבודתם, אף אם הם לא נעדרים ממנה.

מן הכלל אל הפרט לאור המסקנה האמורה, שלפיה ההגנה הנתונה לעובדים שאינם נעדרים חלה הן בתקופת הטיפולים והן בתקופת 150 הימים, לפי המאוחר, ומאחר שבמועד הגשת בקשת ההיתר ובמועד החלטת המרכזת היתה העובדת מצויה בהליך טיפולי, כלומר "בתקופת הטיפולים", הרי שחלות עליה ההוראות הקבועות בסעיף 9(ה)(1) לחוק לגבי עובדים נעדרים, לרבות הצורך בקבלת היתר הממונה לפיטורים.

סוף דבר ערעור המדינה על תוצאת פסק דינו של בית הדין האזורי נדחה.

" וכן: "נועה בן שבת:אבל צריך לזכור שכנגד זה אנחנו נותנים הגנה מאוד רחבה, לא רק בזמן טפולי הפוריות. זאת אומרת, אם אשה צריכה לקחת את הכדור הזה פעם בחודש במשך 3 חודשים, ובכל אחד מהחודשים האלה היא מקבלת עוד 150 ימים הגנה מפני פיטורים, זאת הגנה מאוד רחבה.

בנוסף העובדת אף תבעה זכויות נוספות ש"הפסידה" בגלל פיטוריה בתוך התקופה המוגנת, לשיטתה.

...

בנסיבות אלו, כאשר בין מועד ההודעה על התחלת טיפולי פוריות, להחלטה על הפיטורים הוצאו העובדים לחל"ת, אנו סבורים שיש בכך כדי להקהות את החשד הטבעי שמעוררת סמיכות הזמנים (ראו עדותו אייל בבית הדין האזורי עמוד 26 שורות 11-15, עמוד 29 שורות 1-4).

דין הטענות להידחות.

קביעת בית הדין כי בהליך השימוע נפלו פגמים מקובלת עלינו, שכן השיחה לא הוגדרה מראש על ידי החברה כשיחת שימוע, ולא נמסרו לעובדת מראש הסיבות לשימוע, ולכן לא ניתן לומר שנערך לעובדת שימוע מספק.

בנסיבות אלו, ולאור תקופת ההעסקה הקצרה יחסית, ובשים לב לכך שקביעת שיעור הפיצוי היא בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, לא מצאנו מקום להתערב בו. סוף דבר – ערעור העובדת נדחה, וערעור החברה מתקבל בחלקו.