ביום 13.10.2021, על-יסוד הודאתו במיוחס לו באישום הראשון (שהוגש ביום 2.4.2020), הורשע הנאשם בבצוע העבירות הבאות: כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"); קשירת קשר לעשות פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב בחוק העונשין בצרוף עם סעיף 29(א); הפרעה לשוטר תוך מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 בחוק העונשין; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) בפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.
רע"פ 4606/16 מסרי נ' מדינת ישראל (14.8.2018): דובר בנאשם שהורשע בשורת עבירות רכוש: גניבת רכב, סיוע לגניבת רכב (שתי עבירות), פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד לרכב, סיוע בחבלה למזיד ברכב (שתי עבירות), פירוק חלקים מרכב, סיוע בפרוק חלקים מרכב (שתי עבירות), החזקת כלי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
כפי שעולה ממוצג מא/1, הנאשם הורשע בשנת 2014 גם בבצוע עבירות רכוש של התפרצות למגורים, סיוע להתפרצות למגורים, גניבה וכניסה לישראל שלא כחוק.
...
לאחר שנתתי את דעתי לכל האמור לעיל, קובע בזאת כי מתחם הענישה ההולמת ביחס לעבירות מושא האישום הראשון נע בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 26 חודשים, זאת לצד ענישה נלווית.
לעניין המיקום במתחמים, לאחר שקלול של כל האמור, סבורני כי יש למקֵם את עונשו של הנאשם בכל אחד משני המתחמים לעיל, בשליש האמצעי.
אני גוזר בזאת על הנאשם 25 חודשי מאסר בפועל שמשקף 18 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע העבירות מושא האישום הראשון ו-7 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע העבירות מושא האישום השני.