התפרצות לרכב - פתיחת דלת סגורה אך לא נעולה

באישום השני נטען כי ביום 26.01.21, בין השעות 23:00 – 00:00 המערער התפרץ לרכב השייך למר אילן אלחזוב, כך שפתח את דלת הנהג שהיתה סגורה אך לא נעולה, וגנב מהרכב נרתיק ובו תעודת זהות, רישיון נהיגה וכרטיס רב קו. והמחאה שאיננה מוגבלת למוטב בלבד על סך 46,069 ₪.

...

בשלב קביעת העונש, בית המשפט התחשב בהליך הטיפולי הממושך שהמערער עבר למרות שבסופו של דבר הוא שב ומעד.

לאחר שעיינו בכל החומרים הנוגעים לענין ושמענו את טיעוני הצדדים, באנו למסקנה שדין הערעור להתקבל.

בסופם של דברים, שקלול הנתונים והנסיבות הנוגעים לענין הביא אותנו למסקנה שיש לקצר את תקופת המאסר של המערער ואנו מעמידים את עונש המאסר בפועל של המערער על 48 חודשים.

הנאשם התפרץ לרכב באופן שפתח את דלת הרכב האחורית שמאלית אשר הייתה סגורה, אך לא נעולה.

...

בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, שלא כללו תחכום ולא הביאו לנזק ממשי למתלונן, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית.

בהתאם להוראת סעיף 40יג, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם, נע בין מספר חודשי מאסר, שבמקרים מתאימים ניתן לבצע בע"ש, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

בהתחשב בכלל השיקולים שלעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים, כדלקמן: 3 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 23.12.23.

על-פי המתואר באישום הראשון – בתאריך 21.10.16 בין השעות 23:00–00:00 לערך, התפרץ הנאשם לרכב פז'ו השייך לאלעד עטיה (להלן: "המתלונן") אשר חנה מחוץ לבית הוריו ברח' כלנית 4 באופקים, בכך שפתח דלת הרכב שהייתה סגורה אך לא נעולה ונכס דרכה לתוך הרכב.

...

מסקנה זו מבוססת מתוך התרשמות בית המשפט כי מדובר במסכת עבריינית אחת של עבירות רכוש, העבירות מבוצעות בהפרשי זמן קצרים יחסית באותה סביבה, על רקע דומה.

מכל המקובץ לעיל, הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע 6 ל-16 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א) עשרה חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו 22.10.16; ב) ארבעה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון; ג) שמונה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע; ד) 1,000 ₪ קנס או חמישה ימי מאסר תמורתו.

  על פי עובדות כתב האישום המתוקן בין הימים 13/1/15 בשעה 12:00 ליום 14/1/15 בשעה 16:00 ניכנס הנאשם לחניה פרטית השייכת לגברת מזל חי (להלן: "המתלוננת") הצמודה לביתה הפרטי, פתח את דלת הרכב, שהיתה סגורה אך לא נעולה וניכנס לרכב.

בחינת הפסיקה במקרים דומים מעלה כי בתי המשפט נוהגים להטיל ענישה הנעה מעבודות של"צ ועד למספר חודשי מאסר, שאפשר שירוצו בדרך של עבודות שירות: ת"פ (רמלה) 34456-12-13 מדינת ישראל נ' ג'מיל אלגמל (ניתן ביום 12/1/15) הורשע הנאשם בעבירה יחידה של התפרצות לרכב בכך שפרץ דלת של ארגז משאית והכניס את פלג גופו העליון למשאית.

...

לאחר שנתתי דעתי לפגיעה הקלה יחסית בערך המוגן, לנסיבות ביצוע העבירה ולפסיקה הנוהגת, אני סבור כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ועד שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

בנסיבות הענין, נוכח ההליך השיקומי בו צועד הנאשם באתי לכלל מסקנה כי השתת עונש מאסר בפועל על הנאשם תפגע בו ושוב תסיגו לאחור.

בהתאם לעובדות האישום המתוקן, ביום 9.2.23 , לאחר חצות, פרץ הנאשם לרכב בכך שפתח את דלת הרכב, שהייתה סגורה אך לא נעולה וגנב מתוכו רכוש שהיה בתוכו – ארנק ובו שני כרטיסי חיוב, מסמכים אישיים, שעון, מחשב לוח, אוזניות ובושם.

מדיניות הענישה: לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של התפרצות וגניבה מרכבים אפנה לפסקי דין הבאים: רע"פ 7362/14 אבו ריא נ' מדינת ישראל (4.11.2014), בו נדחה ערעור נאשם שנידון לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות בגין התפרצות וגניבה מרכב; רע"פ 780/12 זיתון נ' מדינת ישראל (8.2.2012), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם על חומרת עונשו – 30 חודשי מאסר (6 חודשים בגין עבירת התפרצות לרכב וגניבה והיתר בגין הפעלת מאסרים מותנים); עפ"ג 22186-10-16 מדינת ישראל נ' שושנה (10.1.2017), בו הוטלו על נאשם 30 חודשי מאסר (תוך הפעלת מאסר מותנה בחופף) בגין שישה מקרי התפרצות לרכב ועבירות נילוות ובהם שימוש בכרטיסי חיוב; עפ"ג 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.2014), בו קבע בית המשפט המחוזי כי מיתחם העונש ההולם עבור התפרצות אחת לרכב (באמצעות ניפוץ השמשה) וגניבה ממנו נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר.

...

דיון והכרעה קביעת מתחם הענישה שני הצדדים טענו למתחם אחד בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם ואני מקבל טיעון זה. מדובר באירוע אחד הכולל מספר עבירות המהוות תכנית עבריינית אחת בהתאם למבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); רע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (7.5.2015)).

ביחס למדיניות הענישה בעבירות של שימוש לרעה בכרטיסי חיוב, ראו: רע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (7.5.2015) והעונשים שהוטלו על הנאשמים, בזיקה למספר העבירות בהן הורשע כל אחד מהנאשמים שם. לאור כך אני סבור שמתחם הענישה ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם, המהוות אירוע אחד, נע בן עונש מאסר קצר ועד 12 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלוות.

במחלוקת שבין הצדדים דעתי היא כדעת ההגנה וסבור אני שאין מדובר במקרה המצדיק חילוט הרכב.

אני דוחה אפוא את הבקשה לחילוט הרכב ומורה על השבתו לנאשם (בקביעה זו הבאתי בחשבון שלא נטען בפני שבעל המשכון החל בהליך מימושו וככל שהמצב העובדתי שונה, תודיע המאשימה ואשקול שנית החלטתי לאחר שמיעת הצדדים).