התפרצות למקום מגורים - פתיחת דלת באמצעות מפתח גנוב

בהכרעת-דין, שניתנה ביום 20.4.17, על-יסוד הודאתו של המשיב בעובדות כתב-אישום מתוקן, הורשע המשיב בשתי עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה – לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); בשתי עבירות גניבה – לפי סעיף 384 לחוק; ובעבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב – לפי סעיף 413 לחוק.

על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן, העומדות ביסוד ההודאה וההרשעה, התפרץ המשיב ביום 25.10.16 בשעה 17:20 לדירה ברחוב המאירי בירושלים, על-ידי פתיחת דלת הדירה באמצעות מפתח שמצא המשיב בארון חשמל של הדירה.

...

אכן, נפלו טעויות בגזר-דינו של בית-משפט קמא, הן בכך שנקבע כי עונשו של המשיב יעמוד באמצע מתחם הענישה ההולם שקבע בית-משפט קמא, אך נגזר עונש ברף התחתון של המתחם; והן בהוראות הסותרות שניתנו בדבר אופן הפעלת המאסרים על-תנאי, כפי שצוין בפתיח לפסק-דין זה. עם זאת, לא מצאנו להתערב בגזר-הדין, ולהחמיר בעונש, כמבוקש על-ידי המערערת.

מבלי להביע עמדה בשאלה, האם היה מקום לראות את שתי ההתפרצויות "כאירוע אחד" לצורך קביעת מתחם הענישה, או שני אירועים; ומבלי לקבוע מסמרות בדבר מתחם הענישה שנקבע על-ידי בית-משפט קמא, סבורים אנו כי העונש הכולל שהוטל על המערער, לרבות הפעלת המאסרים על-תנאי, דהיינו – מאסר לתקופה כוללת של 20 חודשים, הוא אמנם עונש מקל ביחס לעברו הפלילי המכביד של המשיב, אך אינו סוטה ברמה קיצונית מהעונש הראוי, באופן המצדיק את התערבות ערכאת הערעור; ובפרט לנוכח המחלה הקשה שבה לקה המשיב, אשר בעטייה תנאי המאסר בעניינו מכבידים יותר ביחס לנאשמים אחרים.

על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.

כתב האישום כתב האישום מייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, התפרצות למקום מגורים וגניבה.

נטען, כי השניים הגיעו אל הדירה והתפרצו אליה בצוותא כאשר ישראל פותח את דלת הדירה באמצעות המפתח והעורר ממתין בחוץ ומתצפת.

אם הוא החזיק את המפתח לדירת המתלוננת, מודע היה זקוק לעורר כשותף? קביעת בית המשפט, כי ישראל ידע פרטים מוכמנים אינה נכונה, שכן ישראל גר בתוך ביתה של המתלוננת והוא מבקר שם לעיתים קרובות, ולפני שניפתחה החקירה ישראל שוחח עם המתלוננת וקבל ממנה את כל הפרטים לגבי ההתפרצות ולגבי הרכוש שנגנב.

...

יחד עם זאת, העובדה כי אין, ולו ראיה אחת חיצונית, לראיות שמקורן בגרסת ישראל, יחד עם הכרסום הקיים בגרסה זו בנקודות בעלות חשיבות, מסקנתי היא כי עצמת הראיות מחייבת התייחסות שונה לנתונים הנוגעים לאפשרות שחרורו של המשיב לחלופת המעצר שהוצעה.

יחד עם זאת, כאשר ברקע ראיות ממקור אחד בלבד שקיים בהן כרסום בעל משמעות בנסיבות העניין, נוכח המצב הראייתי בשלב הזה, ובהינתן העובדה שהעורר מצוי בעיצומו של תהליך שיקום אשר צלח עד כה, וכן נוכח חששו של העורר כי ייחשף לסמים במהלך מעצר ארוך, סבור אני שאין לחשוף את העורר לסיכון כי תהליך שיקום ארוך וקשה, ירד לטמיון בשל מעצר עד תום ההליכים.

אשר על כן, במכלול הנסיבות, אני מורה על קבלת הערר ועל שחרורו של העורר בתנאים הבאים: מעצר בית בביתה של בת הזוג ברחוב אלקחיל 509/32 בעיר ירוחם.

רקע עובדתי כפי הנטען בחלק הכללי בכתב האישום המתוקן, המתלוננת הנה אחותו של הנאשם, ובמועד הרלוואנטי לכתב האישום, שהתה המתלוננת בבית אמה בקריית גת, שם התגורר גם הנאשם באותה עת. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 10.04.2017, ערב ליל הסדר, בסמוך לשעה 17:00, גנב הנאשם את מפתח ביתה של המתלוננת, בכך שנטל את המפתח מתוך תיקה של המתלוננת אשר היה מונח בבית האם, ובאמצעותו התפרץ לביתה של המתלוננת בקרית גת (להלן: "הבית"), בכך שפתח את הדלת באמצעות המפתח, וניכנס לבית.

הנאשם הודה במיוחס לו לעיל, ועל יסוד הודאתו זו הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וגניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

...

לאור כל האמור, בא שירות המבחן לכלל מסקנה לפיה, הנאשם מתקשה להכיר ולזהות מורכבות רגשית במצבו (דבר שבא לידי ביטוי בניסיונות הרבים לגייסו להליך טיפולי), אשר עשויים להעיד על קושי משמעותי מצד הנאשם להתחבר לחלקים רגשיים פנימיים, דבר שהכרחי לצורך הטיפול בו. בנוסף ציין שירות המבחן כי הנאשם גילה נכונות לשתף פעולה, הגיע לפגישות אליהן זומן, והשתלב בסדנא בשירות.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשים מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות בניכוי ימי מעצרו.

באת כח הנאשם: משאירה לשיקול דעת ביהמ"ש. <#7#> החלטה על מנת לאפשר למאשימה לשקול הגשת ערעור על רכיב עבודות השירות בגזר הדין, ועל מנת שלא להעמיד את ערכאת הערעור בפני עובדה מוגמרת, הנני מורה, לבקשת התביעה כי זו תודיע האם בכוונתה להגיש ערעור על רכיב זה, וזאת עד ליום 18.6.2020.

בחינת הענישה הנוהגת מגלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים מאסרים לתקופות משמעותיות: ברע"פ 4352/13, פלוני נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשתו של נאשם אשר הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של התפרצות לדירה באמצעות פתיחת הדלת במפתח שהיה בארון החשמל, כבמקרה שלפניי.

בע"פ (מחוזי חיפה) 17277-02-13, מדינת ישראל נ' רוסלן פסחוב, החמיר בית המשפט המחוזי בעונשו של נאשם, בעל עבר פלילי מכביד, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של התפרצות בצוותא לבית מגורים, באמצעות פתיחת דלת הכניסה.

בת"פ (שלום ת"א) 1971-08-14, מדינת ישראל נ' אנדמרם יוהנס, הורשע נאשם, בעל עבר פלילי, לאחר שמיעת הראיות בהתפרצות למקום מגורים, וזוכה מהחזקת נכס חשוד כגנוב.

...

בע"פ (מחוזי מרכז) 30105-07-12, סרגיי אפנסייב נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בהתפרצות למקום מגורים, היזק בזדון, הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית.

מתוך התחשבות בנאשם ובנסיבותיו האישיות, אני קובעת כי המאסרים המותנים יופעלו בחופף זה לזה, אך במצטבר לעונש המאסר שיוטל על הנאשם בתיק זה. לאחר ששקלתי את כל השיקולים נמצא כי יש להטיל על הנאשם ענישה הקרובה לרף העליון של המתחם, כדי להרחיקו מרכוש הציבור ולהרתיעו מביצוע עבירות נוספות.

נוכח המפורט לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 10.9.14 ועד 22.10.14.

נטען כי המשיב, נוי וחוסיין הצטיידו במפתחות דירתו של המתלונן, אותם גנבה בעוד מועד קטינה שהיא אחותה של נוי מרק, פתחו את דלת הכניסה באמצעות המפתח שברשותם ונכנסו פנימה, בכוונה לגנוב.

בענין עילת מסוכנות בעבירת רכוש לפי הילכת פרנקל (בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268): ראו בש"פ 1307/10 דנינו נ' מדינת ישראל פס' ט (28.2.2010), בה מצא כבוד השופט א' רובינשטיין כי נסיבת של התפרצות למקום מגורים עם אחרים בכוונה לבצע גניבה וגניבה, תוך שימוש במפתח שניטל מן המקום קודם לכן תוך נטילת כספת וסכומי כסף, מפתחות למכונית ותכשיטים, מצביעות על מסוכנות.

...

שם שוחרר חשוד בשלב הצהרת תובע ללא תסקיר, משהגיע בית המשפט המחוזי למסקנה לפיה עבירת ההתפרצות בצוותא תוך הצטיידות בכלים אינה מקימה את עילת המסוכנות, והשחרור ללא תסקיר היה אל מול חשש לשיבוש בלבד (ע' 2 ש' 19-26).

אני מורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

בתסקיר, יתייחס שירות המבחן גם לאפשרות של פיקוח אלקטרוני, תוך עריכת הבדיקות הנדרשות לשם כך. הנני דוחה את הדיון ליום 11.6.2017 בשעה 8:30.