ת"פ (אי') 2660-08-13 - מדינת ישראל נ' אמנון אל טופחי (10.6.14) – נקבעו מיתחמי ענישה כמפורט להלן: לאישום של כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה – 6-18 חודשים, להסגרת גבול מאסר על תנאי עד 6 חודשי מאסר בפועל, ולהתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה – 12-30 חודשי מאסר בפועל.
בעניינינו מדובר בנסיבות שונות, שכן מתאור העובדות עולה כי הנאשמים לא התכוונו לגנוב נשק או לבצע עבירות נשק כלשהן, אלא גנבו את האקדח בשל ההזדמנות שנקרתה להם.
אין ספק שטיעון כזה אינו יכול להיתקבל, ורצונו של הנאשם להמנע מעבודה וממאמץ אינו יכול להצדיק את הפגיעה ברכוש הזולת, ודאי כשהיא נעשית בדרך כה פוגענית של התפרצות למקום מגורים וגניבת חפצים אישיים.
...
בנסיבות המקרה, כאשר עבירת הנשק בה הורשע הנאשם בוצעה למעשה יחד עם עבירת הרכוש, ועצם ההזדמנות לגניבת הנשק נוצרה בשל התפרצות, אני סבורה שיש מקום לחפיפה משמעותית בעונשים שיוטלו על הנאשם בגין עבירות ההתפרצות ועבירות הנשק.
לנוכח כל האמור אני מטילה על נאשם 2 עונש כמפורט להלן:
מאסר בפועל לתקופה של 32 חודש בגין עבירות הרכוש, ולתקופה של 30 חודש בגין עבירת הנשק.
לנוכח כל האמור אני סבורה שיש למקם את הנאשם בחלקו המרכזי של מתחם הענישה, ואני מטילה על נאשם 3 עונש כמפורט להלן :
מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.
בנסיבות העניין, בהינתן עברו המכביד של נאשם 4, ומאידך התסקיר החיובי יותר בעניינו, אני סבורה שיש להשוות בין העונשים שיוטלו על נאשמים 3, 4 בגין האישומים הדומים שבהם הורשעו.