בע"פ 875/12 אבו טהה נ' מדינת ישראל (7.1.2013) היתייחס בית המשפט העליון (כב' השופט א' שהם) לשימוש בנשק כאמצעי ליישוב סכסוכים, וציין את הדברים הבאים:
"דברים אלה יש לומר ביתר שאת, כאשר מדובר בנגע השמוש בנשק חם, תוך ירי, לעיתים, במקומות מיושבים וסיכון עוברי אורח תמימים, וזאת במסגרת סכסוכים ועימותים בין מישפחות או חמולות יריבות. לנוכח גישתו המחמירה של בית משפט זה כלפי מבצעי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בכלל וכלפי אלה המשתמשים בנשק ליישוב מחלוקות, סכסוכים ובפרט...".
בע"פ 2165/23 מדינת ישראל נ' פלאח בלאל (4.5.2023) היתקבל פה אחד ערעור מטעם המדינה על קולת העונש שנגזר על מי שהורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של החזקת נשק ותחמושת, ניסיון לרכישת נשק, ניסיון לסחר בתחמושת, סחר בתחמושת, ירי מנשק חם, התפרצות לבניין, היזק בזדון וגניבה.
ביום 20.3.2001 נגזרו על הנאשם בבית המשפט לנוער מאסר בפועל למשך 4 חודשים ומאסר מותנה, בגין הרשעתו בעבירות שיוחסו לו בעשרה תיקים מצורפים: פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה; 6 עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה; 2 עבירות של תקיפת עובד ציבור; 2 עבירות של איומים; 4 עבירות של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית; הדחה בחקירה; התפרצות לבית מגורים או בית תפילה לבצע עבירה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
...
ברם, דרכו השיקומית הממושכת והלא פשוטה שעשה הנאשם, לצד שאיפתו להמשיך בה בעתיד, הובילוני למסקנה כי יש לזקוף את הצלחותיו במסגרת השיקומית ובעיקר רצונו של הנאשם להמשיך בה כשיקול נכבד לקולה בענישתו, על מנת לעודדו לילך בדרך שיקומית, ולקבוע את רכיב המאסר בפועל שראוי להשית על הנאשם לפי הרף התחתון של מתחם הענישה ההולם בעניינו.
בנוסף לכך, בהתחשב בתקופת המאסר בפועל המושתת על הנאשם, הקשיים המשפחתיים, הבריאותיים והכלכליים עמם מתמודדת משפחתו, בפרט בעקבות מחלתו של אחד מילדיו, ובהביאי בחשבון את יישוב הסכסוך בין הנאשם לבין קורבן העבירות ובני משפחותיהם, באתי למסקנה כי ראוי בנסיבות העניין להימנע מהטלת ענישה כלכלית על הנאשם, בדמות קנס או פיצוי.
סוף דבר
אנו מטילים אפוא, פה אחד, על הנאשם, דוד עזרא, את העונשים המפורטים בחוות דעתו של אב"ד, השופט יוסי טופף.
