מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

התפרצות וגניבה שיקולי ענישה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מיתחם העונש ההולם הנאשם ניכנס לישראל שלא כדין דרך פרצה לגדר, חבר לשני אנשים שאספו אותו במכונית שקודם לכן זייפו את לוחית הרשוי שלה וקיבל רכוש שנגנב באותו היום בהתפרצות לדירה.
עבירת ההתפרצות אף כרוכה בסיכון כי תדרדר לעבירת אלימות, אם יופתע המתפרץ על ידי בעל הדירה – ומקבל הרכוש תורם בעקיפין גם לסיכון זה. במיוחד דברים אמורים במקרה שלפני, בשים לב לכך שעל פי עובדות האישום הנאשם ידע ידיעה ממשית, כי הרכוש אותו קיבל נגנב במהלך התפרצות לדירת מגורים.
דיון והכרעה מלבד הודאתו של הנאשם, מכלול שקולי הענישה פועל לחובתו: מדובר בעבריין מועד, אשר פעם אחר ניכנס לישראל ללא היתר, על מנת לבצע עבירות רכוש.
...
אין מנוס מהמסקנה, כי מדובר באדם שאין עליו מורא הדין וההרתעה בעניינו נכשלה כשלון חרוץ.
משכך, אין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש בצידו הגבוה של המתחם, על מנת להגן על החברה מפניו ולמנוע ממנו לשוב ולעבור עבירות, ורק בשל הודאתו של הנאשם אמנע מלהשית עליו עונש הנמצא ברף העליון.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

נוכח עיקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע, כי מיתחם הענישה ביחס לעבירת ההתפרצות לדירה והגניבה, כמתואר בעובדות נע בין 10 – 30 חודשי מאסר בפועל.
שקולי ענישה: הנאשם ביצע עבירה חמורה, שבמסגרתה חבר לשניים אחרים, אשר פרצו לתוך דירה וגנבו ממנה רכוש, בעוד הוא מסייע להם בשמירה כי יצליחו במעשיהם.
...
נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע, כי מתחם הענישה ביחס לעבירת ההתפרצות לדירה והגניבה, כמתואר בעובדות נע בין 10 – 30 חודשי מאסר בפועל.
עמד על כך בית-המשפט העליון בע"פ 8598/14 אלמליח נגד מדינת ישראל (1.3.15): "כידוע, העונש בגין מעשה הסיוע יעמוד על מחצית העונש המרבי שנקבע בגין העבירה המשולמת...מעיקרון זה נובע שככלל, עונשו של המסייע יהיה קל יותר מעונשו של המבצע העיקרי, נוכח חומרתו הפחותה והעקיפה של מעשה הסיוע...ואולם, מכאן אין להסיק כי גזירת עונשו של המסייע תיעשה באופן מכאני, כך שהעונש יועמד תמיד על מחצית מעונשו של המבצע העיקרי...בעת קביעת מתחם העונש ההולם למעשיו של המסייע...יש להביא בחשבון גם את השאלה אם מדובר בסיוע במעשה או במחדל: אם הסיוע קדם לביצוע העבירה העיקרית או שהוא ניתן במהלך ביצועה: מידת תרומתו של הסיוע לביצוע העבירה העיקרית: תרומת הסיוע לנזק שהיה צפוי להיגרם ושנגרם בפועל...". על כן, נוכח עקרון ההלימה וטיבו של הסיוע המתואר של נאשם 3, ש"המתין למטה ואבטח את הנאשמים" אני קובע, כי מתחם הענישה ביחס למעשיו של נאשם 3 נע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 18 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 3 החודשים מת"פ 48776-01-16 שלום רמלה במצטבר לעונש המאסר בפועל.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לדעתי בהיתחשב בחומרת העבירות, בהליך השיקומי שעבר המשיב, שיתוף הפעולה החלקי, ומשך הזמן שעבר, מבלי שאני מייחס למשיב אשם כלשהוא באשר לדחיית הדיונים בשל הקורונה, אני סבור כי העונש המתאים הוא עונש של מאסר בפועל והשאלה היא מהו העונש ההולם במקרה זה בהיתחשב בבצוע 3 עבירות התפרצות לדירות מגורים גניבת רכוש בשני מקרים ומפגש עם בעל הדירה בדירה השלישית שהביאה למנוסת המשיב.
יפים לענייננו דברים שנכתבו על ידי חברי א' שהם בעיניין ערג' (רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל, פסקה 8 לפסק הדין (16.03.2014)): "עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת בטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים." בית המשפט העליון קבע לא אחת כי על אף חשיבותם הרבה של שקולי השקום, הם אינם חזות הכול, ולצדם ניצבים שקולי ענישה נוספים, וביניהם עקרון הגמול, שקולי הרתעה והגנה על שלום הציבור.
...
לדעתי בהתחשב בחומרת העבירות, בהליך השיקומי שעבר המשיב, שתוף הפעולה החלקי, ומשך הזמן שעבר, מבלי שאני מייחס למשיב אשם כלשהו באשר לדחיית הדיונים בשל הקורונה, אני סבור כי העונש המתאים הוא עונש של מאסר בפועל והשאלה היא מהו העונש ההולם במקרה זה בהתחשב בביצוע 3 עבירות התפרצות לדירות מגורים גניבת רכוש בשני מקרים ומפגש עם בעל הדירה בדירה השלישית שהביאה למנוסת המשיב.
הנאשם באותו מקרה התפרץ לדירת מגורים וגנב מתוכה, החלטנו להתערב בעונש ובגין התפרצות אחת הטלנו עליו עונש של 9 חודשי מאסר בפועל.
לסיכום אציע לחבריי להעמיד את עונש המאסר על 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך היתייחס בית המשפט העליון לסוגיה זו במסגרת דיון בעבירות התפרצות לבית מגורים, בעת שדחה בקשה לסטיה ממיתחם הענישה בשל שקולי שקום: "אשר לטענת המבקש בדבר שקומו – כידוע, 'שקולי שקום אינם חזות הכל', ולצד שיקולים אלו נידרש בית המשפט לשקול שקולי ענישה נוספים, בכלל זה אינטרס השמירה על בטחון הציבור, הרתעת הרבים והיחיד והגמול" (רע"פ 6607/21 אמיר חסון נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (21.10.2021).
בכל המקרים שפורטו לעיל נסוגו שקולי השקום מפני השיקולים האחרים, תוך שבית המשפט עמד על חומרת עבירת ההתפרצות לבית מגורים והצורך בנקיטת יד קשה כנגדה: "בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרת עבירות של התפרצות וגניבה, לצד נפוצות התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים (ראו למשל רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (16.3.2014))" (ענין רחמילוב, פסקה 10).
...
לאחר ששקלתי שיקולים אלה, אני קובע כי מתחם הקנס לגבי כל אחד מכתבי האישום נע בין 1,000 ₪ ל- 7,000 ₪.
אב בית הדין באותו פסק דין, כב' השופט אלייקים, היה בדעת מיעוט לפיה יש לקבל את ערעור המאשימה.
לפיכך, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: חמישה עשר חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו בין הימים 14.12.20-24.12.20.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר מכן המשיך הנאשם והסתבך בבצוע עבירות רכוש למיניהן, בעיקר עבירות התפרצות וגניבה ונדון לתקופות מאסר שונות.
10.2 ראיות לעונש מטעם המאשימה מטעם המאשימה הוגשו לעונש המסמכים הבאים: א. גיליון רישום פלילי שממנו עולה שלנאשם 13 הרשעות קודמות מאז 1982, בגין עבירות אלימות חמורות לרבות שוד והריגה, חבלה ופציעה , תקיפה סתם, איומים, העלבת עובד ציבור היזק לרכוש וכן עבירות רכוש כגון החזקת נכס חשוד כגנוב, הסגת גבול, התפרצות, גניבה וכו'.
שנית, לגבי כל אחד מנאשמים אלה נשקלו שיקולים שונים, כמפורט בגזרי הדין שלהם שאינם רלוואנטיים בעיניינו של הנאשם, לרבות: הודאתם בעבירות, העובדה שנאשם 6 מרצה עונש של מאסר עולם בתיק אחר ואילו נאשם 5 מרצה עונש של 25 שנות מאסר, היות עד המדינה י.מ אחיו של נאשם 15, על כל המשמעויות הנובעות מכך, וכיוצ"ב לפיכך, לא נכון לגזור גזירה שווה בין גזרי הדין הנ"ל למיתחם הענישה שיש לקבוע לגבי נאשם 17.
...
בדומה, יש לדחות את בקשת הסנגור הנסמכת על סעיף 11 לחוק העונשין, לנכות את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בבלגיה בגין מעורבותו בעבירות שבוצעו שם. סעיף 11 לחוק העונשין קובע: "נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה". את הדגש בענייננו יש לשים על התיבה "בשל אותה עבירה". אין חולק כי הנאשם היה עצור בבלגיה בגין עבירה שעניינה סם מסוכן מסוג חשיש (שאין בינה לבין אישום 11) וכן בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (עבירה שקיימת על פי החוק בבלגיה).
10.7 לסיכום עונשו של נאשם 17 לאור כל האמור לעיל ולעונשים שיש לגזור על הנאשם בהתאם למתחמי הענישה שנקבעו ומיקומו בתוכם, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, אנו גוזרים על נאשם 17, יעקב בן שטרית, מאסר בפועל למשך 10 שנים.
סוף דבר לסיום, אנו מבקשים להביע את תנחומינו לבני משפחות הקורבנות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו