מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התפרעות לאחר הוראת התפזרות בגין הפגנה במרכז העיר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

כך או כך, ככל שיוברר שהתובע הישתתף בהפרות הסדר ובמיוחד באם נטל בהן חלק פעיל וביצע עבירות בעצמו כנגד גוף ו/או רכוש, ואף אם לכל הפחות היה במחיצת מתפרעים על אף שהתבקש לפנות את האיזור – הרי שבכך ניתק את הקשר הסיבתי ויש לזקוף לחובתו אשם תורם של 100%, שכן בנסיבות אלה יש ליישם את הכלל 'מעילה בת עוולה לא תצמח לתובע כל עילת תביעה'.
במסגרת החלטתי בישיבת הקד"מ שנערכה ביום 16/9/18 הוריתי על רקע הפער בין הערכות המומחים בחוות דעתם על מינויו של ד"ר אלחנן לוגר בתחום האורתופדי ועל מינויו של פרופ' מרק וייזר בתחום הנפשי, כמומחים מטעם בית משפט.
הוכחת נסיבות הפגיעה: נסיבות הפגיעה כפי שתוארו בסעיפים 4-6 לכתב התביעה (המתוקן) תוארו כדלקמן: "בתאריך 19/3/2014 בשעה 23:20 לערך, שב התובע מהישיבה בה למד לבית סביו וסבתו כמדי ערב. באותו מועד נערכה הפגנה סוערת בעיר ירושלים, בגין מעצר של בחור ישיבה. בעקבות ההפגנה עצרה הסעתו של התובע ליד צומת בר אילן לפיכך נאלץ התובע לצעוד רגלית מצומת בר אילן לכיוון הבית של סביו וסבתו וכן נקלע התובע למקום ההפגנה" [.
בהמשך לפינויו באמצעות מד"א למרכז הרפואי "הדסה" הר הצופים, צוין ברשומה הרפואית (נ/2) לצד "סיבת הפניה": "פנה עקב שבר פתוח בשוק ימן אחרי שהוכה ע"י שוטר בהפגנה" (ההדגשות אינן במקור – א.ר.).
ואולם, ברי כי ככל שאירעה הפגיעה בנסיבות אלה, אין בכך כדי לגבש אחריות של הנתבעת כלפי התובע; הן מפני שנוכחות אותם שוטרים הייתה במסגרת פעילות לגיטימית ולמעשה מתחייבת לצורך פיזור ההפגנה וטפול בהפרות הסדר הרבות שאפיינו אותה והן מפני שהתובע בחר במודע להיתמהמה מחמת "סקרנות" לשיטתו הוא, מלהזדרז וללכת לבית קרוביו ולהימצא במודע באיזור בו פעלו כוחות המישטרה להשבת הסדר וטפול בפורעי החוק.
...
מכלול האמור לעיל, מביא אותי למסקנה כי יש להגדיר את גרסת התובע (כמו גם זו של הירש) כבלתי מהימנה ועל בסיס זאת, הנני דוחה את טענתו לפיה הפגיעה בדמות השבר שאירע לו ברגלו בליל יום 20/3/14, נגרמה כתוצאה מאלימות מכוונת שננקטה כלפיו מצד שוטרים.
שילוב של האמור, מביא אותי למסקנה כי לנכות של התובע בתחום האורתופדי אין משמעות תפקודית בעבורו לאור עיסוקו שהיווה כאמור המשך ישיר לתחביב הנגינה שלו משכבר הימים.
סוף-דבר: לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 20.6.16 בשעה 9:30 היתקיימה תהלוכה של העדה היוונית במיתחם קבר דוד שבעיר העתיקה בירושלים.
המאשימה הוסיפה וטענה כי לא קיימות הנחיות של פרקליט המדינה או של היועץ המשפטי לממשלה בעבירות של המשך היתפרעות לאחר הוראת פיזור והפרעה לשוטר, וכי ההנחיה בעיניין מדיניות העמדה לדין בעבירות הנוגעות להישתתפות בהפגנות מצויה עדיין בשלבי גיבוש.
לנוכח האמור לעיל, אני מורה למאשימה למסור לנאשם מידע בדבר מספר תיקי החקירה שניפתחו נגד בגירים בחמש השנים האחרונות בחשד לבצוע עבירות של המשך היתפרעות לאחר הוראת פיזור במחוזות ירושלים, תל-אביב ומרכז תוך היתייחסות לנושאים הבאים: האם נילווה לחשד זה חשד לבצוע עבירות אחרות ואם כן- אילו עבירות.
...
לנוכח האמור לעיל, אני מורה למאשימה למסור לנאשם מידע בדבר מספר תיקי החקירה שנפתחו נגד בגירים בחמש השנים האחרונות בחשד לביצוע עבירות של המשך התפרעות לאחר הוראת פיזור במחוזות ירושלים, תל-אביב ומרכז תוך התייחסות לנושאים הבאים: האם נלווה לחשד זה חשד לביצוע עבירות אחרות ואם כן- אילו עבירות.
בנוסף אני מורה למאשימה למסור להגנה כל הנחייה שגיבשה ביחס לטיפול במפגינים שנעצרו במהלך מחאות החרדים, מחאות הנכים, מחאת בני העדה האתיופית או המחאה החברתית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם ואחרים ירדו מהמדרכה לכביש, וחסמו את תנועת כלי הרכב בו. שוטר פנה למתפרעים, הכריז כי מדובר בהפגנה בלתי חוקית, והורה למתפרעים להתפזר.
בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות של המשך היתפרעות לאחר הוראת פיזור, לפי סעיף 155 לחוק העונשין תשל"ז – 1977, חסימת מעבר חופשי בדרך ציבורית, לפי סעיף 490(1) לחוק הנ"ל, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק האמור.
ת"פ 27074-02-17 אישום שני: במהלך תקופה של כשבוע ימים עובר ליום 9/2/2017 היתקיימו במקומות שונים בארץ הפגנות, במחאה על מעצרו של צעיר חרדי סרבן גיוס עריק מצה"ל. קבוצה במיגזר החרדי הכריזה על הפגנות בירושלים, במטרה לשבש את הסדר הצבורי, ולחסום את התנועה בעיר במספר מוקדים, במיוחד בעורקי תנועה ראשיים של התחבורה הציבורית.
הנאשם הישתתף בהפרת סדר בצומת בר אילן, במסגרתה המתפרעים חסמו כבישים בכך שעמדו ורקדו במרכז הכביש.
...
לנוכח כל האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה (השוו: עפ"ג (י-ם) 47689-02-17 אבו נאב נ' מדינת ישראל 1/10/2017, ת"פ (שלום ב"ש) 2002/14 מדינת ישראל נ' אבו עפאש 2/4/2015, ת"פ (שלום י-ם) 30322-05-14 מדינת ישראל נ' זגל 7/5/2015, ת"פ (כ"ס) 44751-02-13 מדינת ישראל נ' גולי 25/2/2016, ת"פ (שלום י-ם) 22646-08-13 מדינת ישראל נ' שטרין 3/4/2016, ת"פ (שלום י-ם) 53741-03-17 מדינת ישראל נ' קליין 4/12/2017) אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין מאסר שאינו ארוך, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.
לאור האמור, נראה לי כי העונש המתאים לנאשם הינו מאסר לתקופה של 4 חודשים.
אני אפוא דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 4 חודשים, בניכוי 4 חודשים מתקופת מעצרו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

פתח דבר: ביום 7/5/00, לרגל חגיגות יום העצמאות, אירח ראש עריית שפרעם את שר הפנים - מר נתן שרנסקי וכן מוזמנים אחרים במרכז פייס אשכול אשר בעיר (להלן: "מרכז אשכול") כאשר מפגינים רבים שהיו במקום, שקבלו עוד קודם לכן רישיון להפגין, החלו להיתפרע וליידות אבנים לעבר הנוכחים במקום, לרבות שוטרים ואנשי בטחון.
ההפגנה הוכרזה לאחר מכן ובעקבות ההתפרעות כהפגנה בלתי חוקית והמפגינים נדרשו להתפזר ולפנות את המקום, אך לא שעו לדבר והמשיכו במעשי הפורענות, כך שתחילה הותז גז מדמיע לעברם ומשהדבר לא עזר, ירו השוטרים ואנשי הבטחון כדורי גומי, כאשר התובע, אשר ככל הנראה נכח במקום כאורח מזדמן ולוודאי לא היה מהגרעין הקשה של המפגינים, נפגע משלושה כדורי גומי, אחד בראשו ושניים בזרועו השמאלית ונזקק לאישפוז בביה"ח ונותרה לו נכות רפואית לצמיתות.
גרסתו המשודרגת הנ"ל של התובע עומדת בסתירה חזיתית לעדויות עדי ההגנה סנ"צ ירון ורפ"ק יוסי גבאי, אשר מסרו על השתלשלות האירועים, שתחילתם בהפגנה עפ"י רישיון שניתן, המשכם בהתפרעות המונית של המפגינים, לרבות יידויי אבנים וחפצים קשים אחרים ופגיעה בשוטרים, חלקם קשה, פגיעה ברכוש, הכרזה על ההפגנה כבלתי חוקית, ניסיונות הרגעה שלא צלחו, ומשההתפרעות והמסוכנות לא שככו, הוחלט על פיזור ההפגנה, כמתחייב מהוראות סעיף 154 לחוק העונשין, תחילה על ידי התזת גז מדמיע ומשהדבר לא עזר ולא הספיק, גם ירי כדורי גומי לעבר המתפרעים.
...
" וכן ראה דברי השופטת בן פורת בע"פ 437/82, בעמ' 98, 97 כי: "הלכה פסוקה היא שהימנעות מהזמנה לעדות של עד ... אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה שדבריו היו פועלים לחיזוק הגירסה המפלילה בה דוגלת התביעה...". הינה כי כן, בעניינו אין מנוס אלא להשתמש בעט כחול ולמתוח קו עווה בין חלקים שונים של עדויות התובע ועדיו ולקבוע את העובדות, בתמצית, כדלקמן: ביום 7/5/00 התקיים טקס קבלת פנים לשר הפנים במרכז אשכול בשפרעם.
התוצאה: התובענה מתקבלת באופן חלקי והינני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך של 160,000 ₪.
כן הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות ובגין אגרת ביהמ"ש ושכר מומחים, בסכום מוערך של 12,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בכתב האישום נטען כי בתאריך 14.5.21, בשעות הערב המאוחרות, התקהלו באיזור מסגד אבו בכר בעיר באקה אל גרביה, עשרות אנשים, מבלי שקיבלו אישור או רשיון לכך ממשטרת ישראל.
בעקבות מעשי ההתפרעות, פנה רפ"ק אוריאל וינקור אל המתפרעים באמצעות מערכת הכריזה, הודיע להם כי מדובר בהתקהלות אסורה והורה להם לעזוב את המקום ולהתפזר לאלתר, אך אלה המשיכו להיתפרע.
לאור כך, נאלץ כוח המישטרה שהיה במקום, לעשות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות, לרבות ברימוני הלם, גז מדמיע ומכונית התזה, אך ללא הועיל.
דיון והכרעה לאחר שנדרשתי לנימוק העומד בבסיס הבקשה, לעמדת המאשימה ולהוראות החוק וההלכה הפסןקה, מסקנתי היא כי דין הבקשה להדחות.
עוד נפסק כי יש ליתן את הדעת להקף המשאבים הנדרשים לצורך הזה וגם למידת ההכבדה על עבודת הרשות (ר' ע"ח (מחוזי מרכז) 14473-10-15 זייפר נ' עריית נתניה).
...
בעפ"א (ארצי) 16393-12-13 אלירן דואב הנ"ל קבע בית הדין הרצי לעבודה כי על מנת להיעתר לבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, על הנאשם להניח תחילה תשתית ראייתית, ברמה שתספיק להעברת נטל הראיה אל כתפי המאשימה.
סוף דבר, לא מצאתי כל בסיס לחיוב המאשימה בהמצאת המידע המבוקש ואני סבורה כי השאלה האם היה מקום להגיש נגד הנאשם את כתב האישום בתיק זה אם לאו, צריך שתוכרע במסגרת ההליך העיקרי, על פי הראיות הקשורות בארוע עצמו.
לפיכך, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו