התפטרות: עובד התפטר בשל דרישה לצאת לחופשה

עוד טוענת התובעת כי לאחר פטירת אחיה החלה לסבול מדכאון ולכן מפעם לפעם נדרשה לצאת לחופשות מחלה.

מן הכלל אל הפרט: האם התפטרות התובעת היתה בשל מצב בריאותה לאחר ששמענו את העדים, עיינו בכלל מיסמכי בי- דין ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל הנידרש ממנה להוכיח כי התפטרותה היתה בשל מצב בריאות וכי היתה סיבה מספקת להתפטרותה .

עיון בחקירתה הראשית של התובעת (עמ' 6 שורות 25-33) מעלה כי ציינה כי אכן עבדה במתפרה של גב' עמר אבל רק מיוני 18 ועד נובמבר 18 ואז התפטרה בשל ניתוח שהיתה צריכה לעשות ביד: "ש. הנתבעת טוענת כי עבדת אצל אודליה עמר, מה תגובתך? ת. עבדתי אצל אודליה בשנת 2018 מחודש יוני עד נובמבר 2018. אחר כך הלכתי לעשות ניתוחים בידיים, עברתי 2 ניתוחים.

...

לא שוכנענו כי המקרה דנן נכנס תחת הגדרת מקרה מיוחד, משכך רכיב תביעה זה נדחה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה .

הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין הסכומים המפורטים להלן: הפרשי פנסיה : 8435 ₪ דמי מחלה: 12,000 ₪ הפרש נסיעות: 868 ₪.

] הצדדים חלוקים על נסיבות סיום העבודה, לטענת התובע, הוא התפטר מחמת נסיבות שבהן אין לידרוש ממנו להמשיך לעבוד בנתבעת וזאת בהיתחשב בכך שלא שולמו לו זכויות המגיעות לו מכח הדין כגון גמול שעות נוספות, דמי הבראה, ימי חופשה וזכויות מכח צו ההרחבה הענפי וכן לא הופרשו עבורו הפרשות לפנסיה ולקרן הישתלמות.

פדיון חופשה לטענת התובע, במהלך כל תקופת העבודה בנתבעת הוא לא יצא לחופשה שנתית ועל כן הוא זכאי לתשלום פדיון חופשה עבור 22 ימים.

...

כך גם, התביעה לחיוב אישי של הנתבעים מכח אחריות אישית או מכח הרמת מסך – נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: חלף הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 11,360 ₪.

לנוכח מצבה של הנתבעת, לא מצאנו הצדקה לחיוב התובע בהוצאות בגין דחיית התביעה כנגד הנתבעים 2-3.

לטענתה, עובדה זו עמדה ביסוד החלטתה להתפטר מעבודתה והיא מזכה אותה בפיצויי פיטורים מלאים "בדין מפוטרת". בנוסף עותרת התובעת לתשלום שכר עבודה על השבתות בהן עבדה ללא שכר, בתוספת פצויי הלנה, לחלק הנתבע בהפרשות לקרן פנסיה, לדמי הבראה, פדיון חופשה שנתית ותשלום עבור עבודה בימי חג. הנתבע טוען שהוא לא היורש של אחותו המנוחה ועל אף שהוא לא חולק על כך שהתובעת זכאית לזכויותיה, לא הוא צריך לשלמן, אלא המוסד לביטוח לאומי.

אשר על כן אני קובעת שהתובעת התפטרה מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לידרוש ממנה להמשיך בעבודתה והתפטרותה תיחשב כפיטורים לעניין חוק פצויי פיטורים.

עבודה בימי חג הנתבע אישר בעדותו שהתובעת עבדה 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה ולא יצאה לחופש גם בימי חג. על כן התובעת זכאית לתשלום עבור עבודה בימי חג, בגובה התשלום עבור עבודה במנוחה השבועית (ע"ע (ארצי) 38313-03-18 איל''ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים - מיכאל מוחדינוב (01.06.2020) סעיף 75).

...

לאחר שקילת טענות הצדדים, שמיעת העדויות ובחינת מכלול הראיות המונחות בפניי אני סבורה כי דין התביעה להתקבל ברובה.

על כן התביעה לפיצויי הלנה נדחית מחמת התיישנותה, בהתאם להוראות סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר תשי"ח - 1958.

אשר על כן אני קובעת שהתובעת התפטרה מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה והתפטרותה תיחשב כפיטורים לעניין חוק פיצויי פיטורים.

על כן אני קובעת שהתובעת זכאית לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן הפנסיה (תגמולי מעסיק) לפי החישוב הבא: 5,300 X 6.03 (חודשי עבודה) X 6.5% X 52% (חלק הנתבע בהעסקת התובעת) = 1,080.21 ₪.

"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". האם הנתבעת 1 התפטרה כדין? השאלה אותה יש לבחון היא אם הנתבעת הוכיחה כי התפטרה מעבודתה עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, ולכן היא זכאי לפצויי פיטורים על פי סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים.יפים לענייננו דבריו של בית הדין הארצי 26706-05-11 חיים שבתאי - טכנובר בע"מ. כבר נפסק, כי עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

בשנת 2006, התחילה הנתבעת לעבוד בחברה כמנהלת חשבונות, בשנת 2008, קודמה הנתבעת לתפקיד ראש צוות, בתקופה שסמנכ"לית הכספים בחברה יצאה לחופשת לידה, הנתבעת נדרשה למלא חלק מסמכויותיה ותפקידה ולמלא את עבודת הסמנכ"לית יחד עם עבודתה, בתקופה הזו הנתבעת עבדה למעלה מ 12 שעות ביממה ועבודה זו הייתה מוגברת ומאומצת, וזאת ללא כל תוספת למשכורת או שיפור, מלבד שעות נוספות.

...

"למה אני צריכה להרים טלפון? אנחנו סיכמנו על זה לפני." המסקנה בעניין השיהוי מצד התובעת הינו מחוסר תום לב, שעה שידעה התובעת שעליה לפנות לבית הדין ולהגיש תביעה בכדי לקבל את כספי הפיצויים, כשקיבלה תשובה שלילית מהנתבע 3 וחוסר התייחסות לעניין מהנתבעת 1, ובחרה לא לפנות לא לנתבעת ולא לבית הדין, אלא בשיהוי ניכר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנטען בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, וכעולה מחומר הראיות בתיק התובעת לא הרימה נטל ההוכחה והראייה בכדי להוכיח את תביעתה, הוכח קשר סיבתי בין התפטרות הנתבעת לבין עילות ההתפטרות שנטענו על ידי הנתבעת, לכן, אנו דוחים את בקשת התובעת, ומקבלים את טענת הנתבעת, וקובעים שהנתבעת התפטרה מסיבות מזכות בפיצויי פיטורים.

התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום.

טענות המעסיקה כי העובד התפטר עובר ליציאתו לחופשה ללא תשלום נדחתה, שכן הסיבה העיקרית בעטיה התפטר העובד היתה היתנגדותו להמשך החופשה ללא תשלום.

לטענתה, בתמצית, משמעות פסק הדין היא כי כל עובד שנידרש לצאת לחופשה ללא תשלום בשל כללי הריחוק החברתי שהונהגו לצורך היתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה וסירב לעשות כן – זכאי להתפטר בדין מפוטר.

...

בשקלול השיקולים החלטתי לעכב את ביצוע תשלום הפרש פיצויי הפיטורים, וזאת נוכח קיומן של שאלות הראויות לדיון וניתוח מאזן הנוחות כאמור לעיל.

יחד עם זאת, על מנת למנוע קיפוח העובד אם יידחה הערעור, החלטתי להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת סכום הפרש פיצויי הפיטורים שנפסק כערכו היום בקופת בית הדין בתוך 30 ימים.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפרש פיצויי הפיטורים מתקבלת בכפוף להפקדת הסכום הפסוק בגין רכיב זה כערכו היום בקופת בית הדין בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לצדדים.