טענות הנתבעת
הנתבעת טענה שהתובע החל לעבוד רק ביום 28.8.08, כמצוין בתלושי השכר שלו; היא טענה שהיא שילמה לתובע גמול שעות נוספות כדין; והפקידה לתובע תשלומים לפנסיה מהחודש השביעי להעסקתו, בהתאם לזכאותו; כן העלתה הנתבעת טענת היתיישנות כלפי עילות שקדמו ליום 1.8.09; לטענתה, התובע לא פנה אליה בתלונה בשום שלב; נראה שהוא התפטר כיוון שהעדיף לעבוד ישירות עבור רשת יוחננוף; התובע קיבל את מלוא זכויותיו ושכרו כדין.
אשר לפער בין השעות העיד מר קלימי בחקירתו הנגדית שהפחתת זמני ההפסקה משעות עבודתו של התובע במאי 2016 תניב תוצאה דומה לזו שמפורטת בתלוש השכר:
"ש. למה יש סתירה בין מה שכתוב בדוח נוכחות בסך הכול 253 שעות ו- 28 ימי עבודה ובתלוש מופיע 27 ימי עבודה ו – 239.5 שעות?
איננו מקבלים את גרסת התובע לפיה הוא התפטר על רקע קפוח זכויותיו.
...
נוכח טענת ההתיישנות ולאור הנסיבות שיתוארו להלן, לא מצאנו לנכון להכריע בשאלת מועד תחילת עבודתו של התובע.
איננו מקבלים את גרסת התובע לפיה הוא התפטר על רקע קיפוח זכויותיו.
דעתנו היא שהתובע העדיף לעבוד ביוחננוף ולכן נשאר לעבוד שם.
לפיכך, התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין עריכת תלושי שכר פגומים.