התפטרות עקב יחסים עכורים במקום העבודה

לטענת התובע, משלא יכול היה לסבול את האוירה העכורה במקום עבודתו בשל הויכוחים הבלתי פוסקים עם מר לוי, ובשל הרעת התנאים שנעשתה לו שכללה הורדה לתפקיד בדרגה נמוכה יותר מתפקיד הטבח הראשי בו עבד טרם הניתוח, נאלץ להתפטר מעבודתו.

האחת- התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, והשנייה- התפטרות מחמת נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו (דב"ע (ארצי) מח/155-3 אברהם פנחס נ' מכלוף שיטרית, מיום 4.12.88).

...

סיכומו של דבר, התביעה שכנגד נדחית במלואה.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 40,608 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.10.12 ועד לפירעון (מסכום זה יקוזזו פיצויי הפיטורים שישוחררו לתובע מקופת הפיצויים).

כמו כן, לאור העובדה שהתביעה התקבלה בחלקה, והתביעה שכנגד נדחתה במלואה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1000 ₪ והשתתפות בשכר טרחת עו"ד בסך 3000 ₪, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בכתב התביעה המתוקן טענה התובעת שהתפטרה בעקבות יחס מבזה ומשפיל מצד מינהלי הנתבעת, ובעקבות הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, שהגיעו לכדי היתעללות נפשית קשה.

נסיבות סיום העבודה של התובעת וזכאותה לפצויי פיטורים התובעת הצהירה לגבי יחסי עבודה העכורים במקום העבודה במשך תקופה ממושכת .

...

אנו סבורים שהתובעת זכאית לתשלום עבור שעות נוספות, בהתאם לסיכום של השעות שפורטו ברישומי הנוכחות שנערכו על ידה (נספח 6 לתצהירה).

לסיכום על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: א. סך של 131 ₪ בגין הפרשות לפנסיה ולפיצויים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מ- 1.2.2008 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.

שנית, אף אם ניתן לקבל פעולה של עובד להקמת עסק בתקופה שלפני התפטרותו מהעבודה, הרי שלא ניתן להסכים עם פעולה שכזו הכוללת יצירת קשר עם לקוחות או ספקים של מקום העבודה, ועם נסיעה לחו"ל לצורך כך והכל ללא יידוע המעסיק.

עוד נטען ליחסים עכורים במקום העבודה, חילופי מנהלים באופן תכוף, הבטחות שלא קויימו ועוד טענות נוספות.

...

בנסיבות אלה אנו קובעים כי קמה לרובוגרופ ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע" ראו לעניין זה דברים שכתבה כב' השופטת איצקוביץ בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 41363-03-13 אורי יוסקוביץ - טלרד נטוורקס בע"מ (נבו 15.10.2017), הרלבנטיים ונכונים גם לענייננו.

סוף דבר תביעת רובוגרופ מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

הוצאות משפט בשים לב לתוצאות פסק הדין ולהתנהלותו של באום במסגרת העבודה, כפי שפורט לעיל, ובשים לב לתוצאות ההליך, אנו קובעים כי באום ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, בהעדר הצדדים.

] במכתב שטרן לברוז'אק מיום 13.7.10 נכתב כך - "בהמשך לשיחתנו בעיניינו של מר סוויסה ולאחר שבקשתי לפרישתו המוקדמת של מר סוויסה לא עלתה יפה, ביקשתיך לשבצו בתפקיד כלשהוא במערך הכשרות במסגרת המועצה הדתית בעיר. לצערי טרם הוצאת למר סוויסה שיבוץ כלשהוא ואתה ממשיך להיתעלם ממנו. הנני פונה אליך בדרישה לשבצו לאלתר לתפקיד כמפורט להלן". ביום 15.7.10 השיב ברודז'ק לשטרן כך - "בהמשך לשיחתנו בענינו של מר סוויסה לא האמנתי למקרא מכתבך. מר סוויסה נעדר מעבודתו ללא אישור וללא הסכמה תקופה של למעלה מ – 90 יום ובהתאם לכל כלל תקף ביחסי עובד - מעביד אנו רואים במר סוויסה כמתפטר מעבודתו. נסיונכם להציג את הדברים כבעיה שלנו לא יעלה יפה מאחר וגם בעבר הודעתי לך כי היעדרותו היא שלא באישור וכי עליו היה לפנות אישית לממונים להסדרת עניני העבודה והסברים מתאימים על היעדרות שלא ברשות, ומשלא עשה כן אנו רואים אותו כמתפטר מעבודתו". במכתב ברודז'ק מיום 18.7.2010, הממוען לתובע ושעניינו "גמר חשבון-סיום עבודה", נכתב - "בהעדרותך מהעבודה זה מספר חודשים ללא אישור אנו רואים בזאת כהתפטרות מצידך...". כתשובה לכך, במכתב שטרן לברודז'ק מיום 19.7.10 הביע הראשון תמיהה ממכתב גמר חשבון, תוך שציין כך - "למיטב ידיעתי לא נעדר מר סוויסה מן העבודה באופן המצוין ברישא למכתבך ועל כן מסקנתך כי הנך רואה בכך כהתפטרות מצדו מעוותת ומופרכת. אין ולא הייתה כל סיבה לכך שתפעל בדרך שפעלת בעיניינו של מר סוויסה. הנני קורא לבטל לאלתר את המכתב שבסמך ולפעול באחת הדרכים שלמטרתם פניתי אליך: א. הוצאתו המוקדמת לגמלאות בהסכמה. ב. שיבוצו לתפקיד בעבודה במועצה הדתית". לתצהיר התובע צורף מכתב שטרן מיום 18.10.10[footnoteRef:7] הממוען לב"כ המוצעה דאז, עו"ד אייל נון, שכותרתו זימון לבוררות בעיניינו של התובע ובמסגרתו הופנו טענות מטעם התובע בנוגע לזכותו של התובע לצאת לחל"ת לצורך התמודדותו בבחירות המוניציפאליות ובנוגע לאי השבתו לעבודה, כביכול, לאחר שהוא לא נבחר כחבר מועצת העיר.

כשברודז'ק נישאל האם נכון שכשהתובע חזר לעבודה הוא לא נתן לו מקומות להשגיח בהם כאשר במקומות של התובע שובצו כבר משגיחים אחרים, הוא השיב - "הוא לא הגיע אלי, לא ראיתי אותו, לא יודע מתי שהוא הגיע ומתי שהוא הלך... אני אומר את האמת הוא לא הגיע אלי, לא דיווח לי" (עמ' 23 לפרוטוקול, שו' 28-22).

יחד עם זאת, כבר נפסק כי – "לא כל עוגמת נפש הנגרמת לעובד בגין יחסים עכורים עם חבריו לעבודה או היתנהלות הממונה עליו תחשב כהתעמרות בעבודה, שהרי "מינון מסוים של חיכוכים ומתחים הנו בגדר הכרח בלתי יגונה בהיתחשב באופיים הדינאמי של יחסי העבודה. משכך, לא כל חיכוך מהוה היתנכלות, אולם יש ועוצמתו תגיע כדי היתנכלות..." (ע"ע (ארצי) 12069-06-20 פלונית - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.3.21); להלן: עניין פלונית)" (ע"ע (ארצי ) 21934-02-21 יצחק חקמון נ' מדינת ישראל, מיום 06.09.2022). [10: עמ' 56 לפסק הדין מיום 18.7.10.]

...

לאור כל האמור, אף התביעה ברכיב זה נדחית.

נוכח כל האמור, התביעה, על כלל רכיביה – נדחית.

הגם שהתביעה נדחתה במלואה והיה מקום לפסוק הוצאות לחובת התובע, אנו סבורים כי בנסיבות העניין ולאור התנהלות הנתבעת אשר לא חפה מטעויות, ובכלל זה התנהלותה מול התובע בחודשים שלפני סיום ההעסקתו, החלטנו שכל צד ישא בהוצאותיו.

שלישית, לא כל עוגמת נפש הנגרמת לעובד בגין יחסים עכורים עם חבריו לעבודה או היתנהלות הממונה עליו תחשב כהתעמרות בעבודה, שהרי "מינון מסוים של חיכוכים ומתחים הנו בגדר הכרח בלתי יגונה בהיתחשב באופיים הדינאמי של יחסי העבודה. משכך, לא כל חיכוך מהוה היתנכלות, אולם יש ועוצמתו תגיע כדי היתנכלות..." (ע"ע (ארצי) 12069-06-20 פלונית - מדינת ישראל (25.3.21); להלן – עניין פלונית).

עם זאת, יובהר כי הופיעו בשיחות אלו התבטאויות לא נעימות מצדה של גב' אסייג כלפי התובעת, שאין להן מקום במסגרת יחסי העבודה, בהם אמורים לשרור יחסי כבוד בין הצדדים, ואנו מגנים בתוקף שיח מעין זה. כפי שנקבע בפסיקה, לא כל עוגמת נפש הנגרמת לעובד במסגרת יחסי העבודה תחשב כהתעמרות בעבודה, ולא כל חיכוך מהוה היתנכלות (עניין פלונית).

האם התובעת התפטרה בדין פיטורים? לפי הוראת סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצוי פיטורים): "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". כבר נפסק, כי עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות ובין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהן ניתנות לתיקון.

...

משכך כאמור לא קיבלנו את טענת הנתבעת בעניין זה. יתרה מכך בפסיקה נקבע כי: "... הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד (ראו: ע"ע (ארצי) 1260/00 אברהם מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ (5.8.02); ע"ע (ארצי) 469/08 **** אלמליח ו – 29 אח' – הורן את ליבוביץ בע"מ (3.5.11); ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל – משה שמיר (13.1.2011); בר"ע (ארצי) 2853-06-15 ניימן עבודות חשמל ובקרה בע"מ – ולדימיר שישקין (14.2.16); פרשת נובכוב – סעיף 34)". משכך דין טענת הקיזוז להידחות.

לסיכום התביעה מתקבלת רק לעניין הרכיב של פדיון חופשה.

אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת: סך של 3,071 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 3.6.21 ועד ליום התשלום בפועל.