התפטרות עקב העברה לתפקיד ניקיון נחות

אולם בפועל הוכח כי מר עובדיה ומר שחר נחשפו לרשימת הלקוחות, במסגרת תפקידם בשטח, כעולה מחקירתו הנגדית של מר זיו כחלון, סמנכ"ל ג.ק מערכות, שלא נסתרה: "ש: נכון סוכני המכירות של החברה, לא מקבלים לידיהם ולא יכולים להגיע לרשימת הלקוחות של החברה? ת: באופן ישיר לא אבל יכול להיות שבאופן עקיף" (ר' עמ' 10 שורות 18-20 לפרוטוקול ביום 14.5.12).

התפטרותם נעשתה במטרה לגזול מידי ג.ק. מערכות את סודותיה המסחריים ולהעבירם לידי ח.א.ס. מערכות ולהתעשר שלא כדין על חשבונה.

לפי הפסיקה, עובד התובע פצויי פיטורים מכוח סעיף 11 (א) לחוק פצויי פיטורים, נידרש להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים כדלקמן: "ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת" (דב"ע (ארצי) שנ/ 3-10 כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא 238; ע"ע (ארצי) 354/07 אחים אוזן-חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין ואח', ניתן ביום 27.1.2012;ע"ע 26706-05-11 שבתאי נ' טכנובר בע"מ, ניתן ביום 10.6.13).

מעבר לאמור, עיון בתצהיר עדות ראשית של זיו כחלון מעלה כי מר עובדיה מסר לו לבסוף את הנימוק האמתי להפסקת העסקתו, כמצוטט: "ביום 15.3.12 פגשתי את מר עובדיה בבית קפה בנס ציונה. בשיחה שהתפתחה בינינו ביקשתי לדעת את הסיבה האמיתית להתפטרותו מחברה. מר עובדיה סיפר לי כי הוא מתכוון לסיים את עבודתו כיוון שהוא לא מרוצה ממספר עניינים. מר עובדיה הזכיר כי הוא לא מרוצה מהעבודה השוטפת עם מנהל השרות עם מנהל השרות מר שמוליק ירון וכי הוא גם לא שבע רצון מכך שמתעוררות דרישות מצד החברה בישיבות שוטפות הנערכות בימי ד'. אחר כך הודה מר עובדיה כי הסיבה האמיתית היא תנאי השכר שלו בחברה ולבסוף התוודה כי יש לו הצעת עבודה בשכר גבוה יותר "אצל אחמד" כלומר בח.א.ס מערכות מתקדמות לניקוי בע"מ ( להלן:"ח.א.ס") וזו הסיבה האמיתית לרצונו להתפטר מהתובעת.

...

ביום 1/2/15 ניתנה החלטתי המקבלת את הבקשה באופן חלקי, רק בנוגע להודעה של קירבי בדבר סגירת הסניף של מר פולקמן בשל הפרת הכללים של קירבי כטענת התובעת, נוכח האמור נשמעה עדות הזמה בנדון של מר קריטי בישיבת ההוכחות האחרונה.

משכך אנו סבורים כי אופן פעילות ג.ק. מערכות בנדון נעשה כדין בכל הנוגע לעדכון שנעשה עוד במהלך שנת 2011.

סוף דבר תביעת ג.ק מערכות כנגד הנתבעים 1-3 מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן: כל אחד מהנתבעים 1 ו-2 ישלם לג.ק מערכות פיצוי, בלא הוכחת נזק, בסך של 20,000 ₪, בגין ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי, וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.

לעניין התביעה שכנגד התביעה שכנגד כנגד ג.ק מערכות מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן: בנוגע למר עובדיה- ג.ק מערכות תשלם לו רכיבים אלו: דמי מחלה בשיעור של 6680 ₪ וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום סיום העסקה - 15.3.12 ועד למועד התשלום בפועל.

ואגב כך, התובע טוען כי שימש "כסמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק" במעסיק – ולו ההצעה האחת שקבל לדבריו מהמנהל – על פניו, אינה מצביעה על "נחיתוּת" כלשהיא, ודאי כשעסקינן במהות התפקיד, שהרי לשיטתו, היה אז כפוף למנכ"ל (שהיה מתמנה במקומו) – האמנם כסמנכ"ל לא היה "נחות" מהמנכ"ל?! לא נסתרה טענת הנתבעת (המנהל בתצהירו ס' 49 – 62) כי הוצעו תפקידים לתובע על מנת לאפשר כניסתו לתפקיד, לאחר זמן, תוך לווי של המנהל (בלא שמונה מנכ"ל בכפיפות למנהל, כמ"מ מנכ"ל) – והתובע הוכיח כי אכן סירב כך להתחיל.

הגם שנהיר לנו רצונו של התובע לשמור בדיסקרטיות את בדיקתו לאפשרויות לתפקידים אחרים, כולל הפנייה לפילת (והעיקר, מפני המעסיק) – קשה להבין הכיצד,ב-17.4.11, לאחר שלדבריו הודיע למעסיק על התפטרותו – לא מצא ליתן פרטי ממליצים.

והעיקר – אין בדוא"ל זה הסבר כלשהוא מדוע אינו מעביר פרטי ממליץ כאמור! ואגב, מדוא"ל זה עולה כי ידע כבר אז כי המנהל דיבר עם הממליץ מקומברס, ולא דיבר הממליץ מאוקראינה – והעיקר: המנהל אכן ביקש מהתובע שוב, כטענתו, ממליצים! והינה – מוצא התובע לצרף לנו לא את הדוא"ל הגולמי שהעביר למנהל, אלא עותק מהדוא"ל שהעביר לבאת כוחו (3 שנים מאוחר יותר) ובו ציין כי העביר למנהל רשימת ממליצים – לבקשת המנהל, לפי דגשים שבקש המנהל ותוך שהוא מספק לה "הסבר" מדוע לא התווסף ממליץ מהמעסיק .

אין באמירתנו כדי "לנקות" התובע מהתיאור שבקו"ח אך לא רק שלא נסתר האמור בהם אלא מתארים הם נסיונו התעסוקתי (ולא כישוריו).

...

נציין כי לא מצאנו "הטעייה" לגבי ממליציו.

בנסיבות אלה – נדחית אף טענת הקיזוז.

בשקלול כל האמור – קובעים אנו כי כל צד ישא בהוצאותיו.

התביעה הוגשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים, שכן התובע לא גילה את מלוא הנתונים אשר הובילו להפסקת עבודתו כמנהל המעון.

לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת (ר' ע"ע (ארצי) 26706-05-11 חיים שבתאי - טכנובר בע"מ (פורסם בנבו)).

לגירסת התובע הרעת התנאים בעבודתו באה לידי ביטוי במכשולים שהציב בפניו מנהל הנתבעת, לרבות אי תשלום שכר עובדים וספקים שיעבדו עם המעון, וכן האשמות וכשלים של המעון, אשר הונחו לפיתחו; אולם מתוך התשתית הראייתית שהונחה בפנינו לא התרשמנו כי מנהל הנתבעת הציב מכשולים בפני התובע בניהול המעון, ותפל עליו האשמות שוא, על מנת שיתפטר מתפקידו.

עיון במכתב של מפקחת שירות תומך קהילה במשרד הרווחה (ר' נספח א' לכתב ההגנה), מלמד כי בביקורים שנערכו במעון על ידי משרד הרווחה, לרבות ביקורי פתע, התגלו ליקויים בתחומים שונים, בין היתר התגלו ליקויים בתזונה, בתעסוקה, ביגוד וציוד אישי, וההתרשמות הכללית היתה כי "התפיסה הכללית במעון לטפול באנשים אינה נכונה", בעוד המנהל- התובע, מעביר מסר "שהכל מיתנהל כשורה במעון אין הצפת קשיים או סוגיות שיכלו לשתף את הפיקוח במציאת פיתרונות הולמים". (ר' עמ' 3 לנספח).

נוסיף ונציין כי אף טענתו של התובע להתפטרות על רקע אי תשלום זכויות מגן, דינה להדחות.

...

אנו סבורים כי שיהוי שכזה, במשך מספר שנים, עולה כדי השלמה עם המצב (ראה תב"ע (ארצי) נד/3-86 יוחנן גולן – אי.אל.די, פד"כ כו, 270).

לאור האמור התביעה ברכיב זה, נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פדיון חופשה בסך 17,134 ₪, בתוספת הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 21/3/12 ועד למועד התשלום בפועל.

ממילא לא הוכח כי הייתה נחיתות בתנאי העסקתה ומדובר בהטעיה.

בפסק הדין בעיניין כפר רות נקבעו מספר מבחני עזר לצורך קביעת זהות המעסיק, בתבנית העסקה משולשת, בין היתר, כדלקמן: כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם; בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר; מי קיבל את העובד לעבודה; מי הסדיר את תנאיו; מי משבצו במקום העבודה ומי מעבירו מתפקיד לתפקיד במערך ארגונו של המשתמש בעבודתו; מי חייב לשאת בתשלום שכרו של העובד; מי נותן חופשות לעובד; כיצד דווחו יחסי הצדדים לרשויות; מכלול הקשרים והזיקות בין הצדדים הרלבאנטיים להסדר ההעסקה, כגון מי מפקח על עבודת העובד, למי מדווח העובד על עבודתו, ולמרותו של מי הוא סר; למי הבעלות על הציוד המשמש את העובד בעבודתו; האם העבודה שלשם ביצועה נשכר העובד נעשית במסגרת עסוקו העקרי של המשתמש בעבודה ובו מישתלב העובד; רציפות זמניות, ומשך קשר העבודה; האם יש לצד השלישי עסק משלו אשר בו מישתלב העובד, הנותן את שירותיו לאחר.

כפי שנפסק בעיניין סבהט בבית הדין הארצי: "לאור האמור אין לנו צורך להידרש למחלוקות בשאלה אם הוצעו עבודות חלופיות מתאימות אם לאו. ממילא בנסיבות העניין מקובלת עלינו מסקנת בית הדין כי בנסיבות בהן עובד מוצב לעבודה במקום עבודה פלוני תקופה ממושכת הרי שהתפטרותו לצורך המשך העסקתו באותו מקום עבודה פלוני באמצעות הזכיין החדש עשויה להעלות – ובמקרה זה עולה - כדי התפטרות בדין מפוטר המקימה את הזכות לתשלום פצויי פיטורים." לסיום נקודה זו נציין כי האופן בו חישבה הנתבעת 1 את פצויי הפיטורים ביחס לכל אחד מן התובעים (כפי שהובא בתצהיר מר יום טוב), אינה תואמת את הדין ולפיכך נדחית.

[ראו והשוו גם: ד"מ (י-ם) 26977-12-16 עדי תורג'מן - חברת דואר ישראל בע"מ (5.8.18); דמ (ב"ש) 3156/05 אבי בן נאים - מלון מרידאן אילת בע"מ (16.5.07); (סע (נצ') 56083-05-11 האני סאלח - אס.אי.אס. שירותי שמירה ואבטחה בע"מ (20.5.15); סעש (נצ') 25645-01-15 בלה אפשטיין - קבוצת ש. ניר מערכות בטחון,תיחזוקה וניקיון בע"מ (12.11.18); דיון מו/3-8 דלויה - בלזכה, יח (1) 48 (1986) (להלן - עניין דלויה)].

...

כמו כן, מקובלת עלינו הטענה כי פדיון 11.3 ימי החופשה בתלוש השכר האחרון חושבו בחסר, היות שהיו אמורים להסתכם בסך של 2,305 ₪ (11.3*8*25.5), ושולם בפועל 1953 ₪ (ולא 1,903 כפי שנטען על ידי התובע 5 בסיכומיו בשגגה), כך שנותרה יתרה לתשלום בסך 352 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה באופן שעל הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: לתובעת 1 – השלמת פיצויי פיטורים בסך של 14,419 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת 1 לתובעים ביחד הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

עוד נטען כי הנתבע נטש את עבודתו ללא התראה ותוך סרוב לבצע חפיפה והמשיך בגניבת קבצי ליבה, השמדת מסמכים יקרי ערך שנמצאים בטכנולגיה של התובעת וכן כי ניסה להלך אימים על בעל מניות בחברה מר דריי שריבמן, שהנו אחיו וקודמו בתפקיד ובעל מניות בה, תוך שהוא טוען כנגדו שלל טענות כזב, תוך גרימת נזקים כספיים ונזקים לשמו הטוב.

ביום 12.5.20 הגיש הנתבע כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן עיקר טענות ההגנה לתביעה הנן כמפורט: הנתבע לא התפטר ולא נטש את עבודתו.

כמו כן טוען הנתבע לחוסר ניקיון כפיים והיעדר תום לב של התובעת.

נוכח היתנגדות הצד שכנגד ובהתאם להחלטת בית הדין הגישה התובעת בקשת לאי מתן זכות עיון במסמכים לצד שכנגד, בה ביקשה להתיר לתובעת להגיש במסגרת הליך עיון המסמכים את המסמכים לעיונו של בית הדין בלבד או לחילופין לב"כ הנתבע בלבד תוך שבית הדין יורה לו שלא להעביר לנתבע או לצד שלישי כל שהוא מידע אודות מיסמכי החברה בין במישרין ובין בעקיפין אלא לצורך ניהול ההליך.

משכך אין לקבל את טענת המשיב בדבר נחיתות דיונית אל מול התובעת.

...

התובעת עתרה לתיקון כתב התביעה וביום 27.2.20 נעתר בית הדין לבקשה זו. בכתב התביעה המתוקן טענה התובעת כי הנתבע שהינו עובד בכיר וותיק, סמנכ"ל טכנולגיה בתובעת נטש את עבודתו תוך שהוא יוצא למסע נקם וסחיטה, וזאת לאחר שמנכ"ל התובעת ערך עימו שיחה בה נמסרה לו אי שביעות הרצון מתיפקודו.

נספח 17 – הזמנות מהמשיב למנכ"ל החברה ולעובדים נוספים לצפות ולערוך מסמכים- שוכנעתי כי מדובר במסמך רלוונטי שנוצר על ידי המשיב ומשכך על המבקשת להעביר עותק ממנו למשיב לא יאוחר מיום 10.7.21.

נספח 18 - מכתב למשיב ממר מארק ג'וזף- שותף מנהל בחברת EMK CAPITAI – שוכנעתי כי מדובר במסמך רלוונטי הנוגע למשיב ומשכך על המבקשת לגלות מסמך זה למשיב לא יאוחר מיום 10.7.21.

נוכח המפורט בהחלטה זו לא שוכנעתי כי יש להורות על מחיקת כתבי טענות ומנגד שוכנעתי כי יש ליתן למשיב ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו וזאת לא יאוחר מיום 3.10.21.