מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התפטרות עקב דחיית בקשה להארכת חופשה ללא תשלום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט י' פרסקי) מיום 21.9.2020 בפר"ק 35600-06-16, שעל-פיה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת תביעת חוב.
המבקש עבד במשך כעשור אצל המשיבה 1, חברת ביליק פליקס תעשיות מתכת בע"מ (להלן: "החברה"), עד להתפטרותו בחודש אוגוסט 2013, עקב "הרעה מוחשית בתנאי עבודה וקפוח זכויותיו הסוציאליות". בטרם הודיע על התפטרותו, שלח המבקש מכתבים לחברה, באמצעות ארגון הסתדרות העובדים, בהם פירט את טענותיו בדבר אי-ביצוע הפרשות חובה לקרן פנסיה, אי-קבלת זכויות סוציאליות כגון דמי-הבראה ואי-תשלום שכר במועדו על-פי דין; פניותיו לא נענו.
המבקש טען, כי החברה חייבת לו סכומי-כסף בגין יחסי העבודה, הכוללים שכר עבודה שלא שולם, פצויי פיטורין, פדיון חופשה וימי חג, דמי הבראה והפרשות לפנסיה.
...
בנסיבות אלה טען, כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים להעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב.
למקרא הבקשה, לאחר עיון בנספחיה, ושקילת נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך בתשובה מאת המשיבים.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשאלת בית הדין – אני אמציא לבית הדין תוך 7 ימים דוח מעסיקים מהמל"ל. בסיום ישיבת ההוכחות ביקשה התובעת ארכה על מנת להגיש לתיקי בית הדיון דוח מעסיקים מהמל"ל לתמיכה בטענתה כי לאחר שהתפטרה מעבודתה מטעמי בריאות היא לא עבדה במשך שנה וחצי - שנתיים.
בנסיבות העניין אין מקום לקבוע כי התובעת התפטרה מעבודתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים והתביעה לתשלום פצויי פיטורים נדחית.
דמי חופשה אין חולק כי בתקופת עבודתה לא שולמו לתובעת דמי חופשה בגין ימים בהם נעדרה מעבודתה.
את האמור בענין פינדיורין יש לקרוא כמתייחס לנסיבות בהן תלושי השכר אינם כוללים פירוט נכון של מאזן החופשה, קרי "מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה". ואם נבקש לתת תמונה שלמה, במקום בו תלושי השכר כוללים פירוט נכון של מאזן החופשה, הרי שהימים הנקובים בהם יעמדו לזכות העובד אף אם הם נובעים, כולם או חלקם, מהתקופה שקדמה למועד ההתיישנות.
...
לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים ובמסמכים שצורפו לתיק להלן הכרעתי ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה.
על רקע האמור, בנסיבות העניין אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 1,000 ₪.
אשר לתביעה הנוגעת לתלושי השכר, אין בידינו לקבל את טענת התובעת לפיה בזמן אמת לא נמסרו לה תלושי השכר שהופקו וכך גם דחינו את הטענה כי מדובר בתלושי שכר פיקטיביים ולפיכך אנו דוחים את התביעה הנוגעת לפיצויים בגין תלושי השכר.
כללו של דבר בתוך 30 יום ישלם הנתבע לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת טענה כי החל מיום 15.3.2020 ובעקבות מגפת הקורונה, היא הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בלא שנקבע מועד חזרתה לעבודה, למעט המינימום של 30 ימי חופשה כתנאי לקבלת דמי אבטלה כדין.
התובעת הצהירה כי ביום 19.5.2020 ביקשה שוב להודיע לנתבעת כי היא לא מסכימה להארכת החל"ת (ס' 38 לתצהירה), אלא שמהראיות שבפנינו עולה כי רק ביום 19.5.2020 או למצער ביום 18.5.2020 הודיעה התובעת לנתבעת על אי הסכמתה להמשיך ולשהות בחל"ת. לכן אנו קובעים כי עד יום 17.5.2020 שהתה התובעת בחל"ת ללא היתנגדות ולמצער ביום 18.5.2020 הודיעה על אי הסכמתה להמשיך לשהות בחל"ת (ראו מיסרון ראשון בעמ' 36 לנספחי תצהיר נתנאל).
בענין זה הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי אשר דחתה בקשת המבקשת לסעד זמני שיורה למשיבה להשיבה לעבודה עם סיום תקופת תשלום דמי חל"ת על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל התפרצות נגיף הקורונה.
בית הדין האיזורי הפנה לדעת המיעוט בפסק דין פיליפוביץ וקבע כי במקרה בו, הן המעסיק והן העובדת לא מעוניינים בסיום יחסי העבודה, עדיף לעובדת המצב של הימצאות בחל"ת הגם שבשלב זה לא משולם לה שכר על ידי המעסיק ולא משולמים לה דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, כי זכויותיה כעובדת נשמרות ותמיד עומדת לה הזכות להתפטר בדין מפוטרת.
הנתבעת טענה כי רק עם הגשת התביעה הובן לה כי התובעת לא מעוניינת להמשיך להיות בחל"ת ולכן התפטרה מעבודתה ולכן בוצע לה באופן מידי גמר חשבון ותשלום פצויי פיטורים (ס' 15 לכתב ההגנה).
...
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 10,794 ₪.
התביעה שכנגד נדחית במלואה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגין דחייה זו הוגשה התביעה בתיק דנא.
טענות הנתבע היות והתובעת התפטרה מרצונה ובהיותה בתקופת חופשה ללא תשלום, אין זכאות לדמי אבטלה (ס' 1 לכתב ההגנה המתוקן).
במכתב "הארכת חופשת לידה" מיום 3.9.2020 אשר צורף לכתב ההגנה המתוקן, נכתב: "בתשובה לבקשתך מיום 13.2.2020 ולאור הנסיבות המפורטות בה, בכפוף לחוק עבודת נשים בהריון, אנו מאשרים את בקשתך להאריך את חופשת הלידה מיום 1.9.2020 ועד ליום 31.8.2021.". לפי חוק הביטוח הלאומי, יולדת אשר מבקשת לצאת לחופשה ללא תשלום לצורך גידול ילדה אינה זכאית לדמי אבטלה.
אין מדובר במקרה שבו התובעת מבקשת לשוב לעבודתה והמעסיק אינו מאפשר זאת ולאור זאת היולדת מגישה בקשה לדמי אבטלה, אלא במקרה שבו בפני התובעת אפשרות לשוב לעבודתה והינה בוחרת, מסיבותיה, שלא לעשות כן. אף אם נקבל את טענותיה של התובעת, כי הצהרותיה כי ביקשה לצאת לחל"ת הינן בשל "עומס" ולא לצורך גידול ילדה ("עומס. רציתי חל"ת מהתפקיד, שינוי לא יכולתי לעמוד בלחץ, עבודה סביב השעון...רציתי שינוי..." ע' 5 ש' 27-30 לפ' 20.2.2023), הרי שאז התובעת יצאה לחל"ת ללא הצדקה וגם במקרה כזה, כאמור, הרי שיש לדחות את תביעתה בהתאם לס' 166 לחוק.
...
בשולי הדברים מצאנו לנכון להתייחס לבקשת התובעת לקבל את טענותיה אשר נטענו בעל-פה כנגד מסמך אשר הנה חתומה עליו בכתב, אף שכאמור אין התייחסותנו משנה את תוצאת פסק הדין; כידוע, טענה בעל פה נגד מסמך בכתב אסורה בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מנית.
התובעת חזרה על כך גם בסיכומיה: "אמרו לי שאם אבקש חל"ת ואבקש להאריך הארכת ניסיון, זה האופציה היחידה שהמשרד יאשר לי כי הוא סוג של מחויב לי. בגלל שאני מבקשת הארכת לידה". לסיכום, התובעת יצאה לחל"ת מיוזמתה לתקופה 1.9.2019 – 31.8.2020, האריכה את התקופה מיוזמתה ובהסכמת המעסיק עד ליום 31.8.2021.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טען הנתבע, כי התובעת האריכה את חופשת הלידה שלה מפעם לפעם, כאשר היה איתה בקשר ופנה אליה כדי שתשוב לעבודתה, אך היא בחרה לסיים את יחסי העבודה כאשר את הודעת התפטרותה, מסרה לנתבע רק כ-10 חודשים לאחר שיצאה לחופשת הלידה[footnoteRef:9].
מתצהיר הנתבע[footnoteRef:28] כך גם מעדותו בפנינו עולה כי התובעת ביקשה להאריך את חופשת הלידה שלה והנתבע נעתר לבקשתה, ועל כן, יחסי העבודה נשמרו במשך 10 חודשים מהלידה, כך שסביר כי מבחינתו של הנתבע התובעת הייתה זכאית במועד סיום עבודתה לפדיון דמי הבראה[footnoteRef:29].
התובעת הייתה בחופשה ללא תשלום לאחר הלידה, וכפי שניתן להסיק מעדותו של הנתבע, העדרות זו הייתה בהסכמתו.
עוד ביקשה התובעת כי ייערך איזון בין הצדדים בחיוב ההוצאות שכן הנתבעים לא חיובו בהוצאות, בין היתר, בשל דחיית הדיון המוקדם בשל מחלת הנתבע וכן בהוצאות בשל דחיית בקשתם להגדלת שיעור הערובה ונקבע כי עניין זה יילקח בחשבון בתום ההליך.
...
התביעה כנגד הנתבע מתקבלת באופן חלקי, כך שעליו לשלם לתובעת את סכומים הבאים: א. חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך: 6,485 ₪.
התרשמנו כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת כנה ביחס לזכויותיה של התובעת, ועל כן לא מצאנו לפסוק פיצוי הלנת שכר ברכיב הרלוונטי, ויש להסתפק בהפרשי הצמדה וריבית כפי שנפסק.
באשר להוצאות, לאחר שכלול כלל טענות הצדדים, הפער בין הסכום שנפסק לסכום התביעה המקורי, התנהלות התובעת בהליך בכך שלא התייצבה לישיבת ההוכחות ללא התראה מבעוד מועד, העובדה שנפסקו לתובעת בהליך זה סכומים שהיו צריכים להיות משולמים לה עוד בשנת 2019, דחיית התביעה כנגד הנתבעת אשר יוצגה בייצוג משותף עם הנתבע ולא הגישה ראיות נוספות או הביאה עדים מעבר לראיות הנתבע - מצאנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו