התפטרות עקב אי תשלום דמי חופשה

כך למשל, בעוד שהתובע הצהיר שהתפטר בגלל שורה של מחדלים, לרבות אי תשלום פנסיה (סעיף 4 לתצהירו), בחקירתו הנגדית טען שהתפטר כיוון שלא קיבל דמי הבראה ודמי חופשה (עמוד 7 לפרוטוקול, שורה 27 עד עמוד 8, שורה 9).

...

לאור חסר ראייתי זה ונוכח ההתרשמות השלילית מעדות התובע, דין כל הטענות בנושא זה, הגובלות בטענות של זיוף ואף הונאת הרשויות, להידחות.

לעומת גרסתו רוויית הסתירות של התובע, לא מצאנו סיבה שלא לקבל את גרסת הנתבעת.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בגין שעות נוספות בסך 1,647 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.10 ועד התשלום בפועל.

בין היתר, צויין במכתב כי "הומלץ לעשות חוזה העסקה מסודר המפרט את כל התשלומים". מהמכתב לא עולה כי יש בכוונת התובעת להתפטר עקב אי תשלום דמי חופשה ודמי הבראה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה בלבד כך שהנתבעת מחוייבת לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן: הפרשי שכר בסך 690 ₪, דמי הבראה בסך 589 ₪ וחלף הפרשות לפנסיה בסך של 564 ₪.

בנסיבות הענין סבורני שאין מקום לפסוק פיצויי הלנה.

שוכנעתי כי הנתבעת טעתה טעות כנה בפרשנותה את חובותיה, מאחר שסברה כי היא אינה המעסיקה ובנוסף סברה כי שולמו לתובעת מלוא זכויותיה.

לתובע לא הופרשו כספים לקרן פנסיה, לא שולמו דמי הבראה, לא שולמה תוספת ותק ולא שולם פדיון חופשה בסיום עבודתו.

דמי חופשה –התובע הצהיר כי לא ניצל ימי חופשה בזמן עבודתו,[footnoteRef:24] טענה שנדחתה על ידנו.

עוד ייאמר, כי התובע לא הזכיר בעדותו כי התפטר בשל אי תשלום תוספת ותק כך שספק אם היה מודע לזכותו זו בזמן אמת.

...

כמו כן, החלטנו לדחות טענת התובע לפיצוי בגין אי מתן אישור סיום העסקה.

לסיכום החלטנו לקבל את רכיבי התביעה הבאים: גמול שעות נוספות 26,268 ₪ פדיון דמי הבראה 5,670 ₪ תוספת ותק 16,236 ₪ חלף הפקדות לפנסיה 18,394 ₪ חלף הפקדות לפיצויים 18,394 ₪ פדיון חופשה 12,507 ₪ פיצוי בגין הנפקת תלושים פיקטיביים 5,000 ₪ סה"כ 102,469 ₪ על הסכומים ברכיבי התביעה סעיף 116 א,ג,ד,ה בסך כולל 79,292 ₪ יש להוסיף ריבית והצמדה כדין מיום 1.2.2014 מחצית תקופת העבודה הכלולה בתקופת ההתיישנות.

כן יש לדחות את התביעה לפיצויי הלנת שכר, זאת לאור מועד סיום יחסי העבודה ומועד הגשת התביעה.

התובע התפטר בשל אי תשלום זכויותיו הקוגנטיות ולא ניתן היה לצפות מהתובע שימשיך לעבוד אצל הנתבעת.

התובע זכאי לדמי חופשה (1,493 ₪).

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: פיצוי בגין הפרישי פנסיה בסך 5,137 ₪ ופצוי בגין הפרשות לפצויי פיטורים בסך של 4,742 ₪ בקיזוז הכספים שהופקדו ושולמו; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 1,000 ₪; חגים בסך 2,520 ₪; הבראה בסך 2,759 ₪; ימי חופשה בסך 1,493 ₪.

...

ברם נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר לשכר היסוד על בסיס ההסכמה בין הצדדים, לא מצאנו מקום פיצוי בגין מחדל זה. קיזוז התובע התפטר והיה עליו ליתן הודעה מוקדמת: "ש. באיזה דרך נתת הודעה שלך על התפטרות?

משכך, דינה להידחות.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: פיצוי בגין הפרשי פנסיה בסך 5,137 ₪ ופיצוי בגין הפרשות לפיצויי פיטורים בסך של 4,742 ₪ בקיזוז הכספים שהופקדו ושולמו; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 1,000 ₪; חגים בסך 2,520 ₪; הבראה בסך 2,759 ₪; ימי חופשה בסך 1,493 ₪.

ביום 27.3.18 הממונה על התובעת, מר מישל בוחבוט, שלח מייל בעיניינה של התובעת כמצוטט: "שלום, להלן מיסמך סגירה של עמלות אוראל בר נתן. ההפרש נוצר מזה שפעלנו על בסיס ההסכם של אוראל וללא ידיעה על סיכום שבעל פה שהיא זכאית לעמלת הגנה שלא תרד מ-6000 ₪ גם במקרה של ביצוע נמוך מ-100% מהיעד. התיקון בסך 9672 ₪ נוצר כתוצאה מהסיכום הנ"ל...". (ר' נספח מ/2 לתצהיר עד הנתבעת מר מישל בוחבוט) תמצית טענות הצדדים לטענת התובעת עבדה לשביעות רצון מנהליה, עד שבחודש מרץ 2018 התפטרה עקב אי סדרים בתשלומי העמלות, שגבו ממנה פגיעה בבריאותה.

סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית"), קובע: "(א) המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי חופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

...

מחומר הראיות כפי שפורט לעיל אכן שוכנענו כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי מדובר בעמלת מכירה שיש לראותה כחלק משכר היסוד של התובעת.

לפיכך, אנו קובעים כי התובעת זכאית להפרשי פנסיה בסך 9,229 ₪ בהתאם לחישוב הבא, החל מחודש 4.2012 נוכח מועד הגשת התביעה ותקופת ההתיישנות: שנה מספר חודשים שכר ממוצע במשק הפרש שכר (שכר ממוצע במשק מינוס 7,000) אחוז הפקדה (בהתאם לצו ולהסכם שהחל ב5% ) סך הפרשי פנסיה 2012 9 8,619 ₪ 1,619 ₪ 5% 728.55 ₪ 2013 12 8,828 ₪ 1,828 ₪ 5% 1,096.8 ₪ 2014 12 9,089 ₪ 2,089 ₪ 6% 1,504.08 ₪ 2015 12 9,260 ₪ 2,260 ₪ 6% 1,627.2 ₪ 2016 12 9,464 ₪ 2,464 ₪ עד 1.7.16 6% ולאחר מכן 6.25% 1,811.04 ₪ (887.04+924) 2017 12 9,673 ₪ 2,673 ₪ 6.5% 2,084.94 ₪ 2018 2 9,906 ₪ 2,906 ₪ 6.5% 377.78 ₪ בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר מכוח חוק שכר שווה על סך של 25,200 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.1.2017 (אמצע התקופה בגינה משולמים הפרשי השכר) ועד למועד התשלום בפועל.