רקע – ההיתקשרות בין הצדדים
התובעת (תחת השם "JOB HUNT") עוסקת במתן ייעוץ וסיוע ללקוחות בחיפוש אחר מקומות עבודה בתחום ההייטק.
ה. להסכם נקבע, כי במקרה בו הנתבעת תפוטר או תתפטר בתוך תקופה של שלושה חודשים מתחילת העבודה, "יוקפאו התשלומים שלא שולמו וימשך פירסום קורות החיים עד למציאת עבודה, לאחר מציאת עבודה יתבצע המשך התשלום".
לאחר חתימת ההסכם הראשון הפיצה התובעת את קורות החיים של הנתבעת וזו זומנה לשני ראיונות עבודה.
בהסכם השני הצהירה הנתבעת כי עודנה עובדת בחברת "דנאל" ואף צרפה תלושי שכר המעידים על רצף העסקה ב"דנאל" מיום 13.9.16 (והמעידים כי שהתה בחופשת לידה במהלך החודשים פברואר, מרץ ואפריל 2017).
הנתבעת הפניתה לעניין זה למספר פסקי דין בהם בית המשפט מתח ביקורת על נוסח ההסכמים של התובעת ואף פסק שהתובעת אינה זכאית למלוא התמורה החוזית בשל כך. אולם, כמפורט להלן, מקרים אלו אינם דומים למקרה זה בו הוכח כי התובעת הייתה בקשר רציף וארוך עם הנתבעת, סיפקה לה את השירותים שאף הובילו לזימון למספר לא מבוטל של ראיונות עבודה, לרבות במשרות שהנתבעת מודה כי היו בתחום עיסוקה ושהייתה מעוניינת בהן, ושבו הנתבעת פנתה לתובעת לחדש השרות פעמיים (ובכך העידה על עצמה כי הייתה מרוצה מהשרות) ונמנעה מלדווח לתובעת על מציאת עבודה ועל ביטול פיטוריה.
...
לפיכך:
הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 14,742 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין.
בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים ואת תוצאות ההליך, ובשים לב לסכום התביעה ולכשלים בהתנהלות שני הצדדים ותוך שאף לקחתי בחשבון הבקשות השונות שהוגשו בתיק (לרבות החלטתי מיום 18.3.20) מצאתי לחייב הנתבעת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד על הצד הנמוך.
לפיכך הנתבעת תשלם לתובעת, בנוסף לסכום האמור לעיל, הוצאות משפט בסך של 741 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ש"ח.
ניתן היום, א' תמוז תש"פ, 23 יוני 2020, בהעדר הצדדים.