בפני בית הדין תביעת התובע לפצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ופצוי בגין אי עריכת שימוע.
במכתב הזימון לבירור נרשם: "זומנת לבירור משמעתי ביום חמישי ה- 20.7.17 בשעה 13:00. במידה ולא תיצור קשר עם החברה בתוך 7 ימים ממועד קבלת מכתב זה, תאלץ החברה לראות בל [צ"ל בך ש.ש.] כמתפטר מהעבודה...".
לטענת התובע, למחרת, ביום 24.7.17 יצר קשר עם הנתבעת באמצעות מכתב שבו ביקש לדעת מה מעמדו בחברה (נספח ב' לכתב התביעה).
התובע טען כי בנסיבות שתוארו, ועל פי ייעוץ משפטי שקבל, יש להכיר בסיום העסקתו כמי שפוטר, שכן נוכח הכשלים בהליך השימוע, הוא לא התייצב להליך ונוכח חוסר היענות למכתביו, לא נקבע מועד חדש לשימוע.
...
לפיכך התביעה לפיצויי פיטורים נדחית .
התובע זנח כאמור את העבודה, ומשכך התביעה לפיצוי בגין העדר שימוע נדחית אף היא.
סוף דבר
התביעה נדחית על כל חלקיה.
