עיקר טענות הצדדים בקליפת האגוז
טענות התובע
לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה הוא "נאלץ להיעדר מעבודתו משך 19 חודשים עד ליום 1.9.2018". אף שעבודתו הופסקה בפועל ולא הייתה כל אפשרות לחזרתו לעבודה, בהקף מלא, מסיבות רפואיות, לא שילמה לו הנתבעת את סכום פצויי הפיטורים וחלף הודעה מוקדמת המגיעים לו. לטענת התובע, בנסיבות שתוארו הוא פוטר מעבודתו ולא נערך לו שימוע, ולפיכך זכאי גם לפצוי בגין פיטורים שלא כדין.
משקבענו כי התובע התפטר מעבודתו, ברי כי הוא אינו זכאי לפצויי פיטורים[footnoteRef:22] מעבר למה ששולם לו, הוא אינו זכאי לחלף הודעה מוקדמת, לפצוי בגין העידר שימוע ולפצוי בגין עגמת נפש - טענות שהתבססו כולן על טענתו לפיטורים.
אומנם בהתאם לסעיף 11 לחוק דמי המחלה, עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי-כושר לעבודה מטעמי בריאות לא יהיה זכאי לדמי מחלה לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור, אולם כפי שראינו התובע לא נמצא זכאי לתשלום דמי פגיעה למעט בגין 4 ימים.
...
התובע לא הוכיח, ולו בראשית ראיה, קיומו של הסכם לתשלום הוצאות בגין האופנוע הפרטי שלו, אף לא צירף אסמכתאות כלשהן לביסוס סכום ההוצאות שהוא טוען להם ומטעמים אלה דין תביעתו גם בעניין זה להידחות.
מעבר לאמור יוטעם כי מצאנו לקבל את עדותו של מר מימרן ממנה עלה כי לא הייתה כל מניעה שהתובע יקבל רכב החברה כפי שמקבלים כל יתר העובדים האחרים בחברה[footnoteRef:27], וההסדר שהוסכם עליו לתשלום סך של 500 ₪ עבור שימוש באופנוע הפרטי של התובע, הוא הסדר שהגיעו אליו הצדדים לבקשתו של התובע שהעדיף להשתמש באופנוע הפרטי שלו לצרכי העבודה.
]
סוף דבר
לסיכום, הנתבעת תשלם לתובע סך של 6,348 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 29.4.19 (יום הגשת התביעה) ועד למועד התשלום המלא בפועל, לפי הפירוט שלהלן:
דמי מחלה בסך 3,124 ₪;
דמי הבראה בסך 1,103 ₪;
פדיון חופשה בסך 2,121 ₪;
בשים לב לתוצאה אליה הגענו, ולפער הגדול בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לזכות התובע, מצאנו לא לפסוק לזכותו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וכל צד יישא בהוצאותיו הוא.