התפטרות מסיבות אישיות ללא פיצויים

בסיכומיו טוען התובע כי הוא זכאי למלוא כספי הפיצויים ללא כל קשר עם נסיבות סיום עבודתו, מאחר שהנתבעת הפרישה עבורו ממילא 8.33% מהשכר עבור פיצויים, אולם לפי הקף העבודה והשכר שדווח בתלושי המת"ש ולא בהתאם לשכר ששולם לו בפועל (ר' ס' 92.

בתצהירו העיד מר פרסר כי התובע התפטר מסיבות אישיות וכי כלל לא ברור על ידי מי פוטר ומדוע פוטר.

...

לבסוף, דחינו אף את טענת הנתבעת לקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שכן אף כי לא הוכח כי התובע פוטר מעבודתו, לא שוכנענו בטענת הנתבעת, שלא הוכחה, כי התובע נטש את עבודתו לאלתר מבלי לתת התראה מראש.

אשר על כן, אנו דוחים את כל טענות הקיזוז שהעלתה הנתבעת.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

בנוסף, נימסר לתובעת מכתב המפרט את תקופת עבודתה (1.9.12 - 21.6.15; נספח ג' לתצהיר התובעת), בו צוין כי הוא נימסר "בהמשך למכתב ההתפטרות שהגישה התובעת". לאחר סיום עבודתה, שולמו לתובעת 5,764 ₪ בגין הפרשות פנסיוניות (פיצויים ותגמולים; נספח ט' לתצהיר שיכווגר – המחאה שנשלחה לקרן ובוטלה, מכתב נילווה ותחשיב - פירוט משכורות).

לסיכום כל האמור לעיל, התובעת התפטרה מעבודתה מסיבות אישיות ולא בשל הרעה בתנאי עבודתה.

...

עניין זה מלמד כי בזמן אמת, התובעת לא סברה כי זכויותיה קופחות וכאמור מצאנו כי הגמול ששולם לה בגין עבודה בשעות נוספות בשים לב לשעות העבודה שביצעה בפועל, היווה תמורה מספקת.

בחקירתו הנגדית, שיכווגר הופנה לסעיף 11 לחוזה העבודה, שעניינו "החזר הוצאות" ולפיו "העובד יהא זכאי להחזר הוצאות באישור מראש להוצאתן, כאשר הוצאו לצורך ובמסגרת התפקיד וכל כנגד הצגת חשבוניות כדין. נסיעות." המילה "נסיעות" הוספה לחוזה ונכתבה בכתב יד. אין בכך להועיל לתובעת מאחר שגם לפי לשון החוזה, החזר הוצאות יעשה בכפוף להצגת חשבוניות ואין חולק כי בזמן אמת התובעת לא טענה דבר בעניין זכאותה להחזר הוצאות נסיעה נוסף לזה ששולם לה. לסיכום האמור לעיל - בנסיבות בהן הנתבעת העמידה חניה לרשות התובעת במקום העבודה ואף לא היתה מניעה שהתובעת תתלווה למטופלים שנסעו ברכב של הנתבעת (ולשם כך הנתבעת החזיקה כלי רכב והעסיקה שני נהגים), כפי שאף עשתה בפועל, מסקנת הדברים היא שהתובעת לא הוכיחה שהיתה זכאית להחזר הוצאות נסיעה או רכב, מעבר לסכומים ששולמו לה על פי דין, בעלות "חופשי חודשי". על כן התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה הקטן ועל הנתבעת לשלם לתובעת החזר ניכוי בגין תמורת הודעה מוקדמת בסך 5,637 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2015 ועד התשלום בפועל.

כותרת המכתב היא "הודעה על סיום העסקה בחברה", וכך נכתב בו: "בהמשך להודעתי בעל פה מיום 15.1.17 על החלטתי לסיים את עבודתי בחברה, אני מאשר... 1. עבודתי בחברה תסתיים ביום 28.2.17...; 2. אני מאשר בזאת כי החלטתי להתפטר מהחברה מסיבות אישיות ומרצוני החופשי ועל כן אינני זכאי ולא אדרוש פיצויים מכל סוג שהם מהחברה... בגין סיום עבודתי... כל הכספים שהופקדו על ידי בקופות גמל/ביטוח מנהלים יעברו לבעלותי על ידי החברה והכספים שהופקדו על ידי החברה יושבו לחברה; 3. אני מוותר בזאת באופן בלתי חוזר על כל זכות לקבלת חלק מתמורת עסקת מכירה... EXIT... בנוסף אני מוותר בזה באופן בלתי חוזר על כל זכות לקבלת תשלומי בונוס בגין מכירות...; 4. אני מאשר ומתחייב כלפיכם באופן בלתי חוזר כי ידוע לי כי הסכם העבודה שלי כולל גם התחייבויות שלי שימשיכו לעמוד בתוקפן גם אחרי סיום העסקתי בחברה... וכן התחייבות לאי תחרות בעסקי החברה...; 5. טרם עזיבתי אני מתחייב להשיב לחברה כל רכוש בבעלותה... אני מתחייב לבצע את כל הפעולות הנדרשות ממני על מנת לסיים את תפקידי בחברה... באופן מסודר...". התובע חתם על המסמך האמור לאחר שהוספה בו הערה לפיה תקופת אי התחרות תעמוד על שנתיים.

החתימה על מכתב סיום ההעסקה ועל מיסמך הויתור על כספי הפיצויים לא נעשתה באותו יום.

...

לפיכך, התביעה לדמי נסיעות נדחית.

סוף דבר לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינת חומר הראיות מצאתי כי יש לקבל את התביעה בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 186,791 ₪ בגין אי תשלום שעות נוספות.

לאור התוצאה אליה הגעתי, הנתבעת תשלם לתובע השתתפות בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

חזוק למסקנתי מצאתי בהודעת ההתפטרות ששלח התובע לנתבעת ביום 13.5.21 (נספח 4 לכתב ההגנה) במסגרתה ציין התובע, כי הוא מתפטר מעבודתו "מסיבות אישיות", מבלי להלין על תנאי העבודה כלל.

בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לפסוק לתובע פצויי הלנת שכר והסכום ישולם לו בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק, ממחצית תקופת הזכאות (1.1.18) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

...

ביום 28.10.20 הגיש התובע בקשה לארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו ולאחר שהובהר לו, כי מדובר בתיק סגור, הגיש התובע ביום 17.11.20 בקשה לביטול פסק הדין; בהחלטה מיום 2.12.20 נעתר בית הדין לבקשה בהעדר תגובה מטעם הנתבעת.

" מן הכלל אל הפרט ראשית אבהיר, כי אין בידי לקבל את טענת התובע, לפיה הצהרת מדריך הלילה עליה הוא חתום (נספח 2 לכתב ההגנה) אינה חוקית ואינה מחייבת, מעצם העובדה כי מי שחתום עליה מצד הנתבעת הוא מר אמיר סעד, אשר שימש מנהל ההוסטל ולא הוגדר כמורשה חתימה בנתבעת.

כך גם הודעת הוואטסאפ ששלח התובע לנתבעת ביום 7.5.18 (נספח 3 לכתב ההגנה) במסגרתה הוא הודיע, כי התחיל עבודה מקבילה בשעות הצהריים עד לשעה 22:00, שלאחריה התובע היה אמור להתחיל בעבודתו בנתבעת כמדריך לילה, יש בה כדי לתמוך במסקנה, שלא מדובר היה ב- 12 'שעות עבודה' במהלך משמרת הלילה, אלא במשמרת הכוללת שעות שינה ומנוחה, באופן המאפשר לתובע לשלב בין שתי העבודות.

סוף דבר על יסוד האמור, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין הפרשי שכר מינימום בסך 4,929 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק, ממחצית תקופת הזכאות (1.1.18) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הבסיס הנורמאטיבי סעיף כ"ז (א) לצוו הרחבה בענף הדפוס קובע את זכאותו של עובד לפצויי פיטורים: פצויי פיטורים עובד כי יפוטר מן העבודה או יפרוש מן העבודה מפאת איבוד כושר עבודתו, או זיקנה או מסיבת מחלה שנקבעה על ידי ועדה רפואית מטעם קופת-חולים או מחמת הרעה אינדיבידואלית של תנאי עבודה כגון: העברה מתפקיד הנהלתי, הורדת משכורת וכו', או מסיבה מספקת אחרת כגון: פרישה בגלל לידה, העברה לחקלאות או החלפת עיר המגורים מסיבה מספקת בהתאם לחוק, ישלם המעביד פיצויים לעובד.

התובע ניסח את מכתב ההתפטרות באופן חיובי ואפשר להתרשם כי התפטרות זו נבעה מסיבות אישיות ולא מנסיבות חריגות כלשהן המצדיקות אי מתן התראה כמפורט בפסיקה לעיל.

...

עוד מצאנו לציין כי בתצהירה של גב' שמולביץ נכתבו ביטויים לא מקובלים ביחס לחייו האישיים של התובע ומצבו הרפואי שמוטב ולא היו נרשמים כלל, לא רק כי אינם רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים אלא כי יש בהם כדי להציג תסמונת רפואית וכן נטייה מינית כמשהו שיש בו טעם לפגם ולא כך היא.

מכאן תביעה שכנגד – נדחית במלואה.

סוף דבר – הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: · הפקדות לקרן הפנסיה כולל רכיב הפיצויים 12,202 ₪ · דמי הבראה 1,539 ₪.