התפטרות מיידית מחוסר שיפור בשכר

תשובתה היתה כי "כשיגיע היום" היא רואה בי את האדם המתאים ביותר מכל המנהלים בשדה לקבל את הניהול, אך לאחר שחזרתי ושאלתי מתי זה יקרה היא הודתה ואמרה שהשינויים שהיא מתכוונת לעשות יקחו לפחות שנה, וכי אין בכוונתה למסור את הניהול באופן מיידי אלא אם כן אתה תאמר לה לעשות כך! אמרתי לה מה דעתי על גודל התפקיד שביקשה לעצמה על חוסר הצדק שבו ועל סגירת אופציית הקידום עבורי בשדה התעופה, על כך שאני חושבת שבבוא היום יהיה מאוד קשה להחזיר את מצב החנויות הגדולות וההפרדה המתבקשת ביניהן, וכי יש יסוד להניח שבבוא הזמן כהגדרתה לא יהיה לה רצון "לשחרר" את החנות לטובתי.

לא נוכל לשלול את האפשרות כי עתוי ההתפטרות נבע דוקא מהזדמנות לשפור תנאי שכרה של התובעת, ועל רקע אי שביעות רצונה המתמשך.

...

סיכום: התביעה והתביעה שכנגד נדחות בזאת.

לאור תוצאת ההליך, ולאור התנהלות הצדדים בהגשת סיכומיהם – לא מצאנו לפסוק הוצאות.

לאחר ששקלנו האמור וטענותיהם – מצאנו שלא לקבוע חיוב כאמור.

ביום 3.3.11 נשלח אל התובע מכתב (נספח 8 לכתב התביעה) שכותרתו שינויים בתנאי העסקתך, ובו נכתב כדלקמן: "לאור מיכרז החשכ"ל החדש ומבדיקה שערכנו עדין רב הנסתר על הגלוי. יחד עם זאת היות ועובדינו בראש מעינינו ולאור הערכתנו אותך כעובד מקצועי ומוערך הננו שמחים להעניק לך במיידי קרן הישתלמות רטרואקטיבית מינואר 2011 ובנוסף החלטנו להעניק לך בונוס לרבעון הראשון לשנת 2011 בסך 2,069 ₪. אם לאור מידע נוסף שיתקבל מהחשב הכללי יסתבר כי הנך זכאי לסכומים נוספים, נעביר לך סכומים אלה. יתר תנאי החוזה ללא שינוי." ביום 26.7.11 נשלח לתובע מכתב נוסף ולפיו עודכנה משכורת הבסיס שלו לסך של 6,480 ₪ והנלוות לשכר עודכנו לסך של 1,620 ₪, וזאת החל מיולי 2011.

בהמשך לזאת, שלח התובע הודעת ההתפטרות בנוסח מתוקן במידה מסוימת, וכך כתב: " בהמשך לשיחתי עם מנהלת הארכיון והמידע במקרקעין- שהיא המנהלת לה אני כפוף, להלן כרמלה שנצר, נודע בפניי כי הנני מועמד לפיטורים, זאת למיטב הבנתי לאחר שהוכחתי את עצמי בתפקיד ומעבר לכך, הצעתי את עצמי לתפקיד של מנהל מכירות בחברה. לאחר הסרוב המיידי של המנהלת להצעתי ולאחר הבנתי כי היא מעוניינת לסיים את העסקתי בחברה, לא נותר אלא לעזוב את התפקיד בצער רב.

עוד טוענת הנתבעת 2 שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב, כשהתובע מנסה לעשות מקצה שיפורים לתביעתו הקודמת שהוגשה בגין אותה מסכת עובדתית ואותן העילות, תוך העלאת טענות עובדתיות סותרות והגדלת הסכומים הנטענים על ידו.

...

העסקה במשותף משהגענו לכלל מסקנה כי התובע אינו זכאי לדבר מתביעתו, הרי שאין צורך שנדון בטענת התובע לפיה התקיימו יחסי עבודה גם בינו בין המדינה (הנתבעת 2), שמכוחם חייבת היתה המדינה בתשלום זכויותיו כעובד, ביחד ולחוד עם הנתבעת 1.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית במלואה.

נוכח כל האמור, ובנסיבות העניין, אנו קובעים כי על התובע לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 7,500 ₪.

לנתבעת נגרמו נזקים כלכליים בגין היתנהלות התובע: סך 120,000 ₪ בגין צו אנטון פילר שנאצלה לבקש מבית הדין, תשלומים של שני תכנתים בסך 300,000 ₪, הפסד הגדלת הכנסות משיפור תוכנת השכר, הפסדים שנבעו מהצורך בפיתוחי תוכנה כפולים, וכן החברה נשאה בתשלום של כ-1 מיליון ₪ לצורך פיתוח תוכנת סליקה פנסיונית שהתובע סרב לבצעה, שמהוה חלק מתוכנת השכר.

אך הדרך שבה התובע היתנהל – התפטרות לאלתר תוך שהוא מנתק כל קשר עם הנתבעת ו"נעלם", מבלי למסור לנתבעת את קוד המקור, שאותו הוא שמר אצלו בלבד, ומניעת האפשרות מהנתבעת להמשיך להפעיל את תוכנת השכר באמצעות מתכנת אחר – מהוה חוסר תום לב ביחסי עבודה, ופגיעה מכוונת בנתבעת.

...

טענות התובע חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004 לטענת התובע, בחודש 2/2017 בין התובע לנתבעת נכרת "הסדר חוב" לפיו הנתבעת תשלם לתובע תשלום בסך 1,000,000 ₪ נטו בגין שכר עבודה עבור השנים 2011-2004, במשך 48 חודשים, כך שמידי חודש התובע יקבל 20,833 ₪ נטו.

סוף דבר התובע זכאי לפיצוי בסך 1,200 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני בגין התקופה שבין חודש 9/2012 ועד לחודש 12/2012.

יתר טענות התביעה, והתביעה שכנגד, נדחות.

לעניין התביעה שכנגד, בהתחשב בכך שהתביעה שכנגד על סך 2,850,000 ₪ נדחתה כולה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

לטענת הנתבעת, לא זו בלבד שהתובע לא התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, אלא שהודיע על התפטרותו לאלתר, ללא הודעה מוקדמת, ולאחר סירובים חוזרים ונשנים להשתבץ לעבודה, ככל הנראה מחמת לימודיו ועיסוקים נוספים.

אשר לטענת התובע כי הנתבעת חזרה בה מהבטחתה להוציאו לקורס מאבטחים בעקבותיו יועלה שכרו השעתי ל- 33 ₪, לא הוכח בפנינו כי מדובר בהבטחה מחייבת לקידום או לשפור תנאי שכר [ראו והשוו לעניין העדר קידום כהרעה מוחשית בתנאי עבודה – ע"א 525/64 עריית פתח תקוה– אברהם פרידמן, פ"ד י"ט(1), 566; והעדר קידום שלא הוכר כהרעה מוחשית בתנאי עבודה – דב"ע לג/3-95 עמנואל יגול – אורט ישראל, פד"ע ה, 82].

לטענת התובע, מאחר ומדובר בהפחתה חד- צדדית, שלא כדין ובחוסר תום לב, הוא זכאי להפרשי שכר בגין חודשים ינואר- יוני 2009, על פי שכרו הממוצע במחצית השנייה של שנת 2008.

...

 סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

כן תשלם הנתבעת לתובע תוספת ותק על פי תחשיב שתערוך הנתבעת כמפורט בסעיף 66 לפסק דין זה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 21.6.09, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.6.09 ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה להפרשי שכר נוספים בגין שכר של 33 ₪ לשעה, התביעה לדמי הבראה והתביעה להחזר הוצאות נסיעה נדחות.

יומיים אח"כ פנה, ב-14.4.21, למח' שכר בנתבעות והודיע על התפטרותו לאלתר, חתם במקום על מכתב התפטרות (נספח ד' לכתב ההגנה), בלא שנתן הודעה מוקדמת המתחייבת כדין (דו"ח נוכחות לחודש זה, נספח ה').

האחת ש"גילה " שמורידים לו שעה וחצי, והאחרת שפוטר ע"י מג'די, גרסה "משופרת" שלא מופיעה בתצהיר.

התובע לא הרים את נטל ההוכחה בדבר פיטוריו נוכח חוסר העקביות בעדות התובע ובתצהיריו אודות נסיבות סיום ההעסקה ועילות סיום ההעסקה.

...

הנתבעות ישלמו לתובע הפרש דמי חגים בסך של 1,920 ₪.

לאור תוצאות פסק הדין, אשר דחה את רוב רובן של עילות התביעה, לעומת סכום התביעה בסך 227,000 ₪ ועל פי מדיניות בית הדין הארצי בפסיקה , ישלם התובע שכ"ט ב"כ הנתבעות.

סכום זה יקוזז מהסכום שהנתבעות חבות לו, והנתבעות ישלמו לתובע סך 920 ₪ תוך 30 יום.