בכתב התביעה עתרה התובעת לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין העידר מתן הודעה מוקדמת, "פצויי פיטורין לאחר חופשת לידה"[footnoteRef:1], שכר עבודה עבור חודש אוגוסט 2015, הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות לקרן הישתלמות, פדיון חופשה, דמי הבראה, גמול חגים, תוספת ותק, ו"החזר כספי בגין הפסד חלקי של מענק לידה".
לאור האמור, לגופו של עניין, ובשים לב לקביעתנו לעיל, שלפיה התובעת פוטרה ולא התפטרה, באופן שהנתבעת מנעה ממנה לשוב לעבודתה לאחר תום חופשת הלידה השנייה לאחר שגייסה עובדת אחרת במקומה, הרי שממילא יש לקבוע כי הנתבעת הפרה את האיסור לפטר את התובעת במהלך התקופה המוגנת שלאחר תום חופשת הלידה, וכי התובעת זכאית בשל כך לפצוי מכוח סעיף 13א לחוק עבודת נשים.
...
התביעה לתשלום פיצוי בגין הפסד מענק לידה – נדחית.
הבקשה לתקן פגם בהליך בדרך של הוספת רכיב שעניינו תשלום פיצויי פיטורים מלאים או הפרשי הפרשות לפיצויים, מבלי לבקש את תיקון כתב התביעה- נדחית.
הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת בסכום של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.