התפטרות לאחר חזרה לעבודה מחופשת לידה או טיפול בילד

החזקה מתקיימת גם כאשר העובדת חזרה לעבודתה לאחר הלידה והתפטרה תוך מספר שבועות מהמועד בו חזרה לעבודה (ראו דב"ע (ארצי) 3-63/98 בובליל נגד א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ (פורסם בנבו, 26.7.98)).

בתי הדין לעבודה נתנו לסעיף 7(א) לחוק פצויי פיטורים פרשנות רחבה, כך שעובדת שהתפטרה לצורך טפול בילד, אינה מפסידה את זכאותה לפצויי פיטורים, גם אם זמן קצר לאחר ההתפטרות היא החלה לעבוד במקום עבודה אחר, בתנאי שהעבודה במקום החדש מאפשרת לה, באופן משמעותי, שהות ארוכה יותר עם התינוק נוכח הפחתה משמעותית בשעות העבודה לעומת מקום העבודה הקודם, או שינוי במקום העבודה החדש המאפשר נגישות לתינוק (ראו דב"ע נה/ 3-51 דינה חבה נ' סופר דרינק פד"ע כח' 471 (להלן: "הילכת דינה חבה"); עד"מ 300098/98 ג'קי גרוס נ' טל נסיעות ותיירות פד"ע לה' 1).

בפסק דין גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי (ראו דב"ע (ארצי) 48/98 - 0, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ב 130), נדון עניינה של מבוטחת שיעבדה כעורכת-דין במשרה מלאה ואשר התפטרה מעבודתה לאחר הלידה במטרה לטפל בתינוקה; עם תום חופשת הלידה, המבוטחת נרשמה בלישכת שירות התעסוקה כדורשת עבודה והגישה תביעה לתשלום דמי אבטלה.

] פבר-13 9341.94 8724 8724 436.2 436.2 מרץ-13 7340 8724 7340 367 367 אפר-13 9855 8724 8724 436.2 436.2 מאי-13 8650 8724 8650 432.5 432.5 יונ-13 7151.94 8724 7151.94 357.6 357.6 יול-13 9940 8724 8724 436.2 436.2 אוג-13[footnoteRef:3] [3: עבור החודשים אוגוסט 2013 עד פברואר 2014, בהם שהתה התובעת בשמירת היריון / חופשת לידה, נילקח לצורך החישוב שכרה בששת החודשים שקדמו להפסקת העבודה (ראו סעיף 7א לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 ותקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), תשס"ח-2008).

...

תביעות התובעת לתשלום פיצויי פיטורים בגין התפטרות לצורך טיפול בילד ולתשלום דמי הבראה- נדחות.

תביעת הנתבעת לתשלום פיצוי בגין נזקים שגרמה התובעת- נדחית.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת בסכום של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 7,000 ₪.

בנוסף, היות ומדו"ח הביטוח הלאומי עולה שהתובעת עברה מיד לאחר התפטרותה לעבוד במקום אחר, מבלי שהתובעת סיפקה הסבר מניח את הדעת לכך, נמצא כי התובעת לא עזבה את הנתבעת על מנת לטפל בילדה ומשכך אינה זכאית לפצויי פיטורים.

הכרעה אין חולק כי התובעת ילדה ביום 31.8.2015 וביום 15.12.2015, בעודה בחופשת לידה, מסרה לנתבעת מכתב התפטרות (נספח ד' לתצהירה) ולפיו היא מתפטרת על מנת לטפל בביתה התינוקת.

אין נפקות לעובדה כי מדובר בעזיבה שנעשית בתוך תקופת הלידה בזמן הסמוך לתום ימי חופשת הלידה בתשלום, הואיל ובנקודת זמן זו המעסיק מנוע מלבוא בהסכם עבודה עם עובדת ממלאת מקום כל עוד לא נימסרה הודעה מהעובדת על אי חזרתה לעבודה להמשך מימוש ימי חופשת הלידה או על אי חזרה לצורך טפול בילד.

...

אנו דוחים את טענת הנתבעת להעדר זכאות לפיצויי פיטורים בנסיבות סיום עבודתה של התובעת.

הכרעה אנו דוחים את שתי טענות הקיזוז של הנתבעת, כפי שנפרט להלן - אשר להפרשות לפנסיה ביתר - אין לנו צורך לדון בשאלה האם אכן הופרשו הפרשות ביתר אם לאו, שכן ממילא הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היא זכאית להשבת סכומים אלו, גם אם שולמו ביתר.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 23,556 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.11.2013 (אמצע תקופה) ועד התשלום בפועל.

אבל הלך הרוח היה בסופו של דבר, הכל בסדר, אנחנו מסתדרים, את יכולה לצאת לאותה, לא יודעת איך תקראי לזה, חופשת לידה, להאריך אותה, להתפטר לצורך גידול הילדה, ושם זה ניגמר.

[footnoteRef:12] [12: ] הנתבע הצהיר בעיניין זה כך– "...התובעת היא זו שבחרה שלא לשוב לעבודה לאחר חופשת הלידה שהסתיימה ב 15.02.2019 (כנטען עלפי הצהרת התובעת) ולא הודיעה לי על רצונה לצאת לחופשה ללא תשלום, על אף שהייתה מחויבת להודיע לי בכתב על פי הדין. כפי שהבהרתי לעיל רק ביום 20.03.2019 הגיעה התובעת למשרדי והודיעה לי את התפטרותה לאלתר שכן רצתה לטענתה להשאר עם בתה... ".[footnoteRef:13] [13: ] בעדותו, הוסיף כך – "עו"ד דאבוש: לא, אוקי. אני מפנה למכתב התפטרות של התובעת אותו צירפת כ-נ/8 לתצהיריך... תאשר לי שקבלת את המכתב הזה בזמן,

לטענת הנתבע הנטל נטל ההוכחה על התובעת להוכיח כי אכן התפטרה לצורך טפול בילד, כי עם סיום עבודתה, התובעת החלה לעבוד במשרד עו"ד אחר וכי שכרה שם היה גבוה יותר מהשכר שקבלה מן הנתבע.

...

נוכח כל האמור, הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 4,000 ₪.

סוף דבר – התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר חודשים 5-7/2017 – 1,705 ₪.

פרופ' רות בן ישראל בספרה שויון ההזדמנויות בעבודה ואיסור הפליה מציינת: "המציאות מלמדת כי אפליה של נשים מטעם מין היא פועל יוצא מאפלייתן של הנשים העובדות מטעמים של היריון, לידה, ונשיאה בעול האחריות המשפחתית הכרוכה בגידול הילדים ובטיפול בהם. היא כיום אחד הגורמים המקשים ביותר על שילובן של נשים במעגל העבודה בכלל ועל השוואת מעמדן בעבודה בפרט" (רות בן ישראל, שויון ההזדמנויות בעבודה ואיסור הפליה כרך ב' תשנ"ח-1998, בעמ' 589).

יתר על כן, עיון בחקירתה הנגדית של גב' לירן מעלה כי לא הכחישה כי אכן הוציאה את התובעת מהקבוצה, וכן לא נתנה כל מענה של ממש לכך ולכך שלא החזירה את התובעת לקבוצה לאחר שחזרה מחופשת הלידה: "היא העדה העיקרית, מה לעשות. תגידי טל, אחרי שהילה ילדה הוצאת אותה מקב' הואטסאפ של העבודה, למה עשית את זה? העדה, גב' לירן: מה שעשיתי לכל העובדות שילדו בעבר, הייתה מדיניות כזאת, זאת קבוצה שפעילה 24/7, עו"ד שחם: מה זה משנה לך שהיא תמשיך להיות בקבוצה? העדה, גב' לירן: לי זה לא משנה, זאת הייתה בקשה קודמת של עובדות קודמות. תנו לנו לנוח קצת, זה לא היה, זה היה משהו מאוד סטנדרטי שלא הוקדשה לו הרבה מחשבה. עו"ד שחם: מה זה עובדות קודמות, הילה היא העובדת הראשונה, העדה, גב' לירן: ממש לא, עירית ילדה, דנה ילדה לפניה, עו"ד שחם: בפרוייקט בקריית מלאכי? העדה, גב' לירן: אני מדברת על עובדות לב אוהב, אני לא יודעת איזה קבוצות היו לה בקריית מלאכי. עו"ד שחם: למה לא שאלת אותה אם היא רוצה לצאת? העדה, גב' לירן: אני לא זוכרת, אני מודה, אבל זה היה משהו מאוד שכיח שעובדות יוצאות, מירית ילדה אפילו פעמיים. עו"ד שחם: או-קיי, אז תגידי לי למה לא החזרת אותה שהיא שבה לעבודה, למה לא החזרת אותה לקבוצה? העדה, גב' לירן: היא שבה ממש לעבודה, היא עבדה פיזית? מצטערת, אני לא זוכרת את זה. עו"ד שחם: את לא זוכרת למה לא החזרת אותה לקבוצה? העדה, גב' לירן: לא. עו"ד שחם: ואם אני אגיד לך שהיא עבדה פיזית. העדה, גב' לירן: איזה דברים היא עשתה? .... עו"ד שחם: חזרה לעבודה, ולא החזרת. למה? העדה, גב' לירן: אני מצטערת, אני לא זוכרת את זה בכלל. זה לא משהו שהיה לו איזשהיא חשיבות, או משמעות מבחינת הניהול." (ר' עמ' 31-32 לעדותה).

נציין כי לאחר שבחנו את כלל הראיות ועדויות הצדדים שוכנענו כי הנתבעת נטלה מהתובעת את כל סמכויותיה והעבירה אותם למי שהחליף אותה בתקופה בה נעדרה, באופן שלא אפשר לה להישתלב מחדש לאחר חזרתה מחופשת לידה, ומשכך לא נותרה לתובעת ברירה אלא להתפטר, וזאת נעשה על ידי הנתבעת בחוסר תום לב 'תוך ניסיון לעקוף את חוק עבודת נשים' והפליית התובעת מחמת הורות והפרת הוראות חוק שויון הזדמנויות בעבודה.

...

שעה שהתובעת תבעה רכיב זה לא בהתאם להוראת החוק הרלוונטית ושעה שיש מחלוקת בכל הנוגע למועד סיום העסקה לא שוכנענו כי יש לפצות את התובעת בגין רכיב זה. פיצוי בגין פגיעה במוניטין, לשון הרע והוצאת דיבה לטענת התובעת מעשיה של הנתבעת, ושל גב' לירן בפרט, בכך שהפיצה ברבים את דבר הסכסוך ביניהן, תוך סילוף העובדות והצגת מצגי שווא בפני גורמים חשובים בעיריית קריית מלאכי ואף מעסיקים של התובעת, תוך הוצאת דיבתה, מהווה פגיעה בשמה הטוב של התובעת ובמוניטין שלה, ומשכך יש לפצותה בנדון על סך של 30,000 ₪.

לא שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח רכיב תביעה זה. בהקשר לחובת הפירוט המוטלת על תובע בתביעה בגין פרסום לשון הרע נקבע ברע"א 2291/12 מרדכי הלפרין - חיים איצקוביץ (25.6.12) כי: "כאשר מדובר בהוצאת דיבה, המילים (או המעשה, לפי העניין), מהוות את הבסיס העיקרי להקמת העילה ובלעדיהן אין. על כן, כבר נקבע, כי התובע על פי החוק אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא את דיבתו, ועליו לציין בכתב תביעתו "את פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע", ואשר מולידות לטענתו את עילת התביעה .

כאמור, על התובע להוכיח לא רק את מרכיב "לשון הרע" אלא גם את מרכיב ה"פרסום" ואת "העובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים". די בכל אלה כדי לקבוע כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת רכיב תביעה זה. משכך לא שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפרת סעיף 9א לחוק עבודת נשים.

שאלת בית הדין: מי שרוצה לחזור בסוף חופשת לידה או אחרי חצי שנה לא צריכה ליידע את המעסיק שלה? ברור שכן.

ואולם, נוכח קביעתנו לעיל, כי התובעת מעולם לא פוטרה וגם לא התפטרה, אלא שהתה בשמירת הריון ולאחר מכן בחופשה לידה, אזי היה על הנתבעת לטפל בנושא ולהסדירו, לכאן או לכאן, ודאי שעה שהתובעת יצרה קשר וביקשה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה.

שכר עבודה ב- 60 יום שלאחר חופשת הלידה התובעת ביקשה לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, אולם הנתבעת לא איפשרה לה לעשות כן. הנתבעת טוענת שהתובעת לא נקבה בתאריך ספציפי, אולם מדובר בחובה של הנתבעת לתאם עם התובעת מועד לחזרה, שעה שהתובעת מביעה רצון לחזור לעבודה לאחר חופשת לידה.

לאחר ששמענו את העדויות, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת בפצוי בגין היתנהלותה, הכוללת היתעלמות מהתובעת אשר יצאה לשמירת הריון, ילדה וביקשה לחזור מחופשת הלידה.

...

לאחר ששמענו את העדויות, אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין התנהלותה, הכוללת התעלמות מהתובעת אשר יצאה לשמירת הריון, ילדה וביקשה לחזור מחופשת הלידה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת: פיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 178 ₪.