התובעת עותרת לפצוי בגין הפסד שכר מיום הפיטורים ועד הלידה (16,082 ₪), פיצוי בגין אובדן דמי לידה (10,234 ₪), פיצוי בגין הפסד שכר בתקופה המוגנת (8,772 ₪), פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי חוק עבודת נשים (52,632 ₪), פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי חוק שויון הזדמנויות בעבודה (50,000 ₪), פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (17,544 ₪), פצויי פיטורים עד תום התקופה המוגנת (6,335 ₪), דמי הבראה עד תום התקופה המוגנת (942 ₪), פדיון חופשה (1,800 ₪), דמי חגים (1,350 ₪) ושכר עבודה בגין יום העבודה האחרון (150 ₪).
התובעת נימנעה מלשתף עצמה במשמרות ערב ולא התחשבה בעובדות אחרות שבקשו לעבוד גם הן בבקרים.
ביום 1.8.14 פנתה מנהלת הנתבעת והודיעה לתובעת כי הנתבעת תיאלץ לסגור את החנות, בה עובדת התובעת, בשל דרישת משכיר החנות לפינוי החנות ע"י הנתבעת והומלץ לתובעת למצוא עבודה אחרת.
האם התפטרה התובעת מעבודתה?
התובעת פוטרה מעבודתה אצל הנתבעת בהיותה בהריון, וזהו מעשה בנגוד לחוק.
דמי חגים:
הנתבעת צרפה דו"חות נוכחות שמהם עולה, לטענתה, כי התובעת לא עבדה יום לפני החג ויום אחרי החג (נספח ז' לתצהיר הנתבעת).
...
זאת ועוד, לא מצאנו כל זימון לשימוע או ראיה אחרת לליקוי בתפקודה של התובעת, אולם כאמור לעיל, אין לכך כל נפקות משפטית.
לפיכך, דין רכיב תביעה זה להידחות.
סוף דבר:
על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
סך של 150 ₪ בגין שכר עבודה
סך של 1,800 ₪ בגין חופשה שנתית
סך של 1,585 ₪ בגין פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה.