התפטרות לאחר חופשת לידה ללא עבודה

התובעת טענה כי לאחר חופשת הלידה לא שבה לעבוד אצל הנתבעת "נוכח החלפתה של התובעת במנהלת חדשה – כשלמעשה בהתנהלות הנתבעת ומנהלה הביאו אלה להתפטרותה של התובעת, כל זאת באופן שרירותי וללא כל סיבה ובודאי שלא סיבה מוצדקת ובנגוד לכל דין" (ס' 26 לכתב התביעה).

בשיחה בין התובעת ליונתן, הוא הסביר את הצורך בניוד התובעת, כך: "... ואני בתור מנהל יש לי את הלגיטימציה להחליט, כאילו לבוא ולהגיד אוקיי, אני עכשיו צריך אותך פה ואני צריך אותך עכשיו שם. עכשיו אפשר לבוא לקחת את זה למקום שוואלה אני בהריון, הם חושבים שאני לא טובה, אבל אפשר להסתכל על זה גם בצורה טיפה אחרת ולהבין, בואי אני אתן לך נקודת מבט אחרת, כשקרן היתה מנהלת איזור, בסדר? היא היתה מנהלת איזור אצלי הרבה שנים, היא יצאה כבר לשתי לידות ובעזרת השם גם שתצא ללידה שלישית ואני אחכה גם שהיא תחזור. כל פעם היה שלב שבשלב מסוים הייתי בא ולוקח ממנה, חודש רביעי חודש חמישי הייתי לוקח ממנה סניפים... האמת היא שאני חושב בקטע הזה על עצמי, אני חושב של זה שאחרי זה את תצאי לחופשת לידה של חצי שנה ואני צריך אחרי זה פיתאום לבוא ולקחת עשרה סניפים ולתת אותם למישהו אחר ואת זה אני לא יכול להרשות לעצמי כי אני צריך לבוא ולגרום לעסק הזה להמשיך לעבוד גם כשאת יוצאת לחופשת לידה. כשאת תחזרי מחופשת לידה, אנחנו נבוא ונדבר ונראה מה על הפרק ואת כמובן תקבלי את כל מה שת רוצה, יותר מזה, קרן ביום שהיא חזרה מחופשת לידה, קיבלה ממני העלאה בשכר בלי שהיא ביקשה. אחרי זה עברו שלושה חודשים, הפכה להיות מנהלת רשת... יכול להיות שלקרן ולהילה יש אינטרסים שהם שאת יודעת שהם אינטרסים מקצועיים, שהם רוצים אוקי, מה קורה ביום שרותם הולכת... עכשיו תראי, יש פה כמה ערכים שאת צריכה להסתכל מנקודת המבט שלך. דבר ראשון, אני כן נתתי הוראה וזה כמובן חד משמעית אף אחד לא רוצה להוריד אותך מהתפקיד שלך, אוקי? אף אחד לא רוצה לבוא ולהגיד לך רותם את לא מנהלת. את מנהלת, זה דבר ראשון. אף אחד לא רוצה לפגוע לך בשכר... אבל את צריכה גם להסתכל באזשהו מקום כאילו איפה צריך אותך. איפה צריך אותך. אז צריך אותך עכשיו בהדר.. מה קרה? לא רוצים להרע לך בתנאים, לא רוצים לעשות לך, אומרים לך בואי, תלכי איתנו עכשיו יד ביד... רוצים אותך בתור מנהלת בחברה הזאת... אבל יש לנו צרכי מערכת וזה טבעי ואחת הפריבילגיות של מנהל בסוף לקבוע, כאילו לקבוע איך הוא מזיז את האנשים שלו" (נספח 7 לתצהיר התובעת)(דגש ש.ש.).

...

בגינם הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 800 ₪ בגין ניכוי חוסרים.

לא בלי התלבטות, והגם שראוי היה להשית על התובעת הוצאות לדוגמא, לפנים משורת הדין, התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בסך 2500 ₪.

כמו כן תשלם התובעת שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך של 8,000 ₪.

לפי גרסת התובעת, היא התפטרה מעבודתה על מנת לטפל בילדהּ, לאחר שילדה ויצאה לחופשת לידה, ועל כן היא זכאית לפצויי פיטורים בסך 8,677 ₪ (8.33% משכרה).

אף ששכר העבודה השעתי ושעות העבודה לא פורטו בתלושי שכר, הוצג טופס הודעה לעובד אשר נחזה להיות אותנטי, ממנו ניתן להסיק כי לתובעת שולם שכר מינימום (הנופל מהשכר הענפי המגיע לתובעת).

...

על כן דין התביעה להתקבל, בהתאם לתחשיביה (4 ימי חג לפי שכר של 25 ₪ לשעה ועוד 5 ימי חג לפי שכר של 26 ₪ לשעה).

מאחר התובעת לא הציגה כל ראיה לגבי ביצוע הניכוי (מעבר לטענות כלליות בכתבי הטענות), התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר – התביעה כנגד הנתבעים מס' 1 ו -2 נדחית.

הנתבעת טענה כי רכזת גיוס נוספת, אשר עבדה עם התובעת, התפטרה לאחר חופשת הלידה.

האחת, ביום 19.7.2017 ובה סוכם כי התובעת לאחר חופשת לידה ולכן תעבוד במשרת אם, 5 ימים בשבוע, 7 שעות בכל יום עבודה.

בנסיבות אלה ניתן לקבוע כי לפחות מיום 19.7.2017 עד תום יחסי העבודה עבדה התובעת במשרת אם וכי בהסכמה בתקופה זו המשיכה לקבל שכר בסיס וכן רכיב שעות נוספות גלובאלי, גם אם לא עבדה בשעות נוספות בפועל.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 10,794 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

ביום 07.01.21, הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה בו ציינה כי מקום עבודתה האחרון הנו בעריית רחובות, שם עבדה החל מיום 01.12.12 ועד ליום 12.05.20 וכי סיבת הפסקת העבודה היא "התפטרות לאחר חופשת לידה מצורף אישור" - התאריך הקובע הוא 01.01.21.

התובעת משמשת כסייעת צמודה בבית ספר ואין זה ברור לנתבע האם המסגרות של בתי הספר והגנים, לרבות בית הספר בו התובעת עבדה, אכן חזרו לעבודה בתקופה אשר מחודש 05.20 עד לחודש 10.20 ובמידה ועבודתה לא חזרה לפעילות רגילה בזמנים המוזכרים לעיל, לא ברור מדוע נאלצה התובעת להתפטר מעבודתה, שכן מקום עבודתה היה סגור בזמנים אלו ולא היה עלייה הלחץ לחזור לעבוד.

...

מצאנו מקום לציין, בנימה אישית, כי קיימים טעמים מיוחדים בענייננו, הקשורים גם בהתרשמותנו מחריצותה ומסירותה של התובעת לעבודתה המבורכת, משך שנים ארוכות, וההתרשמות הבלתי נמנעת כי לא ביקשה באותה העת, כאמור, לחמוק מלשוב ולעסוק בעיסוקה, אלא נאלצה לסיים העסקתה בלית ברירה.

נוכח כל האמור לעיל, ומאחר שתכלית חוק הביטוח הלאומי לעניין תשלום דמי אבטלה היא להגן מפני מצבים במסגרתם נכפה על העובד תקופת אבטלה שלא מרצון – ובמקרה דנן אנו סבורים שזוהי בידיוק הסיטואציה בה נכפתה על התובעת להיות מובטלת בעל כורחה - מצאנו כי התובעת זכאית לתשלום דמי אבטלה בתקופה הנתבעת.

סוף דבר: התביעה מתקבלת והתובעת זכאית לדמי אבטלה מכח תקנות הקורונה אשר קיצרה את משך תקופת האכשרה ל- 6 חודשים.

התובעת צרפה תלושי שכר לחודשים 2/2011-10/2012 מרנואר; אישור על התפטרות לאחר חופשת לידה מיום 15/11/2012 על פיו התובעת התפטרה ביום 16/9/2012 בו צוין כי תפקידה האחרון הוא אחראית שירות לקוחות; תלושי שכר לחודשים 5/2014-12/2015 מחברת בראד שופ בע"מ; דוחות שומה לשנים 2017-2020 (מוצגים 4-7 למוצגי התובעת ותוספת לתיק המוצגים מיום 16.5.2022).

לטענת הנתבעת, הואיל והתובעת היא שהחליטה להתפטר מעבודתה מבלי שטענתה בדבר מיגבלה בקשר לעבודה במרתף הוכחה, הרי שאין מקום לפצות את התובעת מעבר לתקופת אי הכושר שממועד התאונה ועד למועד הלידה ביום 10.6.2012.

עיסוקה של התובעת לפני הארוע ואחריו: ניתן לראות כי לפני הארוע ועד לאחר חופשת הלידה עבדה התובעת באותה משרה במשך כשנה וחצי, לאחר שובה החליטה התובעת להתפטר.

...

בסופו של דבר התפטרה בחודש 9/2012.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי התובעת זכאית להפסד שכר מלא לעבר עבור תקופה של כחודשיים וחצי מחודש 4/2012 ועד הלידה בחודש 6/2012 (בשים לב לכך שהתקבל שכר עבור חודש 3/2012 בהתאם לדוח רציפות הביטוח ותלושי השכר שצורפו).

הערכת הפיצוי לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים כדלקמן: נזק לא ממוני 50,750 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד 8,000 ₪ עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 15,000 ₪ הפסד כושר השתכרות לעבר וזכויות סוציאליות 32,500 ₪ הפסד כושר השתכרות לעתיד 72,200 ₪ סה"כ (לפני הפחתת אשם תורם) 178,450 ₪ ניכוי אשם תורם בשיעור 10% 17,845 ₪ - סה"כ פיצוי בניכוי אשם תורם 160,605 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 160,605 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, בצירוף הוצאות שהוציאה התובעת בגין חוות דעת המומחה מטעמה בהתאם לחשבונית שתוצג לנתבעת.