התפטרות והגשת תביעה בטענת פיטורים שלא כדין

במסגרת החלטה זו נקבע, בין היתר, מינויים של עו"ד אמיר פלמר ועו"ד אלונה בומגרטן, כנאמנים ליישום הליכי חידלות הפרעון של החברות (להלן: "הנאמנים") ביום 19/07/23 אושר הליך מכר פעילות האבטחה והשמירה של חברת שחף, לחברת מודיעין אזרחי בע"מ, ומכר פעילות המוקד לחברת צוות 3 מערכות מיגון בע"מ. על פי טיעוני הצדדים, ביום 10/08/23 הגיש המבקש תביעה נגד החברה לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה במסגרת ד"מ 25707-08-23 אפינאר נ' שחף אבטחה 1989 בע"מ, בגין טענות לפיטורים שלא כדין, ניכוי שכר, פיצוי בגין תלוש פגום, אי מתן הודעה מוקדמת ועוד.

עוד עולה מכתב התביעה כי המבקש מודה כי הוא בעצמו התפטר, שכן אף לטענתו סרב להמשיך לעבוד ועזב מיוזמתו את מקום העבודה (סעיף 5 לכתב התביעה), על כן טענותיו בדבר פיטורים שלא כדין, בהעדר שימוע, דינן להדחות.

...

עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקש לא עומד בתנאי החוק להגשת בקשה לקבלת היתר לניהול הליך משפטי נגד חברה בחדלות פירעון, שכן טענות המבקש נוגעות לאירועים שאירעו לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, וממילא אין מדובר בניהול הליך מורכב בבירור הטענות שבשלהם ראוי לנהל הליך משפטי בנפרד מהליכים חדלות הפירעון.

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

עוד עולה מכתב התביעה כי המבקש מודה כי הוא בעצמו התפטר, שכן אף לטענתו סירב להמשיך לעבוד ועזב מיוזמתו את מקום העבודה (סעיף 5 לכתב התביעה), על כן טענותיו בדבר פיטורים שלא כדין, בהיעדר שימוע, דינן להידחות.

סוף דבר: סיכומו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בתביעתו טען התובע כי הוא פוטר שלא כדין מעבודתו בנתבעת.

הנתבעת טוענת, כך: התובע הוא זה שהתפטר מעבודתו ולא פוטר, ולכן הוא אינו זכאי לפצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ולפצוי בגין אי-עריכת שימוע; התובע כן קיבל את תלושי השכר שלו מהנתבעת בצורה סדירה ושוטפת, וככל הנראה הוא לא שמר אותם; לאור התפטרותו המפתיעה, התובע הוא זה שצריך לשלם לנתבעת פיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, והוא גם לא החזיר את הטלפון הנייד שקבל מהנתבעת; כל סעד כספי המתייחס לתקופה שלפני 7 שנים מיום הגשת התביעה, התיישן זה מכבר; רכיב התביעה בגין תשלומי מעסיק על חשבון תגמולים חושב על ידי התובע בצורה לא מדויקת; תגמולי עובד אכן הועברו בחסר לקרן הפנסיה בשל טעות בתום-לב, ובכל מקרה החוסרים הושלמו במסגרת גמר החשבון; התובע אינו זכאי לפצוי בגין עוגמת נפש.

...

] אשר לטענת הנתבעת בדבר אי-מתן הודעה מוקדמת[footnoteRef:77], הרי שגם היא דינה להידחות.

] סוף דבר לסיכום – תביעתו של התובע לסעדים הבאים: פיצויי פיטורים; פיצוי בגין אי-עריכת שימוע; דמי הודעה מוקדמת; תשלומי מעסיק על חשבון פיצויי פיטורים ופיצוי בגין עוגמת נפש – נדחית.

הוצאות – לאור הפער הניכר מאוד בין סכום התביעה (326,263 ₪) לבין הסכום שנפסק לזכות התובע; ומשעה שמכלל טענות התובע, התביעה התקבלה למעשה לגבי רכיב אחד בלבד (תשלומי מעסיק על חשבון תגמולים); וגם רכיב זה התקבל רק בחלקו, וטענות הנתבעת ביחס לרכיב הנ"ל התקבלו על ידינו; וכן רכיב נוסף (תשלומי עובד על חשבון תגמולים) התקבל בצורה מזערית, אנו קובעים כי התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 2,500 ₪.

הנתבע מנגד, הגיש כתב תביעה-שכנגד מתוקן שעיקרו תשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין לשון הרע וכן תביעה לפצוי בגין סעדים הנובעים מעצם הפיטורים ונזקים שנגרמו לו בגינן.

הנתבע טוען כי התובעות חייבות לו סך של 408,283 ₪ בגין פיטוריו שלא כדין עובר להשעיתו וכן בעבור פיצוי בגין הוצאת לשון הרע.

כך, ביום 9.12.18 הודיע מר שגב על התפטרותו מעבודתו אצל התובעות ומספר ימים לאחר מכן, פנה הנתבע ובקש גם הוא לקבל מכתב פיטורים לצמצם העסקתו בתובעות לעונת גידול הטף (4 חודשים בשנה) בלבד.

...

גם בכל הנוגע לטענות הנתבע בדבר מצבו הנפשי – לא מצאנו כי הנתבע הוכיח פגיעה נפשית כנטען על ידו.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, מצאנו כי על הנתבע לשלם לתובעות פיצוי בגין הפרת הסכם העבודה, חובת האמון וחובת תום הלב בסך כולל של 60,000 ₪ וכן פיצוי ממוני בגין הקמח שנטל ללא רשות בסך של 8,235 ₪.

התובעות תשלמנה לנתבע בגין פיצויי הפיטורים סך של 14,520 ₪ (ככל שאלה לא הופרשו במלואן לקופת הפנסיה ולחילופין ככל שהופרשו בחסר, תעשה השלמה עד לסך האמור) ובגין העדר שימוע סך של 10,000 ₪ אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.2.19.

החברה בסיכומיה הקדימה וטענה כי התובע כשל להוכיח את תביעתו וכי כל תביעתו מבוססת על הטענה שפוטר שלא כדין ולא נועדה אלא להוות משקל נגד נוכח התביעה שהחברה הגישה נגדו ונגד בת זוגו ולאחר שהשניים "נתפסו על חם", כנגדרתה (סעיף 8 לסיכומי החברה).

בע"ע 60018-12-14 יורדאו אסמרא נ' שאען אחזקות בע"מ (פורסם בנבו, 29.09.2016), פסק בית הדין הארצי, בי היתר, כי: "ראשית נציין, בקשר לתנאי הראשון אותו חייב העובד המתפטר להוכיח, בדבר קיומה של "הרעה מוחשית בתנאי העסקה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו", כי בתנאי זה מנויים לאמיתו של דבר שני מצבים שאינם זהים, שבשניהם תקום לעובד זכאות לפצויי פיטורים.

...

במסגרת החלטתי מיום 08.07.20, אוחד הדיון בשתי התובענות, ובהסכמת הצדדים, סוכם, כי תביעתו של מר נסטרוביץ' תיחשב כתביעה שכנגד, וזאת לאור מועד הגשתה ביחס לתובענה שהגישה החברה.

אחרית דבר תביעת החברה בתיק סע"ש 24102-02-17 – נדחית.

תביעת התובע בתיק סע"ש 64834-03-17 מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: דמי הודעה מוקדמת בסך 14,800 ₪; הפרש פיצויי פיטורים 13,236 ₪; אי מסירת תלושי שכר כדין והפרת חובות רישומיות - 2,100 ₪; גמול בגין עבודה בשעות נוספות – 98,624 ₪; הפרש פדיון דמי הבראה בסך 220 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בסך 3,000 ₪; פדיון חופשה עבור 17.42 ימים בסך של 11,718 ₪; כל הסכומים בסעיף זה יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף לסכומים דלעיל, ולאור התוצאה אליה הגעתי, תשלם הנתבעת לתובע ולגב' פרומן, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ והשתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪.

אני מבקש מכם בזאת מכתב פיטורים, שכן אין לי כל הכנסה אחרת מלבד שכרי שלא משולם לי עד היום, ואחרי החג אני מתכוון להגיש תביעה לדמי אבטלה, על מנת להתקיים ולהיתפרנס.

לאחר מכן, נדון ונכריע בכל אחד מרכיבי התביעה שנתבעו; דיון והכרעה נסיבות סיום עבודתו של התובע האם פוטר או התפטר? בבוא בית הדין להכריע בשאלה, האם מדובר בהתפטרות או בפיטורים, ולקבוע מי מהצדדים הביא את היחסים לידי גמר, עליו ליתן את הדעת "למכלול העובדות הרלוואנטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה" (דב"ע ל/3-18 נח בנצילוביץ - אתא בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע ב 41).

פיצוי בגין פיטורים שלא כדין התובע טוען, כי פוטר מהעבודה ביום 17.10.19 בחוסר תום לב, בצורה מעליבה ופוגענית רק בגלל ששהה בחופשת מחלה.

...

טענת קיזוז של הנתבעת נדחית, לאור העובדה, שהנתבעת לא הביאה ולו בדל של ראיה להוכחת טענת הנזקים שגרם לה התובע.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע הסכומים מטה בערכי ברוטו, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.