התפטרות דירקטור רשם החברות בשל הפרת חובת האמון

ביום 25.6.14 ובשל דרישת רו"ח החברה, התמנה התובע כדירקטור בחברה מאחר והנתבעת 3 לא הייתה אז אזרחית ישראל.

ביטול מינויו של התובע כדירקטור דווח לרשם החברות ביום 19.10.15 ונכנסה לתוקפה ביום 2.11.15, מבלי שהתקיימה ישיבה כדין ומבלי שהתובע מסר הודעתו.

לטענת התובע, נסיבות העניין מצדיקות הרמת מסך ההיתאגדות של החברה וייחוס חובותיה לנתבעים 2-3 נוכח עקרון תום הלב וחובת האמון.

כתוצאה מפעולותיהם ומהלכיהם של נתבעים 2-3, אשר גרמו ביודעים להפרת הסכם העבודה עימו - לא שולמו לתובע זכויותיו הקוגנטיות.

ביום 26.8.15 וכמענה להודעת טקסט בה תמה הנתבע 2 על כך שהתובע יצא לחופשה מבלי שעדכן אותו, התפטר התובע מהחברה.

...

סוף דבר: בקשת נתבעים 2-3 למחיקתם מהליך זה - נדחית.

התובע ישיב לנתבעים את החפצים המוזכרים בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו. בקשת התובע לצו עשה - נדחית.

בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה- נדחית.

ניב בטחון (1997) בע"מ (להלן:"התובעת 1") ו"רותם תהילה השקעות ושירותים בע"מ" (להלן:"התובעת 2" – שתיהן יחד להלן:"התובעות") הגישו תביעה כספית כנגד ליאור לוי (להלן:"הנתבע") וכנגד החברה שבבעלותו "לי-אם שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ" (להלן:"הנתבעת" – שניהם יחד להלן: "הנתבעים"), בה ביקשו לחייבם בפצוי בגין הפסד רווחים ו/או הכנסות שנבעו מגניבת לקוחות, חוסר תום לב, הפרת יחסי האמון והפרת חובת הנאמנות, פיצוי בגין תשלום פצויי פיטורים וזכויות נוספות שנבעו מניתוק יחסי העבודה בין התובעת 2 לעובדים שנאלצה לפטר עקב מעשיו של הנתבע, פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה, פגיעה במוניטין ובשמם הטוב של התובעות, לרבות פיצויים עונשיים ותמורת הודעה מוקדמת.

לאור העובדה שהנתבע נרשם כדירקטור של הנתבעת בסמוך לפני התפטרותו, והעובדה שעוד בטרם הסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת רשם חברה אצל רשם החברות – אנו בדיעה שהנתבע היה עסוק בתקופה זו ופעל על מנת להכין תשתית ראויה לחברה שהקים, לרבות גיוס עובדים, לקוחות, וכו'.

...

ב. אנו מחייבים את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות סך של 40,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת צו שיפוטי, בצירוף הצמדה וריבית מיום 1.9.10 ועד למועד התשלום בפועל.

אנו מחייבים את התובעת 1 לשלם לנתבע סכומים כדלקמן: בגין פיצוי על אי הפרשה לקרן פנסיה: (1) סך של 256.92 ₪, בצירוף הצמדה וריבית מיום 1.3.05 ועד למועד התשלום בפועל.

אנו מחייבים את התובעת 2 לשלם לנתבע סכומים כדלקמן: בגין פיצוי על הפרשה חלקית לביטוח מנהלים: (1) סך של 166.96 ₪, בצירוף הצמדה וריבית מיום 1.6.08 ועד למועד התשלום בפועל.

באשר לטענה בדבר היותו של קילים בעל מניות, יצויין כי מדו"ח רשם החברות, אשר צורף לכתב התביעה, אין כל אזכור לפיו קילים הנו בעל מניות בא.ד.ל. הקשר בינו לבין א.ד.ל בכל הנוגע להיותו בעל מניות, הנו בעקיפין וזאת באמצעות חברה שבשליטתו, מהלב מרכז ישראלי לנגישות בתקשורת בע"מ ואשר לה שיעור אחזקות של 2.672% ממניותיה של א.ד.ל. הנתבע 5: מר עומר הרפז (להלן- "הרפז") היה בזמנים הרלבאנטיים לתובענה, אורגן של א.ד.ל וזאת בתור היותו דרקטור בא.ד.ל (סעיף 6 לכתב התביעה).

הנתבעים לא התחשבו בתובעת בהיותה נושה של א.ד.ל ובכך הפרו את חובתם בהתאם לדיני החברות.

הנתבעת 1 הפרה התחייבות להשקיע בא.ד.ל לטענת התובעת, על סמך התחייבות הנתבעת 1 להשקיע כספים בא.ד.ל היא המשיכה לספק סחורה לא.ד.ל ובכך גרמה לנזק לתובעת בשל הפרת היתחייבותה להשקיע כספים בא.ד.ל. לשיטתה, אילו הייתה יודעת התובעת כי הנתבעת 1 אינה משקיעה עוד בא.ד.ל וזאת נוכח המצב הכלכלי הקשה של א.ד.ל, היא לא הייתה ממשיכה לספק סחורה בהיקפים גדולים.

החל מתחילת הדרך, מנהל הכספים של א.ד.ל, רן מן, נפגש עם בעלי התובעת, דסלר וניסה להגיע עימו להסכמות בדבר תנאי התשלום, יצירת בטחון עסקי בין הצדדים וחיזוק שתוף הפעולה, הכל בהגינות רבה (ראו מייל מיום 24.3.2009, ת/3 נספח 5) כך כותב רן מן: "אנחנו רואים בך ספק אסטרטגי חשוב שעתיד לגדול ביחד עם החברה ושיש לו ערך מוסף חשוב עבורנו...אני רוצה שנעבוד בשיתוף פעולה ובשקיפות תוך אמון הדדי, ולכן גם אם טעינו במשהו - האר את עינינו ונתקן". ביום 23.5.2009 פונה מנהל הכספים לדסלר ומסביר לו בהגינותו הרבה את הסיבה לעיכוב בבצוע תשלומים שוטפים וזאת בשל עיכוב בהזרמת הון מבעלי המניות לא.ד.ל (ת/3, נספח 6).

משה קילים העיד בבית המשפט כי הוא סירב לחתום על מיסמך זה ועדותו בעיניין זה לא נסתרה ודי לקרוא את עדותו בעיניין זה כדי להבין את עומק אחיזתו של דסלר באותה התקופה בא.ד.ל: "הגיע אלינו שמחה דסלר ואמר לי 'בוא תחתום על הנייר הזה'. ככה עם הקסדה עוד עליו, אמרתי לו 'שמחה מה אני צריך לחתום?' הוא אומר לי 'פה על זה שהמניות עברו אלי זה כנגד זה'. אני אומר 'שמחה אני לא דרקטור לא מעורב לא יודע על מה אתה מדבר בכלל'. התחיל אז כעס מאד גדול במשרד והוא קם ועזב" (פרוטוקול הדיון מיום 20.6.2016, עמ' 118, ש' 3 - 7) ויצויין כי קילים התפטר מתפקידו כדירקטור בחברה כבר ביום 11.10.2010, כלומר לאחר הקצאת המניות ולפני עריכת המסמך המתואר לעיל אשר מנסה להציג את הקצאת המניות כאילו הייתה בטוחה בלבד.

...

לנתבעים 3 - 4 תשלם התובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

לנתבע 8 תשלם התובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 80,000 ₪.

שעה שבתיק בית המשפט מופקדים כספים בסך של 80,000 ₪ להבטחת הוצאות, הנני מורה למזכירות לחלקם בין הנתבעים בשיעורים להלן: נתבעים 1,2,5,6 ו- 7 20,000 ₪, נתבעים 3,4 20,000 ₪ ונתבע 8 40,000 ₪.

בדיעבד התברר כי מר פאר הסתיר מד"ר בייר ומשותפיו כי הוא חלק מקבוצת ליבות וכי אמו הייתה רשומה ברשם החברות כבעלת שליש ממניות ליבות ודירקטורית בליבות.

כך לדבריו: "... היה אז מנכ"ל והוא פיתאום התפטר, דוקא כשהמומנטום של קבוצת המשקיעים עשתה בדיקת נאותות כדי להשקיע בפלורלטי משה צרפתי התפטר והתפטר גם חבר דירקטוריון, נדמה לי שזה היה אהרון תשובה. הייתה תחושה שהאנשים שהקימו את החברה בורחים. אז ... איגור אמר אני מאמין בחברה ואני גם מוכן שהמשפחה שלי, אימא שלי בעלת מניות והיא השקיעה בעבר, יש לי עוד חברי מישפחה בתחום התרופות, אני מוכן שהמשפחה שלי תכנס כדי שהמשקיעים יראו שאדם אחד מאמין בחברה" [פר' עמ' 67, ש' 21-15].

יתר כספי ההשקעה לא הועברו לחברה מאחר שטרם נחתם הסכם IP Licensing הסופי עם ST-Ericsson [סעיף 31 ל-נ/4; נספח 16 ל-נ/4]; בתקשורת פורסמו מספר מאמרים על פעילות החברה והכל במטרה לקדם את ההשקעות [נספח 17 ל-נ/4]; ביום 07.04.2010 חתמה החברה על הסכם המקנה לחברת ST-Ericsson רישיון בנלאומי להשתמש בטכנולוגיה של החברה – הסכם אשר היה מניב לחברה מיליוני דולרים בשנים הבאות; ביום 28.09.2010 חתמה החברה על הסכם עם חברת Technology ArcherMind (Nanjing) Co Ltd לאספקת פתרון טכנולוגי מבוסס על השבב של החברה לאפליקציות מולטימדיה [נספח 19 ל-נ/4]; ביום 31.05.2010 קיבלה החברה מימון בסך שלושה מיליון ₪ ותקציב בסך 7,487,144 ₪ ממשרד המדען הראשי בישראל [נספח 22 ל-נ/4].

בכתב התביעה עמד ד"ר בייר על מספר עילות מכוחן עתר לחייב את מר פאר בנזקיו שנאמדו בסך 2.5 מיליון ₪: הפרת חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין; תרמית מכוח סעיף 56 לפקודת הנזיקין; רשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין; הפרת חובת הזהירות מכוח סעיף 253 לחוק החברות; הפרת חובת אמון מכוח סעיף 254 לחוק החברות; הפרת תום לב מכוח סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; עשיית עושר ולא במשפט.

...

לפיכך דינה להידחות.

לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

סוף דבר – התביעה נדחית.

(להלן: הנתבעת) הנתבע 2 רונן אביחי משה פוגל הוא הבעלים היחיד של הנתבעת 1, דרקטור ומנהל בה (דו"ח רשם החברות נספח 2).

פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר ותלושים לקויים.

האם יש לראות בתובע מפוטר נוכח תנאי העסקתו, והדרך בה הסתיימו יחסי העבודה, לעניין זה, האם התפטר בגין אי תשלום זכויותיו או שמא מעל בכספי הנתבעת גנב ציוד וסולר ומסמכים והאם אלו שוללים את פצויי הפיטורים.

גרסת התובע כי הנתבע ידע על העברת סולר מהמשאית לרכבו הפרטי של הנתבע ששמש את התובע ,עקב חובה של הנתבעת לחברת הדלק, יכולה להסביר מדוע התובע לא קשור לצריכת דלק מוגברת ומדוע לא הוגשה תלונה.

הנתבע טען כי התובע היה במשרת אמון כמנכ"ל החברה ולכן לא הגיעו לו שעות נוספות, וכי קיבל שעות נוספות גלובאליות בשיעור 2,000 ₪ מתחילת עבודתו.

...

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת, הוכח כי הנתבעים פעלו ביחד ולחוד תוך ערבוב נכסים מלא וכי יש לחייב את שניהם יחד ולחוד בחובות וברכיבים אשר נפסקו לטובת התובע.

טענת הנתבעים כי התובע מעל בכספי החברה נדחית מכל וכל.

כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד שכ"ט ב"כ התובע בסך 15,000 ₪.