לא בכל מקרה המשך עבודה ילמד על הסכמה מכללא של שינוי בתנאי העבודה:
"נמצאנו למדים, כי לא אלמן עובד ישראל, אשר תנאי שכרו שונו באופן חד צדדי. אכן, יכול הוא להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ולזכות בפיצויי פיטורים, אך גם רשאי הוא כל עוד מעסיקו לא בחר לסיים את העסקתו וכל עוד לא ניתנה הסכמת העובד לשינוי במפורש או מכללא, ואפשר כי הסכמה זו תלמד אף מהיתנהגות, לפנות בתביעה לבית הדין להצהיר כי הוא זכאי לתנאים הקבועים בחוזה, לפני שינויו החד צדדי"
ע"ע 01495/02 טרודי עאמר ואח' – מועצה מקומית חורפיש, 14.6.06).
הרשת טוענת כי ההלכה אשר נקבעה בפסק דין בוסי אינה חלה בעניינינו מהטעמים הבאים: בעיניין בוסי לא הוצגו הסכמי העבודה בין התובעות לרשת ואילו בעניינינו הוצג הסכם העבודה, בו נכתב במפורש כי תנאי העבודה יהיו בהתאם לנהוג ברשת גני הילדים בלבד; לא הוצגה כל ראיה שהגן בו עבדה מפעי הוכר כגן מוכר שאינו רישמי או כי תוקצב על ידי מדינת ישראל; פסק דין בוסי היתייחס לגננות ולכן החיל את הכללים והשיעורים הנהוגים בחינוך הרישמי על גננות, ואילו מפעי אינה גננת אלא סייעת; תקנה 3(6) לתקנות חינוך ממלכתי מתייחסת למורים ועובדי הוראה בלבד; לא הוכחו תנאי השכר, הכללים והשיעורים המשולמים לסייעות אשר עובדות במוסדות חינוך רישמיים.
לפי הוראת תקנה 10 לתקנות מוסדות מוכרים, "הכרה תיפקע אם לא מיתקיים עוד במוסד התנאי שבתקנה 3(א)(1), והיא תבוטל אם לא מיתקיים עוד במוסד תנאי מן התנאים האחרים שבתקנה 3".
הכלל הוא כי "בתחום משפט העבודה נקבעות זכויות העובדים בקשר לתנאי העסקתם במסגרת חוקי מגן, בהסכמים קבוציים וצוי הרחבה שהרחיבו את הוראותיהם, בחוזי עבודה, ואף הנוהג מוכר כמקור משפטי לזכאות בתחום משפט העבודה".
(סעיף 60 לדעת הרוב בפסק דין בוסי)
נקודת המוצא הנה שתקנה 3 לתקנות חינוך ממלכתי באה להסדיר את מערך ההכרה, הפיקוח והתמיכה התקציבית אצל הרשות המנהלית המוסמכת.
...
במצב דברים זה, ולאור העקרונות שהותוו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה – אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעות 2-7 פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 25% לשנה אשר יחושבו מיום הפסקת העבודה, לגבי כל אחת מהן ועד למועד תשלום הפיצויים בפועל.
לאחר ששקלנו את משך האיחור, כמפורט בתצהירי התובעות, שהגיע למספר חודשים, ולאור מצבה הקשה של הרשת החלטנו להפחיתם באופן שלתובעת 2 ישולמו פיצויי הלנת שכר בסך של 5,000 ₪ לכל התקופה, לתובעת 3 סך של 2,500 ₪ ולתובעת 4 סך של 4,000 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת לכל אחת מהתובעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.
