מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התפטרות גננת מגן ילדים מוכר שאינו ממלכתי

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

העובדת השיבה למכתב זה במכתבה מיום 7.9.2012, שבו טענה, בין היתר, כי מכתב הזימון לשימוע הוא חסר משמעות, שכן הוא נשלח מדי שנה לכל עובדי הרשת, ולא הנהלת הרשת ולא העובדים מתייחסים אליו כאל שימוע טרם קבלת החלטה על הפסקת עבודה; בפועל לא הופסקה עבודתה ולא ניסגר הגן, והגן ניפתח בידיעת הרשת; מטרת הרשת היא לפגוע בה ולהביא להתפטרותה מהגן; היא לא הסיתה את ההורים, אולם ההורים היתנגדו לשינוי שהוחלט עליו.
אילו זה היה מצב הדברים, לא מר בוכניק היה מכנס את אספת החרום של הגננות שבה הודיע על סגירת הגן, ואת ההודעה החשובה להורים על שינוי במסגרת הגנים והעברת הילדים מגן לגן, הייתה שולחת הרשת ולא מר בוכניק.
הפרישי שכר: כללי: בית הדין האיזורי קבע כי בהתאם לנפסק בעיניין בוסי [ע"ע (ארצי) 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל – בוסי (2.10.2011); להלן – פסק הדין הראשון בעיניין בוסי] חייבת הרשת לשלם לעובדיה שכר שווה לשכר הגננות בחינוך הרישמי, על פי תקנה 3(א)(6) לתקנות חינוך ממלכתי; הוספת תקנה 3(ד) לתקנות חינוך ממלכתי, שלפיה השר רשאי להכיר במוסד חינוכי גם אם משכורות המורים והעובדים במוסד אינן שוות לשכר המורים והעובדים בחינוך הרישמי אם המוסד מקיים תוכנית הבראה שאושרה ומקיימת את התנאים שנקבעו בתקנה והיותה של הרשת בתוכנית הבראה אין בה "כדי לשלול את זכאותם של עובדי הרשת לקבלת שכר בדומה לזה של העובדים המועסקים במוסדות החינוך הרישמיים", וכי הוראות התקנה רלוואנטיות למערך היחסים שבין המדינה למוסד החינוך בכל הנוגע למתן ההיתר להפעלת מוסד החינוך המוכר שאינו רישמי.
...
אנו דוחים את ערעור הרשת בכל הנוגע לטענת הקיזוז.
לטעמנו, די בכך שתחשיב סכום הקיזוז שנטען בתצהירו של מר רייך היה מבוסס על כך שלולא מעשי העובדת היו נרשמים יותר ילדים לגן כך שמספר הילדים שהיו נרשמים לגן היה 32 ילדים, והרשת הייתה מקבלת תקצוב בסך של 8,881 ₪ לילד, ואבדן ההכנסה (בגין הילדים שלא נרשמו לגן) הוא 156,000 ש"ח, ואילו לפנינו נטען כי "הגן לא נסגר בגלל התנהלות המשיבה וזאת טענת הקיזוז כי לא קיבלנו עליו שקל תקצוב", כדי להמחיש כי טענת הקיזוז אינה מבוססת.
סוף דבר: בכל הנוגע לנסיבות סיום עבודתה של העובדת ולפיצוי בגין אופן סיום עבודתה של העובדת נדחה ערעור הרשת ומתקבל חלקית ערעור העובדת.

בהליך תובענה ארגונית (בין עובד לארגון עובדים) (תע"א) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא בכל מקרה המשך עבודה ילמד על הסכמה מכללא של שינוי בתנאי העבודה: "נמצאנו למדים, כי לא אלמן עובד ישראל, אשר תנאי שכרו שונו באופן חד צדדי. אכן, יכול הוא להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ולזכות בפיצויי פיטורים, אך גם רשאי הוא כל עוד מעסיקו לא בחר לסיים את העסקתו וכל עוד לא ניתנה הסכמת העובד לשינוי במפורש או מכללא, ואפשר כי הסכמה זו תלמד אף מהיתנהגות, לפנות בתביעה לבית הדין להצהיר כי הוא זכאי לתנאים הקבועים בחוזה, לפני שינויו החד צדדי" ע"ע 01495/02 טרודי עאמר ואח' – מועצה מקומית חורפיש, 14.6.06).
הרשת טוענת כי ההלכה אשר נקבעה בפסק דין בוסי אינה חלה בעניינינו מהטעמים הבאים: בעיניין בוסי לא הוצגו הסכמי העבודה בין התובעות לרשת ואילו בעניינינו הוצג הסכם העבודה, בו נכתב במפורש כי תנאי העבודה יהיו בהתאם לנהוג ברשת גני הילדים בלבד; לא הוצגה כל ראיה שהגן בו עבדה מפעי הוכר כגן מוכר שאינו רישמי או כי תוקצב על ידי מדינת ישראל; פסק דין בוסי היתייחס לגננות ולכן החיל את הכללים והשיעורים הנהוגים בחינוך הרישמי על גננות, ואילו מפעי אינה גננת אלא סייעת; תקנה 3(6) לתקנות חינוך ממלכתי מתייחסת למורים ועובדי הוראה בלבד; לא הוכחו תנאי השכר, הכללים והשיעורים המשולמים לסייעות אשר עובדות במוסדות חינוך רישמיים.
לפי הוראת תקנה 10 לתקנות מוסדות מוכרים, "הכרה תיפקע אם לא מיתקיים עוד במוסד התנאי שבתקנה 3(א)(1), והיא תבוטל אם לא מיתקיים עוד במוסד תנאי מן התנאים האחרים שבתקנה 3". הכלל הוא כי "בתחום משפט העבודה נקבעות זכויות העובדים בקשר לתנאי העסקתם במסגרת חוקי מגן, בהסכמים קבוציים וצוי הרחבה שהרחיבו את הוראותיהם, בחוזי עבודה, ואף הנוהג מוכר כמקור משפטי לזכאות בתחום משפט העבודה". (סעיף 60 לדעת הרוב בפסק דין בוסי) נקודת המוצא הנה שתקנה 3 לתקנות חינוך ממלכתי באה להסדיר את מערך ההכרה, הפיקוח והתמיכה התקציבית אצל הרשות המנהלית המוסמכת.
...
במצב דברים זה, ולאור העקרונות שהותוו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה – אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעות 2-7 פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 25% לשנה אשר יחושבו מיום הפסקת העבודה, לגבי כל אחת מהן ועד למועד תשלום הפיצויים בפועל.
לאחר ששקלנו את משך האיחור, כמפורט בתצהירי התובעות, שהגיע למספר חודשים, ולאור מצבה הקשה של הרשת החלטנו להפחיתם באופן שלתובעת 2 ישולמו פיצויי הלנת שכר בסך של 5,000 ₪ לכל התקופה, לתובעת 3 סך של 2,500 ₪ ולתובעת 4 סך של 4,000 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת לכל אחת מהתובעות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו