התפטרות בשל פגיעה בזכויות בטיפולי פוריות

לטענת התובעת, במהלך חודש יולי 2009, היא הודיעה לנתבעת שהיא עוברת טפולי פוריות, ושבוע לאחר מכן, החלה הנתבעת לפגוע בזכויותיה ובכבודה, ובכלל זה שינתה לרעה את אופן תשלום הפרמיות שלהן היא זכאית, עד כדי שלא נותרה בידה ברירה אלא להתפטר.

להלן – "עניין טכנובר".] "כבר נפסק, כי עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל דעה, כי במקרה דנן, מן ה ראוי לפסוק פיצויי הלנת שכר בגובה הפרשי ריבית והצמדה בלבד, וכך אנו מורים.

לסיכום הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: בגין פיצויי פיטורים – 34,317 ₪; בגין הפרשי שכר עבודה ופרמיות – 22,824 ₪; הפרשות ל"ביטוח מנהלים" – 21,152 ₪; פיצוי בגין נזק לא ממוני – 20,000 ₪; כל הסכומים דלעיל יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלומם בפועל.

בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

לנוכח הפגיעה בזכויותיי אני נאלצת כיום להתפטר בדין מפוטרת.

בנוסף, נטען שהתובעת זכאית לפצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים), בשל הפגיעה המתמשכת בזכויות הסוציאליות של התובעת ופגיעה ביכולתה לעבור טפולי פוריות.

...

רכיב התביעה היחיד שבו יש לקבל את התביעה הוא בנושא הודעה בכתב על תנאי עבודה, לפי חוק הודעה לעובד.

סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבע לשלם לתובעת פיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה, בסך 5,000 ₪.

לסיכום הדברים - בקיזוז הסכום שנפסק לזכות התובעת, התובעת תשלם לנתבע את הוצאותיו בסך 15,000 ש"ח שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

להלן עקרי פסק דינו: פצויי פיטורים – לאחר שהמשיבה החלה להעדר מעבודתה מחמת טפולי הפוריות חל שינוי לרעה במערכת היחסים שבין הצדדים שהצדיקה התפטרות בדין מפוטר.

לאור האמור לעיל, אנו קובעות כי תנאי עבודתה של התובעת נפגעו עת מימשה את זכותה לעבור טפולי פוריות וכי היתנהלות הנתבעים אל מול התובעת בכל הנוגע לטיפולי הפוריות הובילו להפסקת העסקתה וזאת תוך הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה.

...

המשיבה אינה חולקת על כך שבקרן הפנסיה הופקדו על ידי החברה כספים על חשבון פיצויי הפיטורים, ובהגינותה אף ציינה במהלך הדיון כי "ככל שהמשיבה תוכל לקבל מהקופה את הכסף כי אז המשיבה תקבל את יתרת הכספים מקופת הפנסיה ותחזיר אותם למעביד". לאור האמור האמור אנו מורים כדלקמן: תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין תודיע המשיבה לחברה אם היא מבקשת להחזיר לחברה את סכום הצבירה וזאת כנגד משיכת סכום הצבירה בקרן הפנסיה או הותרתו שם, בהתאם לבחירתה.

אשר ליתר רכיבי הערעור: לשון הרע (נגד החיוב לשלם למשיבה ונגד דחיית התביעה נגד המשיבה), חלף ההודעה המוקדמת ורכיבי התביעה שכנגד עליהם הוגש ערעור – לא מצאנו כי יש הצדקה להתערב בקביעות בית הדין האזורי בעניינים אלה.

סוף דבר – הערעור נדחה בעיקרו למעט בכפוף לאמור בסעיף 10 לעיל.

לאחר השיחה הנ"ל, התחוור לה בשיחה אקראית עם אחת מחברותיה, כי היא זכאית להיעדר ממקום העבודה עקב טפולי פוריות, ולפיכך, הודיעה לגב' יפית בנוכחות הנתבע בו ביום, כי היא חוזרת בה מכוונת ההתפטרות.

לאור האמור לעיל, תבעה את הסעדים הבאים בסך כולל של 200,000 ₪: פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה, השתמ"ח-1988 (להלן – חוק השויון), פיצוי בגין פגיעה בזכויותיה החוקתיות, פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה, פיצוי בגין הוצאת לשון הרע ופצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

...

דין טענות הקיזוז להידחות, ונבהיר.

יחד עם זאת, לא מצאנו עילה לשלול בדיעבד מהתובעת את פיצויי הפיטורים שהנתבע החליט לשלם לה עם סיום עבודתה.

אחרית דבר הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב בסך 3,500 ₪.

פסקי הדין האמורים עסקו בעיניינן של מבוטחות שהתכוונו להרות בעזרת טפולי פוריות, והעניקו פרשנות מרחיבה להגדרת "היום הקובע" שבסעיף 48 לחוק על מנת למנוע פגיעה בזכות לדמי לידה של נשים הזקוקות לטיפולי פוריות כדי להרות.

לנוכח האמור, המוסד מבקש כי ייקבע שהמערערת הפסיקה לעבוד ביום 28.12.18 לצורך הזכאות לדמי לידה; כי המערערת לא הייתה בהריון בעת שהפסיקה לעבוד או בעת הגשת מכתב ההתפטרות; כי למערערת אין "יום קובע" כמשמעותו בסעיף 48 לחוק; כי למערערת אין זכאות לדמי לידה מכיוון שהפסקת עבודתה לא נבעה מההיריון או מהלידה; וכן כי המערערת אינה זכאית לדמי לידה מכיוון שלא עבדה בשל התפטרותה, ולא בשל ההיריון או הלידה.

...

סוף דבר - הערעור מתקבל.

סגן הנשיאה אילן איטח מבלי להדרש לכלל קביעותיה של חברתי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה אני מסכים לכך שדין הערעור להתקבל.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב, הערעור מתקבל ללא צו להוצאות.