ובכן, עיון בחוות הדעת הרפואיות שניתנו בנידון, מעלה כי המומחה הרפואי בתחום האורתופדיה, דר' עמיהוד, משיב לשאלת כתב המינוי בענין מיגבלות תפקודיות של התובע בגין התאונה: "התרשמותי שקימת מיגבלה תפקודית בביצוע עבודות הדורשות מאמץ גופני ניכר – אך יוכל להמשיך במקצועו במתכונת של מאמץ גופני מופחת- אך יסתייע בטפולי פיזיוטראפיה וללא תרופות ממכרות". המומחה בתחום הפסיכיאטריה, דר' דרנל, משיב: "אין מיגבלות תפקודיות בתחום הנפשי".
למול הערכות אלה, אני מוצא כי גרסת התובע שנאלץ להתפטר בגין מצבו הרפואי שניגרם בתאונה שאירעה למעלה משנתיים לאחר פיטוריו – חייבת סיוע.
בנסיבות תיק זה, משהוצגו קבלות חלקיות בלבד, ומכיום ניתן לקבל בקופות את מרבית הטיפולים הנדרשים, על מנת שלא יחסר, אני מוצא לפצות את התובע בראש נזק זה בסך גלובאלי של 3,000 ש"ח.
עזרת הזולת
בסיכומיו טוען התובע כי נעזר בבני מישפחה בשנים שחלפו מאז התאונה עד היום בשל מגבלותיו, וכי סביר להניח שיאלץ להעזר בתמיכתם של בני מישפחה בעתיד וכי יש לפצותו בראש נזק זה. התובע מפנה לעזרה הרבה שנאלצה אישתו לסייע לו, כפי שגם עולה מתצהירה ועדותה לפניי.
מאידך, אזכיר כי, ההלכה היא, שאם ניזוק זקוק לעזרה שניתנה לו על-ידי קרוב מישפחה או עזרה שלא היה בידו להוכיחה כדבעי, כפי שאירע בעניינינו, אין לראות בכך בלבד, עילה לשלילת הזכות לקבל פיצוי מן המזיק [דוד קציר, פיצויים בשל נזק גוף, 424 (מהדורה רביעית 1997), ראה גם ע"א 93/73 שושני נ' קראוז ואח' פ"ד כח(1) 277 (1973)].
...
אשר על כן, דין התביעה הנדונה להתקבל, כך שישולמו לתובע פיצויים בסך של 178,000 ₪ [208,000 ₪ פחות 30,000 ₪].
סוף דבר
אשר על כן, אני פוסק בזאת כי:
התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 178,000 ₪.
עוד תשלם הנתבעת לתובע – החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 27,073 ₪, וכן, בגין החזר הוצאות אגרה בסך של 703 ₪, כשלסכום האגרה יש להוסיף ריבית והצמדה מיום 7.5.2017.
