התפטרות בשל התקנת מצלמת אבטחה

אשר לנסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים, שוכנע בית הדין כי המשיבות התפטרו מעבודתן, ללא הודעה מוקדמת; אשר למשיבה 1 נקבע, בהסתמך על עדותה, כי נסעה לחו"ל ללא קבלת רשותו של המבקש בתקופת עבודה עמוסה, וכי החברה הציעה לה לממן כרטיס טיסה ובילבד שתידחה נסיעתה; אשר למשיבה 3 נקבע, כי אף היא התפטרה ואף מעדות אמה שלה עולה שהמבקש ביקש שהמשיבה תחזור לעבודה; המשיבה 3 לא הוכיחה שפוטרה ואף הודתה שעזבה את עבודתה; עוד נקבע כי לחברה היתה הזכות להתקין מצלמות בשל חשד שעובדים מחתימים כרטיסי נוכחות בעבור חבריהם לעבודה; ניתן אמון בדברי המבקש כי היתקשר לביתה של המשיבה 3, אך בנה ענה שהמספר שגוי.

...

לטענת המבקשים, בנסיבות בהן הוכח שמצבה הכלכלי של המשיבה 3 בכי רע, וכי סיכויי הערעור טובים, יש הצדקה להיעתר לבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

כחלק מהתייעלות במשרד והגברת הפיקוח התקינה הנתבעת מצלמות אבטחה במשרד.

הנתבע לא ביקש להסתיר עובדה זו. בנסיבות העניין, לנתבעת קמה הזכות להתקין מצלמות ולתובעת 3 לא קמה הזכות לקבל פצויי פיטורים עקב התפטרותה ועליה ליתן חלף הודעה מוקדמת לנתבעת.

...

כל אחת מהתובעות תשלם לנתבע סך של 2,000 ש"ח. סוף דבר: על הנתבעת 1 לשלם לתובעת 1 את הרכיבים הבאים: דמי נסיעות בסך 11,250 ש"ח; שכר חסר לחודשים 3/09- 5/09 בסך של 2,623 ש"ח; פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 989 ש"ח ; בקיזוז חלף הודעה מוקדמת בסך 4,200 ש"ח. הסכומים דלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2009 ועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת 1 שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 100 ש"ח. רכיבי התביעה של התובעת 2 נדחים.

הנתבעת תשלם לתובעת 1 שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ש"ח והוצאות משפט בסך 100 ש"ח. התביעה כנגד הנתבע נדחית.

יש לראות בנספח א' לכתב התביעה (מכתב ההתפטרות שצוטט לעיל) ונספח ד' (מכתב תשובה של ב"כ הנתבעת להסתדרות) כפנייה של התובעת להסרת מצלמות האבטחה או להפסקת המעקב אחריה.

בעיניין זה עלינו להכריע האם באופן כללי זכאי עובד להתפטר בזכאות לפצויי פיטורים עקב התקנת מצלמה במקום העבודה; האם הייתה התובעת זכאית להתפטר עקב מצבה הרפואי-נפשי אשר נבע מהתקנת המצלמה; האם הייתה התובעת זכאית להתפטר עקב חששה שהתקינו מצלמה נוספת באיזור נסתר בחנות.

...

מכל המפורט לעיל – התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התפטרה בזכאות לפיצויי פיטורים – לא מטעמים של הרעה מוחשית ולא מטעמים של בריאות או התעללות נפשית ועל כן, דין תביעתה להידחות.

סוף דבר מכל המפורט לעיל – התביעה נדחית.

אשר על כן, אנו סבורים שפסיקת ההוצאות צריכה לקחת בחשבון ענין זה, ועל כן, התובעת תישא בהוצאות המשפט של הנתבעת בסך 15,000 ₪.

קודם להתפטרות התובע נתפסה אחת מהעובדות בנתבעת בגניבה, ולכן הותקנו מצלמות אבטחה בין היתר במחסן, מקום עבודתו של התובע.

...

תחילה הוגשה התביעה הוגשה כנגד שני מנהלי הנתבעת, באופן אישי, אולם בהתאם להחלטת בית הדין, התביעה כלפיהם נדחתה בהעדר עילה.

התביעה שכנגד ברכיב ההלוואה נדחית מחוסר סמכות עניינית.

התביעה שכנגד בטענת הגניבה ממעסיק נדחית מכל וכל.

הנתבעת תשלם לתובע סך 14,275.5 ₪.

כך אף נקבע על ידי בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, בדמ"ר 39840-04-10 לודמילה לשצינר נ' פאר מרכז החלמה רפואי בע"מ (25.1.2011, אב בית דין: השופטת אביטל רימון-קפלן), שם נקבע: "אנו שוכנענו כי התקנת והפעלת מצלמת אבטחה בחדר בו עובדת רופאת בית האבות (אף אם לא נהוג לבצע בו בדיקות כטענת הנתבעת), בנגוד להסכמתה וחרף היתנגדותה המפורשת, עולה כדי הרעה מוחשית בתנאי עבודתה ונסיבות בהן לא ניתן לידרוש ממנה להמשיך בעבודתה, כהגדרת סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים...". התובע הצהיר בעדותו בדיון, באשר לסיבת התפטרותו, לגביה הודיע לאחר שהמצלמה הוסרה: "ש. למרות שהנתבע אמר לך שהוא הסיר את המצלמה והוא הסיר אותה יום אחרי אתה עזבת.

האם הסרת המצלמה תקנה את הפגם כלל הוא, כי כאשר עסקינן במצב בו יש בידי המעביד כדי להסיר את ההרעה, מוטלת על העובד חובה להתריע בפני המעביד על כוונתו להתפטר בשל ההרעה בתנאי העסקתו.

...

בהתאם לראיות שנשמעו, אנו סבורים כי הוכח כי בעת שהתקיימה השיחה שבה התובע הביע את פליאתו ומורת רוחו לגבי קיום המצלמה, והודיע כי הוא מתכוון להפסיק את העבודה, הנתבע הסכים לשלם לו פיצויי פיטורים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע הפרשי פיצויי פיטורים בסך 47,762 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.5.2010 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.