לטענתו התפטר מעבודתו עקב פגיעה בזכויותיו הקוגנטיות, והוא זכאי לפיצויים בסך 9,900 ₪ (13.5/12* 8,800 ₪), כאשר מסכום זה יש להפחית 3,593 ₪ אשר שולמו לו. לחילופין טוען התובע כי הוא זכאי להפרשות לפיצויים בשיעור 6% משכרו למשך 13.5 חודשים, בסך 7,128 ₪.
] [66: עמ' 36 ש' 25]
בהמשך החקירה הנגדית עלתה סתירה בעדותו של התובע בהקשר זה, שכן נישאל לגבי התלושים וכיצד ידע כל חודש אם קיבל את מלוא השכר, שאז השיב כי קיבל את השכר "פחות או יותר", שאז נישאל מדוע המשיך לעבוד אם השכר היה פחות ממה שהגיע לו, והשיב "אני, בגלל זה התפטרתי".[footnoteRef:67] תשובה זו עומדת בסתירה לדבריו הקודמים של התובע כי לא התפטר בשל פגיעה בשכר אלא מאחר והעבודה לא התאימה לו יותר, ואף בהמשך כאשר נישאל שוב מה קרה אם גילה ששולם לו שכר נמוך ממה שהגיע לו לטענתו, השיב כי עיזאת "היה נותן לי, אין בעיה".[footnoteRef:68] תשובה זו סותרת את טענתו הקודמת של התובע כי התפטר מאחר ולא קיבל את מלוא השכר.
פצויי בגין תלושי שכר
התובע טוען כי הנתבעת הנפיקה תלושי שכר שלא משקפים את מתכונת העסקתו, שכן שכרו היה יומי ולא שעתי, וכן נרשמו ימי עבודה מופחתים על אף שעבד שעות עבודה רבות, ולכן הוא זכאי לפצוי בגובה של 10,500 ₪ (350 ₪ עבור כל תלוש).
...
לאור האמור לעיל, טענת הקיזוז נדחית.
]
סוף דבר
על יסוד כל האמור התביעה מתקבלת באופן חלקי, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
שעות נוספות 76,396 ₪.
לכן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
