התפטרות בשל היעדרות ממושכת מהעבודה

על איסור זה עמד בית הדין הארצי לעבודה, בין היתר, בפרשת אורלי מורי: "תכליתה של ההוראה האוסרת על פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה הנה ברורה ועולה כחוט השני לכל אורך הליכי החקיקה. התכלית היא למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה, להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לה היזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההעדרות הממושכת מהעבודה.

התובעת התפטרה על כן נדחית תביעתה לפצויי פיטורים והלנתם,והתביעה להודעה מוקדמת .כן נדחית טענתה לתקופת עבודה המאוחרת ליום 30/9/10 מועד עזיבתה.

...

*הנתבעת תשלם לתובעת דמי הבראה בסך 1,805 ₪ כל הרכיבים ישולמו ע"י הנתבעת 1.

התביעות נגד נתבע 2 נדחותללא צו להוצאות.

כמו כן תשלם הנתבעת 1 שכר טירחת עו"ד התובעת בסך 8,500 ₪.

בהמשך הדברים שלחה התובעת לנתבעת אישור רפואי מיום 22/6/14 שכתב ד"ר טרייבר (אותו רופא תעסוקתי שנתן את חוות הדעת הקודמות) ובו צויין: "לאור החמרה הדרגתית במצבה עם פגיעה עצבית בע"ש המתני הנה מוגבלת לעבודה בהליכה, עמידה וישיבה ממושכת ולכן אינה כשירה לחזור לעבודה לצמיתות ויש לממש כל זכויותיה". יש להבהיר, כי לדידנו, יחסי העבודה בין הצדדים לא התנתקו ביום 20/2/14 בעת שהתובעת לא התייצבה בעבודתה.

אנו סבורים כי בזמן אמת גם העדרותה החל מיום 20/2/14 ועד מאי 2014 לא נתפסה כהתפטרות, ולראיה – הנתבעת לא ביצעה "גמר חשבון" ולא הודיעה לתובעת על סיום העסקתה, אלא הניחה לה לשהות בחופשה ללא תשלום, בת פחות מ 6 חודשים, אשר איננה מנתקת את יחסי העבודה.

...

לנוכח האמור לעיל התביעה ברכיב זה נדחית.

קרן השתלמות בסיכומיה זנחה התובעת את טענתה בדבר הפרשות לקרן השתלמות, לנוכח האמור, ומשלא הוכח המקור הנורמטיבי לזכאות התביעה ברכיב זה נדחית.

כללו של דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: בגין פיצוי פיטורים 13,125 ₪ בגין גמול שעות נוספות 2,149 ₪ בגין דמי מחלה 2,128 ₪ בגין פדיון חופשה 2,648 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד 1,000 ₪ בנוסף, ובשים לב לכך שמרבית התביעה נדחתה, הנתבעת תשלם לתובעת השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 3000 ₪.

משכך, ומשהגענו למסקנה, כי התובע התריע בכתב בפני הנתבעת על כוונתו להתפטר בשל אי קבלת תשלום זכויות סוציאליות בהתאם לחוק, במשך כל תקופת העסקתו, כמו גם הפרה הנתבעת את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלפי התובע, כל אלה מהוים הרעה בתנאי עבודתו של התובע, ולכן היה זכאי להתפטר בדין מפוטר.

יתרה מזאת, תקנה 10(4) מתייחס באופן מיוחד למצב בו העובד נעדר לתקופה ממושכת מהעבודה מפאת מחלה, או תאונה כפי שאירע בעניינינו, ולכן יש לפעול לפיו.

...

על כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,709 ₪ בגין הפרשות לקרן פנסיה בעד ששת החודשים הראשונים, בהתאם להודאתה בדיון מיום 3.4.17.

קרן השתלמות אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 6,308 ₪ בגין קרן השתלמות, בהתאם להודאת הנתבעת במסגרת הדיון מיום 3.4.17 ובמסגרת סיכומיה.

סיכום אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים שהנתבעת תשלם לתובע הסכומים מטה, בתוספת ריבית והצמדה מיום 28.12.15 ועד למועד התשלום בפועל: פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד וקיום חוזה עבודה בחוסר תום לב בסך 10,000 ₪ פדיון חופשה בסך 1,173 ₪ דמי הבראה בסך 854 ₪ פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בסך 1,709 ₪ השלמת פיצויי פיטורים בסך 4,434 ₪ פיצוי בגין אי הפרשות לקרן השתלמות בסך 6,308 ₪ שעות נוספות בסך 139,805 ₪ בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

] "תכליתה של ההוראה האוסרת על פיטורי עובדת לאחר תום חופשת הלידה הנה ברורה ועולה כחוט השני לכל אורך הליכי החקיקה. התכלית היא למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה, להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן לה היזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההעדרות הממושכת מהעבודה.

בית הדין האיזורי פסק כי מאחר וההתפטרות הייתה בשל דרישת הנתבעת לשנות את מתכונת עבודתה, יש לראותה כמתפטרת בדין מפוטרת ומאחר שמדובר בעובדת בהיריון, מדובר בפיטורים שלא כדין ובנגוד לחוק עבודת נשים, וכך נפסק: [9: תע"א 3683/09 רבקה (ריקי) הנובר נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, מתאריך 5.9.2011.

...

בענייננו, בשים לב לאמור לעיל, מצאנו לנכון לפסוק לתובעת בגין רכיב זה פיצוי בסך 25,000 ₪, פיצוי אשר לטעמנו יש בו לטעמנו יש בו כדי להלום את מחדלי הנתבעת במקרה זה. כך למשל, בעניין אורלי מורי נפסק לתובעת פיצוי לא ממוני בסך 25,000 ₪ כתוצאה מפיטוריה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

המסקנה המתבקשת היא, כי יש לכלול את הפרמיה בחישוב פיצויי הפיטורים המגיעים למערער.

סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 95.1.

עיקר טענת הנתבעת הוא שהתובעת פוטרה לאחר שהסבה לנתבעת נזקים בעקבות העדרותה הממושכת מהעבודה.

חישוב השכר לתשלום פצויי פיטורים לעובד שעתי ייעשה לפי חלקיות המשרה המשתנה לאורך כל תקופת עבודתו, ולפי שכרו השעתי האחרון (ראו: תקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 וההלכה שנקבע בעיניין שיא משאבים).

...

סוף דבר מרבית התביעה מתקבלת, ואנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק דין זה, את הסכומים הבאים: יתרת פיצויי פיטורים בסך 13,327.12 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה ועד התשלום המלא בפועל.

פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 2,000 ש"ח. התביעות לתשלום פדיון חופשה שנתית וניכוי שלא כדין עבור תגמולי עובד – נדחות.

נוכח תוצאת פסק הדין, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח. סכום זה ישולם אף הוא בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לנתבעת.