התפטרות במקום עבודה שאיבד מכרז - פיצויי פיטורים בגין אובדן מכרז

לפני בית הדין תביעה לתשלום פצויי פיטורים, פדיון חופשה, פדיון הבראה, דמי חגים, פיצוי חלף הפרשה לפנסיה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, החזר קזוזם שנעשו שלא כדין ופצוי בגין אובדן זכוי במס.

מכל מקום, בין אם נשלח את המכתב ובין אם לאו, לא כתוב בו "דואר רשום" ומנוסח המכתב עולה כי הגם שהובהר לנתבעת כי התובע התפטר בשל רצונו לעבוד בבית שמש, הנתבעת לא ציינה כי באפשרותו להציבו בעבודה בבית שמש, ולא טענה דבר באשר לעצם ההתפטרות.

התובע הפנה לפסיקה בדבר הזכות לפצויי פיטורים במקרה של חילופי מעסיקים לאחר הפסד במיכרז, אולם התובע לא המשיך מייד לעבוד תחת המעסיק החדש, אלא המשיך לעבוד אצל הנתבעת, ומשכך הפסיקה אליה הפנה אינה רלוואנטית לעניינו.

...

סוף דבר התביעה נדחית ביחס לרכיבים: אי מתן הודעה על תנאי העסקה ואובדן זיכוי במס.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בגין הרכיבים המפורטים מטה: פיצויי פיטורים בסך של 9,163 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת שכ"ט ב"כ התובע בסך 4,000 ₪.

לפני בית הדין תביעת התובעת , אשר פוטרה לגירסתה עקב הורות בשובה מחופשת לידה, בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין חוק עבודת נשים וחוק שויון הזדמנויות בעבודה, פצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע , אי מתן הודעה מוקדמת, הבראה, חופשה ועוגמת נפש.

ובהמשך : "ת. הוא מראש אמר שאין לו מה לעשות איתי. הוא נותן לי לחזור לחודשיים ואחר כך נאלץ לפטר אותי כי אין לו משרה כי יש מישהי אחרת שמאיישת את המשרה. ש. את אומרת במס' מקומות בתצהיר שלך, שניגרם לך עוגמת נפש, תובעת על אובדן הכנסה, אומרים לך תעבדי את החודשיים למה לא באת לעבוד. ת. ידעתי בברור שאחרי חודשיים לא יהיה לי מה לעשות שם. אני צריכה לחזור בתחושות מאד קשות בגלל הסיבה שנכנסתי להריון והם לא רוצים ולא צריכים אותי, להגיע לעבודה אני רשמתי את הבנות שלי על הדרך במסלול שיהיה קרוב לעבודה במורמונים. הייתי צריכה לקנות רכב כי לי יש בנות וחברות שמנסות להשיג עבודה חודשים ללא הצלחה, אני לא יכולה להרשות לעצמי הוצאות מסוג זה. שזה יהיה רק לחודשיים. ש. זו היתה תחושה סובייקטיבית שלך ת. נאמר לי בברור אחרי חודשיים אין לי מה לעשות איתך" (עמ'8 ש' 3-13)(דגש ש.ש.).

אף צימצום העבודה עקב אי הזכייה במיכרז בו עבדה התובעת קודם מחייב זימונה לשימוע.

עוד טענה התובעת כי על פי חוק פצויי פיטורים עמדה לה הזכות להתפטר לצורך טפול בילד וגם אז לא ניתן מכתב פיטורים מהנתבעת על מנת למצות זכויותיה.

...

טענת הקיזוז של הנתבעת בדבר הודעה מוקדמת (שנטענה בעקיפין בסע'48 א' לכתב ההגנה),אף שאינה מופיעה בפלוגתאות, נדחית.

טענת קיזוז צריכה להטען בהזדמנות הראשונה ולכן טענה זו בסיכומים נדחית ומהווה גם הרחבת חזית אסורה.

כמו כן, תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד התובעת בסך 7,500 ₪.

הנתבעת, חברת ר.ש.א.י. שירותי מזון בע"מ, הייתה במועדים הרלוואנטיים להליך זה בעלת זיכיון של חברת "רולדין בע"מ", לניהול בית קפה "רולדין" ברחוב הלל שבמכרז העיר ירושלים (להלן: "בית הקפה").

האם זכאי התובע להפרשי הבראה וחופשה? מהו שיעור הפצוי לו זכאי התובע בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה? האם התובע פוטר או התפטר? ככל שפוטר – האם נסיבות פיטוריו מצדיקים הפחתה או שלילה של פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, וכן – האם התובע זכאי לפצוי בגין פיטורים ללא שימוע? אשר לתביעה שכנגד, על בית הדין להכריע בשאלה אם הוכחו הנזקים הנטענים על ידי התובעת שכנגד? התביעה לשכר חודש 12/12 ו-1/13 אין מחלוקת על כך שהתובע עבד בחודש 12/12 וכן עבד בחודש 1/13 עד ליום 11.1.13.

על נסיבות ההתפרעות שלו העיד התובע כי הוא איבד את עשתונותיו כתוצאה מפיטוריו, שבוצעו תוך שנאמר לו על ידי אושיק כי מעבר לסך 3,000 ₪ שהוא נכון לשלם לו, לא ישולם לתובע דבר, למרות שהתובע לא קיבל שכר בעד עבודתו בחודש 12/12 ואושיק הודיע כי לא ישולמו לו פצויי פיטורים או כל תשלום אחר.

מכל מקום, התובע שילם מחירים על היתנהגותו במישור הפלילי, ובשים לב לתנאי העסקתו הפוגעניים של התובע, במסגרתם הועסק שעות נוספות מרובות מבלי שקבל גמול עבודה בשעות נוספות, ופוטר תוך הודעה על שלילת זכויות בסיסיות כמו שכר ופיצויי פיטורים מבלי שבעת הודעת הפיטורים בוססו הטענות בדבר גרימת נזקים, הרי שאין לראות בהתנהגותו של התובע ביום 14.1.13, גם אם היא חמורה כשלעצמה, כנסיבות המצדיקות הפחתת פצויי פיטורים.

...

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.1.13 עד לתשלום בפועל: שכר עבודה בסך 7,792 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בגין התביעה והתביעה שכנגד בסך 10,000 ₪.

לטענתו, הוא זכאי להפרשי דמי כלכלה, בהתאם להוראות מיכרז משרד הבטחון, שכן לא קיבל תוספת של 4 ₪ עבור כל שעת עבודה במשמרת שניה או שלישית, ולמעט התקופות בהן שהה התובע בחו"ל. עוד טען, כי הוא זכאי לתשלום פצויי פיטורים, או לכל הפחות לכספים שנצברו בקופת הפיצויים על שמו, זאת גם במקרה של סיום העסקה על דרך התפטרות, וזאת מכוח הוראות מיכרז משרד הבטחון על פיו הועסק או מכוח סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים).

התובע הטעים, כי הנתבעת הודתה במסגרת ההליך כי בכוונתה לשחרר את הכספים שהצטברו לטובתו בקופת הפיצויים, אולם נימנעה מלהעביר טופס 161 ועל כן הוא אינו יכול לקבל את הכספים הנ"ל. לבסוף טוען התובע כי יש לחייב את הנתבעת בהפרש המס השולי בו יהיה עליו לשאת, בשל קבלת יתרת התשלומים יחד, במקום במשך כל תקופת העסקתו והוסיף, כי על הנתבעת לפצותו בשל אובדן זכוי מס בשל הפרשות בחסר לקרן הפנסיה.

...

אין בידינו לקבל טענה כאמור.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע סך של 34,677 ₪ בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה, ובהתאם לרכיבים הבאים: הפרשות לקרן פיטורים - 11,368 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ו- 5,000 ₪ בגין השתתפות בשכ"ט עו"ד. ניתן היום, ט' ניסן תשע"ח, (25 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

לטענת התובע, הנתבעת הגדירה את סרובו לעבוד באותן שעות כחריגה מהנהלים ולכן פוטר.

במועד סיום עבודתו של התובע חלה ההלכה ולפיה עובד אשר סיים עבודתו אצל קבלן שירותי שמירה מחמת הפסד מיכרז והמשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן אחר, זכאי לפצויי פיטורים ממעסיקו הקודם (עע (ארצי) 184-09 פיודור קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ, מיום 18.12.11, סעיפים 40-41).

למרות שלכאורה צו ההרחבה בענף השמירה מגביל את הזכות לותק שנצבר אצל אותו מעסיק, ולאו דוקא במקום העבודה, יש להחיל על התובע את הצוו המיטיב עימו, מה גם שתוצאה לפיה עובד קבלן יאבד את זכויותיו המצטברות על פי וותק קודם באותו מקום עבודה, מחמת חילופי קבלנים, אינה מתקבלת על דעתנו וכפי שראינו – גם המחוקק הביע דעתו כי אין מדובר בתוצאה ראויה.

מכל מקום, בשים לב לכך שהתובע היה זכאי לפצויי פיטורים ממעסיקו הקודם ומשלא הוכח כי קיבל (או היה זכאי כלל) דמי הודעה מוקדמת ממעסיקו הקודם, זכאי התובע בהתאם לותק שצבר במקום העבודה ל-20 ימי הודעה מוקדמת (ראו: סעיף 4(2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001) ולפיכך ל-2,801 ₪ (186*22.59*20/30).

...

דמי הודעה מוקדמת קבענו לעיל כי אנו מקבלים את טענת התובע שפוטר מעבודתו.

נציין, כפי שהראינו לעיל, שקיימת חפיפה של 10 ימים בין תחילת עבודתו של התובע בנתבעת לבין סיום עבודתו אצל המעסיק הקודם, כך לפי אישורי ההעסקה שצורפו לכתב התביעה, ייתכן שהדבר מעיד על קבלת הודעה מוקדמת מהמעסיק הקודם, אולם אין בידינו לקבוע מסמרות משלא נטען בעניין זה בפנינו.

סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 23.8.11 ועד התשלום בפועל: דמי חגים בסך 704 ₪.