התפטרות במהלך תקופת חופשת לידה

במהלך תקופת חופשה הלידה, קראתי לה לשיחה נעימה וחביבה והסברתי לה שוב מה אני מצפה ממנה.

המעסיקה היתעקשה שלא לקבל את גירסתה ההגיונית של המערערת, וקפצה על המקרה כמוצאת שלל רב לפטרה בשל היריונה ואישרה בשיחה מיום 24.12.17 שהיא "מחפשת כינים בראש". כאשר המערערת סירבה להתפטר, המעסיקה ניסתה ללחוץ עליה על ידי הרעת תנאיה בכך שקבעה שיותר לא תשמש המערערת מנהלת לקוחות.

המפקחת ציינה את גרסת המעסיקה בדבר ירידה בהכנסות הסלון בעת שהמעסיקה נעדרה בשל חופשת לידה, והמערערת לא מילאה כראוי את תפקידה ועסקה בדברים שאינם קשורים לתפקידה כמו פלאפון, והוער לה על כך, טענה שאושרה על ידי המערערת אך טענה שבאותו יום בנה לא חש בטוב.

...

אשר על כל אלה בית הדין סבור כי לא קמה עילה להתערבות בית הדין בהחלטה, וכי דין הערעור להידחות.

התוצאה הערעור נדחה.

המערערת תשלם למדינה הוצאות הערעור בסך 2,500 ₪.

המחלוקת העיקרית העומדת בפנינו הנה האם פעולות הנתבעת אשר בוצעו בעת ששהתה התובעת בחופשת לידה, שינוי שעות עבודתה של התובעת והוספת מנהלת נוספת לחנות אותה ניהלה התובעת באופן בלבדי, ואשר כתוצאה מהן התפטרה התובעת ולא שבה לעבודה בסיום חופשת הלידה, הן פעולות המפרות את הוראות חוק עבודת נשים וחוק שויון הזדמנויות בעבודה.

במהלך חופשת הלידה העסיקה הנתבעת מחליפה לתובעת, על תקן של מנהלת החנות ועם תום חופשת הלידה התברר לתובעת כי הנתבעת החליטה להמשיך את העסקת המחליפה על דרך קבע באופן כזה שלחנות מונו שתי מנהלות, בשונה מהתקופה בטרם יצאה לחופשת לידה.

...

בענייננו, בשים לב לאמור לעיל, מצאנו לנכון לפסוק לתובעת בגין רכיב זה פיצוי בסך 25,000 ₪, פיצוי אשר לטעמנו יש בו לטעמנו יש בו כדי להלום את מחדלי הנתבעת במקרה זה. כך למשל, בעניין אורלי מורי נפסק לתובעת פיצוי לא ממוני בסך 25,000 ₪ כתוצאה מפיטוריה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

המסקנה המתבקשת היא, כי יש לכלול את הפרמיה בחישוב פיצויי הפיטורים המגיעים למערער.

סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 95.1.

זה בגדול מה שחשבתי "ככל שיחסי העבודה בינינו יסתיימו, בפיטורים או בהתפטרות, מכל סיבה שהיא, מיום תחילת יחסי העבודה ועד לתום חופשת הלידה שלי, אזי לא תהיה לי כל טענה או דרישה או תביעה נגדך הנובעת מעצם היותי בהריון או עובדת בחופשת לידה לרבות אך לא רק מן הזכויות המיוחדות המוענקות לאשה בגין כך, ואת תהיה זכאית להציג כתב זה כסילוק לכל תביעה כאמור ולהיות זכאית לשיפוי כנגד ממני" כמובן שאם צריך אי אילו התאמות לאחר בדיקותייך עם רואה החשבון תעדכני אותי בברכה, ענת" ביום 16.12.15 נחתם הסכם עבודה בין התובעת לנתבעת (להלן: "הסכם העבודה"), במסגרתו נקבעה התחלת עבודה עוד באותו היום, כאדריכלית.

יתר על כן, התובעת מעולם לא זומנה לשימוע לפני פיטורים, לא טרם יציאתה לחופשת לידה ולא לאחר תקופה זו. מתשובותיה של הנתבעת בחקירתה הנגדית, עולה שאין לה הסבר הגיוני לטענה כי התובעת הועסקה לתקופה קצובה, והיא מבקשת להסתמך על הנספח להסכם ההעסקה בדבר קזוז הזכויות הפנסיוניות ואין לכך כל קשר עם העסקה לתקופה קצובה.

בתצהירה הציגה טופס 106 כאילו כן עבדה במקום אחר בתקופה זו, אצל אביה, מה שמעלה תהיות מתבקשות, שכן היעלה על הדעת שעובדת בהיריון תעזוב מיוזמתה את עבודתה אצל אביה, מקום נוח ומתחשב לכל הדיעות בתקופה זו? גם השכר שדווח בעבודה אצל אביה של התובעת היה כימעט מחצית מהשכר שקבלה בתקופת עבודתה בנתבעת, מה שמציג עוד הוכחה לכוונותיה בחיפוש עבודה טרם יציאתה לחופשת הלידה.

...

לטעמנו, הצעת הנתבעת לתובעת לחזור לעבודה ולמנוע את העימות המשפטי הייתה הצעה אמיתית וכנה וחבל שהתובעת סירבה לכך ובחרה לפנות להליך המשפטי.

בכל מקרה, אנו סבורים (ונאמר זאת במלוא הזהירות) כי התנהלות התובעת כלפי הנתבעת לא הייתה תמת לב (ראו דבריה בחקירה הנגדית "בסופו של דבר שיקרתי. כי לא התכוונתי בעצם לעמוד מאחורי ההתחייבות הזאת שלי" עמ' 11 לפ' ש' 30) ולבית הדין ביקורת על דרך התנהלות זו שאינה ראוייה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

לגבי הפקדות בירת - אין חולק כי במהלך תקופת חופשת הלידה שילמה הנתבעת עבור התובעת גם את חלקה שלה, ולכן יש לקזז מכל סכום שהוא, ככל שייפסק , את הסך של 3,168 ₪.

מצד אחד – כעסה של התובעת היה על שנדרשה להגיש תביעה על דבר כה בסיסי כדוגמת פצויי פיטורין בעקבות יציאתה לחופשת לידה, ומנגד – כעסה של הנתבעת היה על כך ל שהתובעת החלה לעבוד מביתה כעצמאית ,וע"פ הנטען גם לקחה עמה לקוחות של הנתבעת.

בעיניין ההרצאות שהעבירה התובעת לפני הלידה, ושהמשיכה לתת גם לאחר הלידה – עניין זה אינו רלבאנטי לענייננו, כיוון שהשאלה הייתה רק לגבי עבודתה בנתבעת, והאם התפטרה כדי לטפל בתינוק, ולכך כאמור – תשובתנו חיובית.

...

פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר: למרות כל האמור לעיל, לא מצאנו כי יש לפצות את התובעת מעבר לסכומים שפסקנו, גם בגין עוגמת נפש.

כמו כן לא מצאנו ממש בטענות לעניין הפגמים בתלושים, וגם אם נפלה טעות מינורית בתלוש זה או אחר – אין בכך כדי להצדיק פיצוי כספי בגין עריכת תלושים שלא כדין.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 25,872 ₪ כהשלמת פיצויי פיטורין.

המערערת יצאה לחופשת לידה (המכונה כיום תקופת לידה והורות) מיום 14.9.18 ועד ליום 27.12.18, וקיבלה דמי לידה.

טענות הצדדים בעירעור לטענת המערערת, מקביעת בית הדין האיזורי לפיה סיימה את עבודתה אצל המעסיק ביום 13.3.19 עולה כי שהותה בחופשת הלידה הסטאטוטורית הייתה המשך "עבודתה" והתפטרותה בתום חופשה זו דינה כדין "הפסקת עבודה". עוד טוענת המערערת, כי צדק בית הדין בקביעתו כי המוסד נוהג לראות בתקופה של עשרת החודשים שקדמו לתאריך הלידה כתקופה שבה המבוטחת הייתה בהריון, ללא הטלת חובה להוכיח את המועד המדויק של קליטת ההיריון.

ראוי לציין כי במעמד הדיון בפנינו צומצמה עמדת המוסד, ובאת כוחו הסכימה כי לצורך קביעת "יום קובע" בסעיף 48 לחוק כלל אין צורך לבחון את סיבת הפסקת העבודה; כי אשה בהיריון המפסיקה לעבוד בחודשים הראשונים להריונה כדי - למשל - לטייל בעולם לאחר שצברה תקופת אכשרה מספקת תהא זכאית לדמי לידה ככל שבתקופת חופשת הלידה היא שבה ממסעותיה ומטפלת ברך הנולד; ובהתאם לגבי המערערת, "אם היא באמת הייתה עובדת עד יום 13.3 והיא באמת הייתה בהריון באותו יום - היא הייתה זכאית" (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון).

...

סוף דבר - הערעור מתקבל.

סגן הנשיאה אילן איטח מבלי להדרש לכלל קביעותיה של חברתי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה אני מסכים לכך שדין הערעור להתקבל.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב, הערעור מתקבל ללא צו להוצאות.