זה בגדול מה שחשבתי
"ככל שיחסי העבודה בינינו יסתיימו, בפיטורים או בהתפטרות, מכל סיבה שהיא, מיום תחילת יחסי העבודה ועד לתום חופשת הלידה שלי, אזי לא תהיה לי כל טענה או דרישה או תביעה נגדך הנובעת מעצם היותי בהריון או עובדת בחופשת לידה לרבות אך לא רק מן הזכויות המיוחדות המוענקות לאשה בגין כך, ואת תהיה זכאית להציג כתב זה כסילוק לכל תביעה כאמור ולהיות זכאית לשיפוי כנגד ממני"
כמובן שאם צריך אי אילו התאמות לאחר בדיקותייך עם רואה החשבון תעדכני אותי
בברכה, ענת"
ביום 16.12.15 נחתם הסכם עבודה בין התובעת לנתבעת (להלן: "הסכם העבודה"), במסגרתו נקבעה התחלת עבודה עוד באותו היום, כאדריכלית.
יתר על כן, התובעת מעולם לא זומנה לשימוע לפני פיטורים, לא טרם יציאתה לחופשת לידה ולא לאחר תקופה זו.
מתשובותיה של הנתבעת בחקירתה הנגדית, עולה שאין לה הסבר הגיוני לטענה כי התובעת הועסקה לתקופה קצובה, והיא מבקשת להסתמך על הנספח להסכם ההעסקה בדבר קזוז הזכויות הפנסיוניות ואין לכך כל קשר עם העסקה לתקופה קצובה.
בתצהירה הציגה טופס 106 כאילו כן עבדה במקום אחר בתקופה זו, אצל אביה, מה שמעלה תהיות מתבקשות, שכן היעלה על הדעת שעובדת בהיריון תעזוב מיוזמתה את עבודתה אצל אביה, מקום נוח ומתחשב לכל הדיעות בתקופה זו? גם השכר שדווח בעבודה אצל אביה של התובעת היה כימעט מחצית מהשכר שקבלה בתקופת עבודתה בנתבעת, מה שמציג עוד הוכחה לכוונותיה בחיפוש עבודה טרם יציאתה לחופשת הלידה.
...
לטעמנו, הצעת הנתבעת לתובעת לחזור לעבודה ולמנוע את העימות המשפטי הייתה הצעה אמיתית וכנה וחבל שהתובעת סירבה לכך ובחרה לפנות להליך המשפטי.
בכל מקרה, אנו סבורים (ונאמר זאת במלוא הזהירות) כי התנהלות התובעת כלפי הנתבעת לא הייתה תמת לב (ראו דבריה בחקירה הנגדית "בסופו של דבר שיקרתי. כי לא התכוונתי בעצם לעמוד מאחורי ההתחייבות הזאת שלי" עמ' 11 לפ' ש' 30) ולבית הדין ביקורת על דרך התנהלות זו שאינה ראוייה.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת בחלקה.