משקבענו כי לא קופחו זכויותיה של התובעת, מובן שלא היתה זכאית להתפטר "בדין מפוטרת" מטעם זה, תוך קבלת פצויי פיטורים.
נוסיף, כי לא נעלם מאיתנו כי בסעיף 88 לסיכומיה טענה התובעת כי היא זכאית לתשלום פצויי פיטורים "גם מטעמים של התפטרות לטובת טפול בילד". ברם, משמדובר ב"עילת התפטרות חדשה", שלא נזכרה כלל במכתב ההתפטרות, בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, דהיינו אין בתיק כל טענה עובדתית (לא כל שכן הוכחה לאותה טענה) כי התובעת טיפלה בפועל בילדתה בסמוך לאחר תום חופשת הלידה, וכי מטעם זה היא התפטרה, דין הטענה להדחות.
...
איננו מקבלים בקשר לכך את טענת הנתבעות כי די בכך שהתובעת ידעה היטב את תנאי עבודתה.
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעות תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים:
פיצוי עונשי בגין אי מתן הודעה מוקדמת 7,500 ₪.
משהתקבלה התביעה באופן חלקי ביותר (התביעה כומתה ל-85,386 ₪, ובסופו של דבר נקבע שהתובעת זכאית לסך של 8,764 ₪ בלבד), יישא כל צד בהוצאותיו.