התפטרות בדין מפוטר פיצויים בשל הפרת חובת תום הלב

לטענת הנתבעת, בכתב ההגנה, בשל השמטת ההסכם מכתב התביעה, יש לקזז מכל סכום בו יזכה התובע פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב.

נסיבות סיום יחסי העבודה - פצויי פיטורים בכתב התביעה ובתצהיר התובע נטען, כי התובע התפטר בדין מפוטר לאחר פניות חוזרות ונישנות לתשלום הוצאות נסיעה.

...

אשר לטענה, כי יש לקזז מהתביעה פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב, אף היא דינה להידחות.

לסיכום, נדחית טענת הנתבעת לקיזוז בגין הפרת חובת תום הלב.

סוף דבר בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצלה, תשלם הנתבעת לתובע חלף הפרשות לפנסיה בסך 5489.3 ₪.

מונחת לפנינו תביעה לתשלום רכיבי שכר שונים, פצויי פיטורים, השלמת הפקדות פנסיוניות ופיצויים בגין הפרת חובת תום לב – הנובעים מתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת וסיומה.

מעבר לנדרש היות ואין לכך משמעות כספית כי מלוא הפיצויים של התובע הופקדו בקופה ולמען הזהירות, נבחן אם יש להכיר בתובע כמי שהתפטר בדין מפוטר.

...

עם זאת, משלא שילמה הנתבעת לתובע את הסכומים המוסכמים עליה עד ליום זה (גם אם לאחר קיזוז החוב לו היא טוענת) החלטנו לחייב אותה בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ תוך התחשבות ביחס בין הסכום שנפסק לבין סכום התביעה.

התביעה נגד הנתבע נדחית.

התובע ישלם הוצאות הנתבע בסך 7,000 ₪.

בנוסף, התובע תבע סעד כספי אשר עניינו פצויי פיטורים, פדיון דמי הבראה, פדיון חופשה ופדיון ימי מחלה; פיצוי בגין היתעמרות בעבודה, עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב של המעסיקה.

התובע טען כי הנתבעת בחרה להסתיר את העובדה כי קיבלה את התפטרותו של התובע בדין מפוטר עקב מצבו הרפואי, הסכימה לו ואף שילמה לו פצויי פיטורים בסכום הזהה לסכום הנתבע (המחלוקת שנותרה היא לגבי הנכוי בתלוש השכר), גם אם הדברים נעשו לאחר שהוגשה התביעה.

...

בנסיבות אלה, רכיבי תביעה אלה הינם בסמכותו העניינית והיחודית של בית הדין והבקשה למחיקתן על הסף – נדחית.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת בחלקה: התביעה לפיצוי בגין התעמרות בעבודה, עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב של הנתבעת במקום העבודה (ס' 59 – 76 לכתב התביעה) – נמחקת על הסף.

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה ופדיון ימי מחלה לרבות פיצוי הלנה (ס' 53 – 58 לכתב התביעה) – נדחית.

לפניי תביעתו של התובע, מר זוהר קרבלניק (להלן – התובע) לקבלת תשלום בגין שעות נוספות, עבודה בשבת ופצוי בגין הפרת חובת תום הלב.

כשנשאל בתחילת עדותו ביחס לנסיבות התפטרותו, השיב התובע: "אני ביקשתי חוזה שישקף את שעות הפעילות שלי שהיום ולילה ורדפתי אחריהם יותר מחצי שנה או שייתנו לי חוזה חדש או שישחררו אותי מתפקידי או שאני אתפטר בדין מפוטר, זה היה מה שהוביל לזה, כי אני הסברתי להם במשך חצי שנה שאני מקבל נון סטופ טלפונים ואימיילים יום ולילה והבנתי שזה מחוץ לשעות מאורגנות של פעילות ומה שיעל בהנהלת חשבונות, היום שלה מאוד מאורגן ומסודר זה משהו שהוא חלום, כי את כול שאר הצוותים המתכננים והמתקינים זה קצת כאוס, צריך להגיע ביום ראשון לפנות בוקר לירושלים לפני הפקקים כדי לעלות על גגות ומישהו צריך להגיד להם רגע מה חוסרים למדידות[...]

...

עוד יצוין, כי אין חולק בין הצדדים שבשלב מסוים נבחנה האפשרות שהתובע ייכנס לעסקי הנתבעת כשותף, ואולם, הדבר לא יצא בסופו של דבר אל הפועל, בשל התנאים הכספיים שהוצגו לתובע כתנאי לכניסה לשותפות, שהוא לא עמד בהם מבחינה כלכלית.

לפיכך, לאחר בחינת הראיות, סבורני כי נסיבותיו של תיק זה נכנסות בגדרו של "המצב הרביעי" כפי שהוגדר בהלכת ריעני, היינו, שלאור מתכונת העבודה הגמישה של התובע ועירוב התחומים המלא שנהג, מתוך צרכיו האישיים, בין שעות העבודה לבין זמנו הפרטי, במיוחד ביומיים בהם עבד מביתו, ולאור העובדה שהתובע לא הצליח להעמיד גרסה עובדתית סדורה ומשכנעת להוכחת היקף השעות הנוספות הנטענות על ידו, לא ניתן לקבוע כי הוא עבד שעות נוספות, בוודאי לא מעבר למספר השעות הנוספות הגלובאליות שבגינן קיבל תמורה.

סבורני, כי בשקלול הראיות, כפות המאזניים נוטות בבירור לכיוון אימוץ טענות הנתבעת, וזאת לא רק כי הצליחה להראות שעבודתו של התובע בשעות לא שגרתיות היתה פרי בחירתו בלבד, אלא כי הצליחה להטיל ספק של ממש במהימנות גרסתו, לפיה העבודה בשעות בלתי שגרתיות נכפתה עליו.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה.

סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פצויי פיטורים) קובע כי "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שעובד יוכר כמי שהתפטר בדין מפוטר לפי סעיף 11(א) לעיל, עליו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: "... עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

אשר לסכום הזכאות בגין פצויי פיטורים – לפי תלושי שכרו של התובע ממוצע הבונוסים שקבל בשנה שלפני התפטרותו (ספטמבר 2018 – אוגוסט 2019, כולל הפרישי השכר והמחלה שפסקנו לזכותו לעיל בחודשים יולי ואוגוסט 2019) הנו 7,766 ש"ח. כך שהתובע זכאי לפצויי פיטורים בסך 7,766 ש"ח + 6,500 ש"ח (שכר יסוד) עבור 3 שנות עבודתו בחברה ובסך הכל 42,798 ש"ח. מכך יש להפחית את הסך ששולם לו בהתאם לטופס 161 (נספח 8 לתצהירו) בסך 17,741 ש"ח כך שעל הנתבעת לשלם לתובע את ההפרש בסך 25,057 ש"ח. נוסף לפצויי הפיטורים, עתר התובע לפצוי נוסף בסך 30,000 ש"ח בגין "הפרת הסכם עבודה" או לחלופין קיומו בחוסר תום לב. לטענתו, הנתבעת גרמה להרעת תנאים משמעותית בשכרו ובתנאי עבודתו רק מכיוון שנידרש לתקופת מחלה, וכאשר ביקש לשוב לעבודה הודיעה לו כי הוא אינו רצוי עוד בחברה (סעיפים 21-22 לכתב התביעה).

בנסיבות אלו אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בגין הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה עבודה, פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 8,000 ש"ח. התביעה להפרשי שכר ודמי מחלה לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעת בתשלום דמי מחלה הכוללים את ממוצע הבונוס, עבור החודשים יולי-אוגוסט 2019.

...

הנתבעת תשלם לתובעת בסע"ש 30144-12-19 את הסכומים הבאים שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 47,805 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הודעה מוקדמת בסך 15,500 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הפקדות לתגמולים (חלק מעסיק) בסך 3,562 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע תקופת הזכאות; הפרשי חופשה ופדיון חופשה בסך 9,514 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה.

הנתבעת תשלם לתובע בסע"ש 66144-11-19 את הסכומים הבאים שישולמו אף הם תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין: הפרשי שכר ודמי מחלה (חודשים יולי-אוגוסט 2019) בסך 12,206 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.8.2019; פיצויי פיטורים בסך 25,057 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הפקדות לתגמולים (חלק מעסיק) – יש להגיש תחשיב בתוך 14 ימים.

הפרשי חופשה ופדיון חופשה בסך 1,030 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; דמי נסיעות בסך 3,322 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע תקופת הזכאות; פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 8,000 ש"ח. התביעות שכנגד – נדחות במלואן.