ביום 11.4.2022 הגיש התובע תביעה זו, בה עתר לקבלת תשלומים בגין זכויות שלטענתו הנתבעת לא שילמה לו במהלך יחסי העבודה בסך של 63,275 ₪ (השלמה לקיצבת נכות מקרן הפנסיה, השלמת הפרשות לקרן הפנסיה, הפסדי שיחרור מקרן הפנסיה, השלמת הפרשות לקרן הישתלמות, פצויי פיטורים, פצויי הלנת שכר וכן פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד).
טענות התובע
התובע טען שהוא התפטר בדין מפוטר בשל מצב רפואי לפי אישור רופא תעסוקתי.
...
לאור כל האמור עתר לתשלום הפרשי הפרשות לפנסיה בסך של 27,300 ₪ (לפי האחוזים הקבועים בדין, אך לא פחות מזכאותו לפי צו ההרחבה או ההסכם הקיבוצי) (סעיף 16.1 בכתב התביעה); הפסד קצבת נכות בגובה 75% משכר התובע במשך 27 חודשים * 6,500 ₪ ובסך כולל של 175,500 ₪; הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 58,028 ₪ (14,607 ₪ *6.4 שנים בקיזוז 32,000 ₪).
לאחר שבחנו טענות הצדדים, הראיות והעדויות שהונחו בפנינו, הגענו אפוא למסקנה כי הנתבעת לא הוכיחה את טענות הקיזוז שטענה, ועל כן דינן להידחות.
לאור האמור, דין טענת קיזוז הנזק – להידחות.
סוף דבר
על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות- 67,011.88 ₪;
הפרשי הפרשות לפנסיה בסך של 29,440.44 ₪ בקיזוז הכספים שבקופת הפנסיה בחלק מעסיק;
הפרשי הפרשות לפיצויים בסך של 40,873.14 ₪ בקיזוז הכספים שהפרישה הנתבעת לזכות התובע בקופת הפיצויים;
אש"ל בסך של 59,148 ₪;
הפרשי הפרשות לקרן השתלמות בסך של 27,326.46 ₪, בקיזוז הכספים שהפקידה הנתבעת לזכות התובע בקופת קרן ההשתלמות על שם התובע;
הפרשי דמי הבראה בסך של 3,175.2 ₪;
פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד כדין בסך של 1,000 ₪.
