התפטרות בדין מפוטר בגלל אי הפרשת דמי גמולים לפנסיה

ההכרעה בשאלה זו איננה רלוואנטית לבחינת זכאותו של התובע לפצויי פיטורים, שעה שאין חולק כי התובע לא התפטר בדין מפוטר בגין אי הפרשות לפנסיה, הוא לא טען זאת ולא הוכיח את התקיימות התנאים להתפטרות בשל הרעת תנאים לפי סעיף 11 (א) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 והפסיקה לפיו.

ב בצו ההרחבה בענף המוסכים, על הנתבעים היה לשלם דמי גמולים, על חשבון מעסיק בשיעור של 6%, ללא קשר לותקו של התובע.

על כן ובהיעדר חוזה עבודה או טופס הודעה לעובד, יש מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין הפרת הדין על ידי הנתבעים.

...

לאור כל האמור עתר לתשלום הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים- לאור פיטוריו בזמן מחלה טען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו שמיום 1.11.11 ועד ליום 19.6.18.

סוף דבר לאור כל שפורט לעיל, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, הסכומים הבאים: הפרשות לפיצויי פיטורים בסך של 37,514.04 ₪ בניכוי הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים המנוהלת ע"ש התובע שהפרישו הנתבעים במהלך תקופת העסקת התובע.

הנתבעים ישלמו את הסכומים האמורים בתוך 30 יום אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העסקתו של התובע- 16.4.18 ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה אליה הגענו, הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

הנתבעת הכחישה את זכאות התובע לפצויי הלנת שכר הפלוגתות העיקריות שעומדות להכרעה – האם קיימת תחולה של ההסכם קבוצי בענף ההובלה על התובע? האם מדובר בתקופת העסקה רציפה או שמא מדובר בשתי תקופת העסקה נפרדות? מה היה שכרו המוסכם של התובע כנגזרת מכך האם הרישומים בתלושי שכרו של התובע פקטביים? ד. האם התובע התפטר בדין מפוטר (הרעת תנאים) והאם זכאי לפצויי פיטורים? האם התובע זכאי לגמול בגין העסקה בשעות נוספות? ו. האם התובע זכאי לפדיון חופשה? האם התובע זכאי לדמי ההבראה? האם התובע זכאי לפצוי בגין אי הפרשה/הפרשה בחסר של גמולי מעסיק לקרן פנסיה? האם התובע זכאי לפצוי בגין אי הפרשה לקרן הישתלמות? האם התובע זכאי להחזר הוצאות אש"ל? האם התובע זכאי לתוספת מקצועית? יב. האם התובע זכאי לתשלום שכר בגין חודש פברואר 2015 (11 ימים) דיון והכרעה האם קיימת תחולה של ההסכם קבוצי בענף ההובלה על התובע? התובע חזר וערבב במהלך ההליך, לרבות בסיכומיו, בין חלות צו ההרחבה הענפי לבין חלות ההסכם הקבוצי הענפי, משל היה מדובר באותו דבר ממש ולא כך. בהיעדר הוכחה כי המעסיק הנידון חבר באירגון המעסיקים החתום על ההסכם הקבוצי, אין כל יסוד לטענה כי הוא חל עליו.

תביעה לפצוי בגין אי הפרשה/הפרשה בחסר של גמולי מעסיק לקרן פנסיה? התובע העמיד תביעתו להפרשי פנסיה בסך של 24,176 ₪, על יסוד הטענות הבאות: על הנתבעת להפריש בגינו דמי גמולים (מעסיק) בשיעור של 6%, בהתאם להוראות ההסכם הקבוצי/ צו ההרחבה הענפי במכפלת 150% משכרו הכולל ובמכפלת 35 חודשי עבודה.

...

[12: כפי שנפסק בעניין ואדים מזור: "... דין תביעת מר מזור ברכיב זה להידחות, מן הטעם שמר מזור לא הוכיח... מהו שיעור ההשתתפות המקובל 'מפעם לפעם בשירות המדינה, בכפוף לחוזרי אש"ל לנהגים והנחיות מס הכנסה המוצעות מפעם לפעם על ידי המדור להובלה ונציגות המעסיקים בענף ההובלה'", פסקה 149 לפסק הדין.

אשר על כן, דין התביעה לתוספת מקצועית להידחות.

"ב"כ התובע: נוכח דברי חברי אני מושך את ההתנגדות. בכוונתי לבדוק אם בוצעה העברה או לא." (עמ' 23 ש' 1) בפועל לא התקבלה כל אינדיקציה המלמדת אחרת ממה שטענה הנתבעת, לפיכך אין התובע זכאי לתשלום בגין רכיב זה. סוף דבר: לאור המקובץ, על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי פיצויי פיטורין בסך של 7,715 ₪.

יצוין, כי בכתב ההגנה ובעדות מנהל הנתבעת נטען כי לתובע ניתנו הצעות עבודה אחרות, אך טענה זו נזנחה בסיכומי הנתבעת; והכל בשים לב כי התובע טען כי פוטר ולא התפטר בדין מפוטר, ואף הנתבעת טענה כי התובע התפטר לאלתר.

בסופו של יום בסיכומיו תבע התובע סך של 6,071 ₪ בגין אי הפרשות מעסיק, ולחילופין סך של 3,354 ₪ בהתאם לטענות הנתבעת; וכן אי הפרשה על חשבון פצויי פיטורים בסך של 6,182 ₪ או לחילופין סך של 3,461 ₪ בהתאם לטענות הנתבעת.

מכל האמור לעיל עולה, כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: · הפרישי דמי הבראה סך של 1,002 ₪ · פדיון חופשה סך של 1,440 ₪ · פצויי פיטורים סך של 9,500 ₪ · הודעה מוקדמת סך של 7,000 ₪ · פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע סך של 3,000 ₪ · דמי חגים סך של 3,817 ₪ · דמי מחלה סך של 1,161 ₪ · הפרשות פנסיה (מעסיק) סך של 3,354 ₪ · פיצוי בגין חוק הגנת השכר סך של 1,000 ₪ · גמול שעות נוספות סך של 10,269 ₪ ________________________________________________ סה"כ: 41,543 ₪ מסכום זה רשאית הנתבעת לקזז סך של 3,000 ₪- הסכום בו הודה התובע בסיכומיו כי נשאר חייב לנתבעת בגין יתרת ההלוואה.

...

מכל האמור לעיל עולה, כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: · הפרשי דמי הבראה סך של 1,002 ₪ · פדיון חופשה סך של 1,440 ₪ · פיצויי פיטורים סך של 9,500 ₪ · הודעה מוקדמת סך של 7,000 ₪ · פיטורים שלא כדין בהעדר שימוע סך של 3,000 ₪ · דמי חגים סך של 3,817 ₪ · דמי מחלה סך של 1,161 ₪ · הפרשות פנסיה (מעסיק) סך של 3,354 ₪ · פיצוי בגין חוק הגנת השכר סך של 1,000 ₪ · גמול שעות נוספות סך של 10,269 ₪ ________________________________________________ סה"כ: 41,543 ₪ מסכום זה רשאית הנתבעת לקזז סך של 3,000 ₪- הסכום בו הודה התובע בסיכומיו כי נשאר חייב לנתבעת בגין יתרת ההלוואה.

אחרית דבר לאור כל האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע את הסכום שצוין לעיל לאחר הקיזוז, וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

בנסיבות העניין מצאנו, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לפיכך, ובהתאם לחוות דעתו של רו"ח מנחם סננס מיום 18.9.2019 שצורפה כנספח ו' לכתב התביעה (להלן – "חוו"ד רו"ח"), תבע התובע בכתב תביעתו את הסעדים הבאים: הפרשות פנסיוניות בסך 10,178.98 ₪, הפרישי דמי הבראה בסך 3,126 ₪, הפרישי שכר בסך 30,859.36 ₪, הפרש תשלום ימי מחלה בסך 3,073 ₪, תשלום בגין אי הפקדה לקרן הישתלמות בסך 15,000 ₪, פצויי פיטורים בסך 63,294.84 ₪, פדיון ימי חופשה בסך 19,755.78 ₪, הודעה מוקדמת בסך 8,832 ש"ח, והחזר ניכוי שכר שלא כדין בסך 600 ₪.

לטענתו, רק לאחר שהוא התפטר בדין מפוטר הפרישה הנתבעת את התשלומים החסרים לקופת הפנסיה, על מנת להמנע מתשלום פצויי הפיטורים.

כמו כן, הוכח כי הנתבעת שילמה לתובע מלוא תגמולי הפנסיה והפחתת שכר התובע נערכה לנוכח אי ביצוע עבודת התובע ולכן אין לראותה כהרעת תנאים.

מכל מקום, משקיבלנו את טענות התובע ביחס למשכורת הקובעת ובהעדר תחשיב נגדי מצד הנתבעת, אנו מקבלים את התחשיב בדו"ח רו"ח, לפיו התובע זכאי להפרשים בגין ימי מחלה בסך 3,073 ₪.

...

סוף דבר לאור המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: תשלום בגין הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 10,179 ₪.

התביעה לפדיון ימי חופשה, השלמת פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הפרשי שכר ופיצויי הלנת שכר – נדחית.

התביעה שכנגד על כל רכיביה – נדחית.

יצוין, כי תביעה זו הוגשה כאשר עדיין שררו יחסי עבודה בין הצדדים, ואולם, לדברי התובע, משהנתבעת לא ניאותה לשלם לו את זכויותיו, חרף העובדה שהגיש את התביעה, וגם לאחר שהתקיים דיון מקדמי, במהלכו המליץ בית הדין לנתבעת להעביר ללא דיחוי את סכומי הכסף שנוכו וכן להשלים את ההפרשות הנדרשות לקופת הפנסיה ולקופת הפיצויים, והנתבעת לא פעלה כן, הודיע באמצעות בא כוחו על התפטרותו בדין מפוטר.

לטענת התובע, במהלך תקופת עבודתו, הנתבעת לא שילמה לו זכויות שונות, ובמקביל ציינה בתלושי השכר שלו רכיבי שכר פקטביים שהינם למעשה שכר עבודה לכל דבר ועניין, והכל במטרה להיתחמק מהחובה להפריש מרכיבים אלה תגמולים לפנסיה ולקרן פצויי פיטורים.

במקרה זה, אין חולק כי נתבע סעד הצהרתי בדבר זכותו של התובע להתפטר בדין מפוטר ונתבעו פצויי פיטורים, ולכן מבחינת הסעד הנתבע, איננו מקבלים את הטענה שמדובר בהרחבת חזית או בהוספת סעד שלא נתבע באופן שלנתבעת לא ניתנה האפשרות להיתגונן בפניהן; יתרה מכך, למן תחילת הדיון המקדמי, וכלה בדיון ההוכחות, עלה נושא זכאותו של התובע להתפטר בדין מפוטר בשל אי קבלת זכויות קוגנטיות שונות, ובכלל זה, בשל הטענה, כי נוכו משכרו סכומי כסף שונים שלא הועברו ליעדם.

...

אחרית דבר התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת ברובה, והתביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) פיצויי פיטורים – 81,398 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע בתוך 30 יום מהיום השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.