מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התפטרות בגלל הרעת יחס בעבודה שלא כדין

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

נסיבות סיום העבודה – פיטורים או התפטרות הזכות לפצויי פיטורים הוסדרה בחוק פצויי פיטורים בסעיף 1 לחוק לפיו "מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פצויי פיטורים." המחוקק הבחין בחוק פצויי פיטורים בין מי שפוטר מעבודתו וזכאי לפצויי פיטורים, לבין מי שהתפטר מעבודתו ואינו זכאי לפצויי פיטורים.
כך בין היתר נקבע כי מי שהתפטר בשל הרעת תנאים, בשל מצב בריאותי, התפטרות מטעמי הורות ועוד יהיו זכאים לפצויי פיטורים.
מקרה נפוץ ביחסי עבודה בו נפסק פיצוי בגין נזק לא ממוני בגין הפרת חוזה העבודה (בין אם הפרת חובת תום הלב, או הפרת זכות הטיעון) הנו פיטורים שלא כדין, לרוב בהיעדר שימוע (וזאת מבלי לייתר את האפשרות לתבוע פיצוי בגין נזק ממוני באותה עילה).
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

נסיבות סיום העבודה – פיטורים או התפטרות הזכות לפצויי פיטורים הוסדרה בחוק פצויי פיטורים בסעיף 1 לחוק לפיו "מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פצויי פיטורים." המחוקק הבחין בחוק פצויי פיטורים בין מי שפוטר מעבודתו וזכאי לפצויי פיטורים, לבין מי שהתפטר מעבודתו ואינו זכאי לפצויי פיטורים.
כך בין היתר נקבע כי מי שהתפטר בשל הרעת תנאים, בשל מצב בריאותי, התפטרות מטעמי הורות ועוד יהיו זכאים לפצויי פיטורים.
מקרה נפוץ ביחסי עבודה בו נפסק פיצוי בגין נזק לא ממוני בגין הפרת חוזה העבודה (בין אם הפרת חובת תום הלב, או הפרת זכות הטיעון) הנו פיטורים שלא כדין, לרוב בהיעדר שימוע (וזאת מבלי לייתר את האפשרות לתבוע פיצוי בגין נזק ממוני באותה עילה).
...
על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.
נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.
סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגידרו טען התובע, בין היתר, כי הוא זכאי לפצוי על אי קבלת הודעה מוקדמת, פיצוי על פיטורים שלא כדין וכן פיצוי בגין עוגמת נפש שגרמה לו הנתבעת בהתנהלותה אגב סיום עבודתו.
משכך, ועל פי גרסת התובע בכתב תביעתו, הוא הגורם שיזם את נתוק יחסי העבודה, כך לדעתנו יש לראותו כמי שהתפטר, בטענה להרעת תנאים, ולא כזה שפוטר; שלישית למעלה מהנדרש נציין, כי הוכח בפנינו על ידי הנתבעת (ראו לעניין זה צלומי המסך מאתר גוגל מפות שצורפו לסעיף 27 לתצהירה) כי מרחק הנסיעה בין ביתו של התובע במושב בארותיים לבין אתר קומברס הנו 24 דקות בממוצע ואילו מרחק הנסיעה מביתו של התובע לאתר החדש שהוצע לו הנו 34 דקות.
בקשר לכך נציין, כי ככל שבקש התובע להגיש ראיות הזמה לראיה שהגישה הנתבעת בקשר לזמן הנסיעה, היה עליו לעשות זאת עוד בשלב ההוכחות, מה שלא נעשה (למעלה מהנדרש נציין כי התובע נישאל על כך גם בחקירתו הנגדית, ולא סיפק הסבר מספק מדוע לא הביא ראיות הזמה, עמ' 7 ש' 14).ומעבר לכך, אפילו נניח שאכן צודק התובע בטענה שזמן הנסיעה שלו לעבודה "כימעט" הוכפל (כפי עדותו עמ' 5 ש' 22 לפרוטוקול) – נניח 48 דקות במקום 24 דקות לכל כיוון – הרי שגם במקרה כזה לא מדובר בפיטורים אלא בהתפטרות עקב הרעה של תנאי העבודה (כפי שהודה התובע עצמו, ראו למשל בחקירתו הנגדית, עמ' 5 ש' 5 לפרוטוקול, ולא מיותר לציין בקשר לכך כי ממילא בענף השמירה משולמים מלוא פצויי הפיטורים במהלך תקופת העבודה, כך שלעניין זה אין כל נפקות); רביעית התובע העלה טענות כאלה ואחרות לעניין כך שלא בוצע לו שימוע נוסף על ידי מזמין השרות באתר קומברס בטרם התקבלה החלטה סופית על הפסקת הצבתו שם. ואכן, על פי ההלכה הפסוקה, ככלל מוטלת על מזמין שירות לערוך שימוע לעובד קבלן, בטרם קבלת החלטה שיש לה השלכה מהותית על זכויות של המשתמש, ובמיוחד החלטה להפסיק את הצבתו בחצריו (ראו: ע"ע 47271-06-18 התאמה השמה ומידע נ' הפוטה (5.7.20, כב' השופטת לאה גליקסמן)), כאשר "היקפה של החובה המוטלת על המשתמש תלוי במכלול נסיבות המקרה" (כן ראו: ע"ע 316-10-19 Zeit Tafari נ' אופוס שירותי כח אדם (3.12.20)).
...
משהגענו לכלל מסקנה שהתובע התפטר, הרי שיש לדחות לא רק את רכיב תביעתו לפיצוי בגין הליך פיטורים פסול, אלא גם את תביעתו לפיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת, כמו גם תביעתו להלנת שכר בקשר לאי תשלום שכר בתקופת ההודעה המוקדמת ושכר משמרות שבוטלו (68.3 לכתב התביעה).
כמו כן, איננו סבורים שהתובע זכאי לפיצוי על עוגמת נפש, ועל כן נדחית גם תביעתו זו. סוף דבר התביעה נדחית על כל רכיביה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכלל זה יש מספר חריגים, לרבות התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או נסיבות אחרות שביחסי עבודה, שבהן אין לידרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, כאמור בסעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: חוק פצויי פיטורים), הקובע כי: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים." יפים לענייננו דבריו של בית הדין הארצי בעיניין שבתאי, כמצוטט: "כבר נפסק, כי עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.
עיון בכתב התביעה ובתצהיר התובע מעלה כי התובע ציין שלל סיבות בגינן טוען הוא כי התפטר וכי יש לראות בהתפטרות זאת כדין מפוטר, ואילו הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי לא הרעה את תנאי עבודתו של התובע.
מנגד גרסת התובע בכל הנוגע להרעת התנאים בשל פגיעה בהקף שעות העבודה לא נסתרה כפי שפורט, ומשכך אנו מבכרים לקבל את גרסת התובע בנוגע להרעת התנאים בכל הקשור לאיסור החד צדדי לבצע איסוף מהמחסן הראשי יום לפני עבור הימים הבאים ובנוסף שניתן להגיע למחסן הראשי רק בשעה 07.45 בבוקר, שפגעה בשעות העבודה של התובע, על פני גרסת הנתבעת.
...
משכך, גם אם כתב התביעה היה כולל רכיב של שעות נוספות, לא שוכנענו כי התובע עמד בנטל הראשוני, שכן גרסתו בנדון נסתרה כמפורט לעיל.
בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב זה, נוכח המחלוקות נשוא התיק דוקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.
סיכום הנתבעת תשלם תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: פיצויי פיטורים בסך 38,201.74 ₪ ותגמולים בסך 26,262 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע התפטר מעבודתו ואינו זכאי לפצויי פיטורים.
נסיבות סיום העסקה – האם יש לראות את התפטרות התובע כדין מפוטר הכלל הוא כי עובד המתפטר מיוזמתו אינו זכאי לפצויי פיטורים.
לכלל זה יש מספר חריגים, לרבות התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או נסיבות אחרות שביחסי עבודה, שבהן אין לידרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, כאמור בסעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: חוק פצויי פיטורים), הקובע כי: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים." יפים לענייננו דבריו של בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 26706-05-11 שבתאי - טכנובר בע"מ (10.6.13) (להלן: עניין שבתאי), כמצוטט: "כבר נפסק, כי עובד המבקש להוכיח זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.
...
משכך שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה. משכך הנתבע ישלם לתובע סך של 3562 ₪.
בענייננו ולאחר שנתנו דעתנו לטענותיו של כל צד, לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבע בפיצוי כלשהו שעה שהנתבע פעל בהתאם להוראות הדין והאיחור של פחות מחודש לא גרם נזק לתובע, שעה שלא שוכנענו כי לא ידע בדבר תנאי העסקתו גם עובר להוצאת הודעה זו. משכך רכיב תביעה זה נדחה.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובע בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: שעות נוספות: 56,153 ₪ בתוספת הפרשי ריבית הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום תשלום פועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו