התפטרות בגלל אי הפרשה לפנסיה בניגוד לחוק

בנגוד לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב- 2002 (להלן: "חוק הודעה לעובד"), לתובע לא ניתנה הודעה בכתב על תנאי העבודה.

] בשים לב לכך כי אין מחלוקת כי לא הייתה הסכמה מפורשת בין הצדדים לעניין ההפרשות לפנסיה ולנוכח עדותו של התובע שלפיה ההסכמה היתה כי השכר בסך 12,000 ₪ נטו יהיה לאחר ביצוע כל ההפרשות הנדרשות בהתאם לחוק, מקובלת עלינו טענת הנתבעות שלפיה השכר שעל בסיסו יש לחשב את חובת ההפרשות לתגמולים ולפיצויים הנו השכר החייב בהפרשות בהתאם לחוק, ולא השכר המוסכם ששולם לתובע.

] עיון בהתכתבות שהתנהלה בין הצדדים ביום 12.12.17[footnoteRef:46], כאשר התובע הודיע על התפטרות מהעבודה נוכח אי תשלום הזכויות הפנסיוניות כדין, מעלה כי התובע העביר לנתבעות, באמצעות מר טבקול, עותק של הפוליסה אשר הייתה קיימת ברשותו.

מהאמור עולה, כי בהתאם לגירסת הנתבעות עצמן, התובע הודיע עוד במהלך תקופת העבודה כי יש לו קופת פנסיה פעילה ואף צירף לכך אסמכתא, זאת בנגוד לטענת הנתבעות בסיכומים מטעמן שלפיה התובע לא הודיע לנתבעות על קיומה של קופת פנסיה פעילה במהלך תקופת העבודה[footnoteRef:48].

ככל שיתברר כי הדרך האמורה אינה ישימה לאור העידר הפרשה במהלך תקופת העבודה, הנתבעות תשלמה את הסכומים האמורים לעיל (18,275.9 ₪) ישירות לתובע כפצוי בגין העידר הפרשות כדין וזאת לכל היותר תוך 45 ימים ממתן פסק הדין.

בעת פסיקת ההוצאות, הבאתי בחשבון, בין היתר, את העובדה כי הנתבעות לא דאגו להפריש לזכות התובע הפרשות פנסיוניות כלל ותחת זאת העדיפו לנהל הליך בבית הדין; וכן את היתנהלות הנתבעות בהליך והארכתו שלא לצורך, זאת על אף שלא מסרו הודעה לעובד על תנאי עבודה ועל אף שהתובע ויתר על פיצוי בגין רכיב זה על מנת לקצר את ההליך.

...

הנתבעות תשלמנה לתובע, ביחד ולחוד, תשלום בגין הפרשות לפיצויים בסך 5,927.3 ₪ ותשלום בגין הפרשות לפנסיה (חלק עובד וחלק מעסיק) בסך 12,348.6 ₪.

משדרך המלך באכיפת צו ההרחבה לפנסיה חובה הינה בחיוב המעסיק בהעברת התשלומים לקופת הגמל, הננו מורות כי הנתבעות תשלמנה את הסכומים האמורים לעיל (הפרשות לפיצויים בסך 5,927.3 ₪ והפרשות לפנסיה בסך 12,348.6 ₪ׂ) ישירות לקופה בה היה מבוטח התובע עובר לתחילת עבודתו אצל הנתבעות, בהתאם לפוליסה ששלח התובע למר טבקול ביום 12.12.17 (ראו נספח ג' לכתב התביעה).

כמו כן, הנתבעות תשלמנה לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪.

] הצדדים חלוקים על נסיבות סיום העבודה, לטענת התובע, הוא התפטר מחמת נסיבות שבהן אין לידרוש ממנו להמשיך לעבוד בנתבעת וזאת בהיתחשב בכך שלא שולמו לו זכויות המגיעות לו מכח הדין כגון גמול שעות נוספות, דמי הבראה, ימי חופשה וזכויות מכח צו ההרחבה הענפי וכן לא הופרשו עבורו הפרשות לפנסיה ולקרן הישתלמות.

אמנם, אין מחלוקת שבמהלך תקופת העבודה לא הופרשו הפרשות לפנסיה לקרן הישתלמות עבור התובע בנגוד להוראות צו ההרחבה.

] "שאלה נוספת העשויה להתעורר היא אם השכר הנקוב בהסכם מקפל בתוכו גם גילום חלק העובד בהפקדות לקופות הגמל והקרנות או אך גילום המס. שאלה זו נוגעת להסכמת הצדדים ולפרשנותו של ההסכם, ולכן תלויה היא בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מאחר ועיקרון חופש החוזים הוא המושל בכיפה בסוגית גילום חלק העובד בהפקדות הסוציאליות, הרי שאין מקום להנחות מוצא שאינן מעוגנות בתשתית הראייתית." בעניינינו, העידר הודעה לעובד מעבירה את הנטל לנתבעים להוכיח כי ההסכמה על שכר נטו לא כללה בחובה גם הסכמה ולפיה הנתבעת תישא בהפרשות חלק העובד לפנסיה.

...

כך גם, התביעה לחיוב אישי של הנתבעים מכח אחריות אישית או מכח הרמת מסך – נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: חלף הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 11,360 ₪.

לנוכח מצבה של הנתבעת, לא מצאנו הצדקה לחיוב התובע בהוצאות בגין דחיית התביעה כנגד הנתבעים 2-3.

הצדדים חלוקים בשאלה האם זכאי התובע לפצויי פיטורים עקב התפטרות והאם הרעה הנתבעת את תנאי עבודתו.

עסקינן כאן במעסיק אשר לא מילא חובתו ולא נתן לתובע הודעה על תנאי העסקה, בנגוד לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 2,821.32 ₪; גמול שעות נוספות בסך 16,550 ₪; דמי חופשה בסך 1,330.17 ₪; דמי חגים בסך 2,734.5 ₪; דמי הבראה בסך 2,646 ₪; דמי נסיעות בסך 3,567 ₪; פצויי פיטורים בסך 6,684 ₪.

ניתן היום, ‏י' תשרי תשע"ט (‏19 ספטמבר 2018), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

לפיכך נדחה רכיב תביעה זה. סוף דבר: העד מטעם הנתבעת העיד כי שכרו של התובע שולם בנטו וגולם ע"י הנתבעת (עמ' 17 שורה 24 לעדות חופי).

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 2,821.32 ₪; גמול שעות נוספות בסך 16,550 ₪; דמי חופשה בסך 1,330.17 ₪; דמי חגים בסך 2,734.5 ₪; דמי הבראה בסך 2,646 ₪; דמי נסיעות בסך 3,567 ₪; פיצויי פיטורים בסך 6,684 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ש"ח. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

התובעת התפטרה עקב אי סדרים בתשלומי העמלות.

התובעת ביקשה לקבל הפרישי שכר, הפרשות לפנסיה ולקרן הישתלמות, פצויי פיטורים, שעות נוספות, פדיון חופשה ופצוי ללא הוכחת נזק, בסכום כולל של 916,230 ₪.

בהיעדר ראשית ראיה אין לקבל את הטענה כי מדובר באפליה.

ואולם, לאור תכליתו של סעיף 7 לחוק שנועד לאפשר לעובדת שלא מצויים בידיה נתונים, והחושדת שהופלתה לרעה בנגוד לחוק, לקבל לידיה את המידע שיאפשר לה לבסס את תביעתה, בהיתחשב בכך שישנו קושי להוכיח טענה של אפליה, אני סבורה כי על הנתבעת לגלות לתובעת את המידע הנידרש בדרך אחרת.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה וכן בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למינוי מומחה להידחות.

על כן, יש לדחות את הבקשה בשלב זה. לסיכום הבקשה לגילוי מסמכים מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 9 לעיל.

הבקשה למינוי מומחה נדחית.

הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את זכאות התובעת לסעדים שתבעה והעלתה טענת קזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת כדין להתפטרות התובעת.

בהמשך עדותה אישרה התובעת כי ידעה שהנתבעת מחויבת על פי חוק להחזיר את העובדת הקבועה לעבודתה לאחר חופשת הלידה (באופן התומך בגירסת הנתבעת כי מתכונת העסקתה של התובעת לתקופה קצובה הייתה ברורה לתובעת), אך טענה כי היה "ברור" לה (לתובעת) "שידאגו" לה עד להשלמת הליך פיטורי העובדת, אך לא הסבירה בעדותה מדוע זה היה כל כך "ברור", בהעדר התחייבות קונקרטית להעסקתה בתפקיד מוגדר לאחר סיום חופשת הלידה של העובדת אותה החליפה (עמוד 20, שורות 28-30): "ש. את חשבת שהיא לא תחזור לעבודה?

אי הפרשה לפנסיה- תביעת התובעת להפרשים בגין אי הפרשה לפנסיה עבור התקופה שמחודש 1/15 (לאחר מילוי תקופת עבודה של שישה חודשים) ועד לחודש 9/15 – 8 חודשים נדחית, בשים לב לדחיית טענתה כי "פיטוריה" בסוף חודש 1/15 היו בנגוד לחוק עבודת נשים.

...

סיכומו של דבר התביעה נדחית ברובה, למעט התביעות להפרשים בגין פיצויי פיטורים, הפרשי שכר (חודש 10/17) ופיצוי בגין הפרשות לפנסיה בחסר.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.17 ועד לתשלום בפועל: השלמת פיצויי פיטורים בסך 8,692 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.