מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התערבות שופט במהלך דיון הוכחות - ביטול התערבות שופט בדיון הוכחות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אין בתביעתה של ואז רכיבי פיצוי כספי בגין מצגים הקשורים ל"שוק איכרים" או הפער בין הממכר בשוויו כיום לעומת השווי לוּ ניבנה במקום "שוק איכרים". טענת הרחבת חזית נטענה על ידי גרופ כבר במהלך דיון ההוכחות, ואף שואז הייתה מודעת היטב לטענה זו (ראו עמ' 284 – 285) גם בסיכומיה היא לא טירחה להפנות לכתב התביעה ולמקום שבו, אם בכלל, הופיעו טענות בנושא "שוק איכרים", "שוק שרונה" או כל מצג כזה, לא כל שכן סעד כספי או אחר בקשר לנושא זה. לגופו של עניין, הראיות שואז הביאה בנושא אינן רלבאנטיות.
במקרה של "חוזה עסקי" הנחת המוצא היא שיש להמנע מהתערבות בלשון ההסכם, שכן הצדדים לו הם שחקנים מתוחכמים, מיוצגים, הבקיאים במעשיהם (ראו פסקות 2, 4, 5 לפסק דינו של כב' השופט ע. גרוסקופף בעיניין ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (20.11.19), להלן: עניין ביבי כבישים).
לפי עדותו של עו"ד חסאן, בעת החתימה על בקשת ההיתר שביטלה את הדרגנוע, הוא לא ידע שזהו פועלו ולא שוחחו עמו על כך (עמ' 141 ש' 19 – 20).
דיון והכרעה לפי הפסיקה, רק במקרים חריגים ועקב טעמים מיוחדים בית המשפט יסטה מחוות דעתו של מומחה שמינה, לאור מקצועיותו וחזקת התקינות בפעולתו (ראו: ע"א 7144/14 נתן מכנס נ' מעון רוחמה (3.9.15) –פסקה 16 לפסק הדין, דנ"א 4960/18 שולמית זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (4.7.21) - פסקה 32 לפסק דינה של כב' השופטת י. וילנר).
...
התוצאה היא 746 מ"ר במקום 1,000 מ"ר. היחס נטו ברוטו בגלריה הוא כ- 167% כאשר נהוג יחס נטו ברוטו של 125%.
דיון והכרעה אני דוחה את התביעה ברכיב הארנונה.
נוסף לכך, אני מקבלת את טענתה של גרופ כי ואז נמנעה מלהביא נתונים מינימליים בקשר לגובה הארנונה, כך שרכיב זה לא הוכח גם מבחינת גובהו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 63010-01-23 בן סימון נ' אדרי ואח' לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה שאהר אטרש – אב"ד כבוד השופט ערפאת טאהא כבוד השופט אסף זגורי המערער: דני בן סימון ע"י ב"כ עוה"ד משה חנייא ואח' המשיבים: 1. שרלי אדרי 2. חדוה אבידן 3. תמי בן טובים 4. איתן אדרי 5. דורון אדרי 6. ענבל דרעי 7. חופית זרוק ע"י ב"כ עוה"ד רונן יאיר ואח' פסק דין
בנוסף, מאחר והמערער נצטווה במסגרת ההליך הפלילי להרוס את התוספת, ביקש כאן כי בית-המשפט יבטל את קביעת בית-המשפט קמא בדבר הפינוי, וכי ייקבע שהפינוי אינו חל על התוספת אשר פינויה או הריסתה ייעשו על ידי המערער ולא על ידי המשיבים תשובת המשיבים לערעור: לטענת המשיבים עיקר טענותיו של המערער עוסקות בעיניין שבעובדה אשר הלכה היא כי אין בית-המשפט שלערעור מיתערב באלה.
בית-המשפט קמא הפנה לכך שבמהלך דיון ההוכחות שהתקיים לפניו ביום 07.04.2019 , הוגשו קבלות על פקדונות בסך 29,000.96 ₪ שהמערער הפקיד אצל בא-כוחו עבור דמי שכירות, במטרה שיועברו לחשבון המשיבים.
לא מצאתי כי נפגעה זכות דיונית כלשהיא של המערער, שכן ידע לפני מה הוא מתגונן, הן לעניין טענות המשיבים והן לעניין סכום התביעה והיה בידיו להביא את כלל הראיות הרלוואנטיות, כאשר גם עיקרון סופיות הדיון מוביל למסקנה כי אין להתערב בפסק-דינו של בית-משפט קמא בנקודה זו. כפי שיפורט להלן, באיזון הראוי, לא נמצאה פגיעה בזכותו הדיונית של המערער, משעה שטענתו לעניין תשלום אגרה בחסר מתקבלת.
...
אסף זגורי, שופט השופט ע' טאהא: מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי כב' השופט זגורי, שיש לדחות את הערעור למעט בסוגיית חיוב המערער בסכום העולה על סכום התביעה שבגינו שולמה אגרה.
חברי פרס יריעה רחבה בכל הנוגע לאפשרות הגשת תביעה כספית בגין חיוב עתידי שלא התגבש, והגיע למסקנה כי קביעת בית המשפט קמא בעניין זה מיטיבה עם המערער ועל כן, אין להתערב בה. נדמה לי כי הקביעה שפסק דינו של בית המשפט קמא מיטיב עם המערער מוקשית היא שעה שהוא מטיל עליו חיוב כספי בסכום של מאות אלפי שקלים.
על אף האמור, מסכים אני עם חברי כי דין טענות המערער להידחות אף בעניין זה. מעיון בכתב התביעה שכנגד עולה, כי המשיב תבע דמי שימוש ראויים לתקופה מתום תקופת השכירות ועד פינוי הנכס.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחדרה ת"פ 49093-05-23 מדינת ישראל נ' אגבריה(עציר) תיק חצוני: 206841/2023 לפני כבוד השופט אלכס אחטר המבקש סאמי אגבריה המשיבה מדינת ישראל החלטה
בדיון שהתקיים בתאריך 19.07.23 טען ב"כ הנאשם שלנאשם אין טענת אליבי ואין טענת זוטא והוא כופר במיוחס לו. בנסיבות אלה, נקבעו מועדים לשמיעת הראיות, בין היתר לתאריך 16.10.23 ואולם, בתאריך 28.09.23 הגיש בקשה לביטול כתב האישום מן הטעם של אכיפה בררנית.
החלטה שניתנה קבעה שהטענות יתבררו במהלך שמיעת הראיות.
עם זאת, כידוע לכל, בתאריך 07.10.23 נקלעה מדינת ישראל למלחמה והוחל מצב חרום שבעקבותיו, בוטלה ישיבת ההוכחות ותחתיה נקבעה ישיבת תיזכורת.
כפי שנכתב בבג"ץ 1869/22 פלונית נ' פרקליט המדינה (06.04.22): "הלכה ידועה היא כי לרשויות החקירה והתביעה מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים וניהולם, וכן בקשר לסוגיות השונות המתעוררות במהלכם (בג"ץ 8150/13 כרסנטי נ' פרקליטות המדינה המחלקה הפלילית, פסקה 5 [פורסם בנבו] (6.8.2014); בג"ץ 1019/15 פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי, פסקה 10 [פורסם בנבו] (14.7.2015)). הראציונאל הטמון בהלכה משורשת זו הוא כי רשויות החקירה והתביעה הן הגורמים המקצועיים בתחום, ואשר בידם מצויים הידע, הכישורים והניסיון הדרושים לצורך הכרעה במגוון הסוגיות המועלות בשלבי ההליך הפלילי ואשר מצויות בתחום אחריותם (בג"ץ 5699/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סב(3) 550, 746 (2008); בג"ץ 7323/16 כיואן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 7 [פורסם בנבו] (4.1.2017)). בהתאם, בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות החקירה והתביעה בשקול דעתו שלו, ומידת התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיהן תהא מצומצמת ביותר (בג"ץ 3194/21 פלונית נ' פרקליטות המדינה (פלילי), פסקה 9 [פורסם בנבו] (23.8.2021); בג"ץ 1228/22 עטאללה נ' פרקליט המדינה, פסקה 12 [פורסם בנבו] (13.3.2022)). הילכות אלה נכונות במיוחד כאשר עסקינן בהחלטות רשויות התביעה ביחס לתוכן כתב האישום, ובכלל זה קביעת סעיפי האישום, הנגזרים באופן ישיר מחומר הראיות בתיק (בג"ץ 199/18 בן טובים נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל, פסקה 5 [פורסם בנבו] (20.3.2018); בג"ץ 8814/18 אמסלם שלו נ' מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב, פסקה 8 [פורסם בנבו] (27.1.2019)). " במקרים רבים היתנהגות אחת ממלאת אחר היסודות של מספר עבירות פליליות, כפי שארע במקרה זה. למאשימה קיים שיקול דעת רחב לקבוע את סעיף האישום הרלוואנטי, ועל פי רוב בית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטה זו (רע"פ 9090/18 עודה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] [3.1.19] וכן ת"פ (מרכז) 58893-11-18 מדינת ישראל נ' בר (10.09.19)).
...
עם זאת, אין בכך כדי להועיל למבקש ודין בקשתו לדחייה.
סופו של דבר, מכלל הנימוקים שפורטו, אני מורה על דחיית הבקשה.
הטענה המקדמית נדחית.

בהליך ערעור פלילי על בימ"ש לעניינים מקומיים (עפמ"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופט אמיר דהאן, סגן נשיא) מיום 14.9.2023 בתיק ח"נ 35585-01-22, לפיה קיבל בית המשפט את טענת המשיב לאכיפה בררנית, זיכה אותו מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, ופסק לטובתו הוצאות בסכום כולל של 5,000 ₪.
במהלך דיון ההוכחות בבית משפט קמא, העידה מטעם המערערת הפקחית דנית זגורי, ומטעם המשיב העידו רונן שפיאן, עופר אהרון והמשיב.
כלל הוא כי ערכאת ערעור לא תתערב בקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות חריגות, וזאת בשל ההתרשמות הישירה של בית המשפט שרואה ושומע את העדים.
אשר לקביעת בית המשפט בדבר תשלום למשיב בסך של 3,600 ₪ – בהיתחשב בכך שהמשיב לא כפר בכך שעבר עבירה; בכך שהוא מייצג את עצמו; בהתייחס לכך שמדובר בדו"ח שניתן למשיב בסך 250 ₪; מאחר שבניגוד לאמור בסעיף 80 לחוק העונשין, לא הוכח כי "לא היה יסוד לאשמה"; ובהעדר היתייחסות בהכרעת הדין לנסיבות מיוחדות המצדיקות פסיקת הוצאות הגנה מאוצר המדינה – לא מצאתי בסיס להחלטת בית המשפט בעיניין זה. אשר על כן, הכרעת הדין של בית-משפט קמא מבוטלת, המשיב יורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, והתיק יחזור לבית-משפט קמא לפרשת גזר הדין.
...
בית המשפט קמא לא קיבל את עדותה של הפקחית, וקבע כי המשיב היה ברכב, אף שלא בהכרח זו המסקנה המתבקשת, שכן בצילומים המשיב אינו נראה, אלא ניתן לראות צללית אדם במושב הנהג, ואורות דולקים של הבלמים, המעידים על כך שבעת הצילום היה מישהו שלחץ על הבלמים ברכב.
סוף דבר ניתן לסכם ולומר כי במקרה זה, בין אם המשיב היה ברכב ובין אם לאו, אין בסיס לקביעה שמתן הדו"ח למשיב נובע מאכיפה בררנית בלתי צודקת, כפי שקבע בית-משפט קמא, ואין הצדקה לזיכויו של המשיב מהעבירה שיוחסה לו. ראשית, המשיב אינו חולק על כך שעבר עבירה.
המשיב ישלם למערערת הוצאות הערעור בסך 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

עוד נקבע בעיניין חאדג'ג' (בפס' 30 לפסק דינו של כב' השופט מלצר, כתוארו אז, פסק דין שהיתקבל פה אחד) כי – "על הפוסל את רישיונו של אדם, לפעול על מנת להביא לידיעתו של אותו אדם כי רישיונו – נפסל, וזאת נוכח המשמעויות מרחיקות הילכת של פסילת הרישיון, כמו גם הרצון המובן להביא לכך שפסולי רישיון – יימנעו מלנהוג ולסכן את הציבור." יוער ויודגש כי בעיניין חאדג'ג' נדונה הודעת התליה שנשלחה לנהג, על פי הנטען, בדואר רגיל ולא בדואר רשום.
באופן קונקריטי הפך ביהמ"ש העליון את הכרעתו של ביהמ"ש המחוזי באותו עניין, בשל התערבותו של זה במסכת העובדתית המוסכמת ע"י שני הצדדים במסגרת ההליך לפני ביהמ"ש השלום.
גם לגופו של עניין מצאתי להפריך ולשלול את טענותיו של הנתבע, שעלו רק במועד דיון ההוכחות.
ב"כ הנתבע ניסה במהלך הדיון לפניי לעמת את נציגת אגף הרשוי עם המידע העולה מתיקו של הנתבע, שלפיו בוטלה השלילה שלו ביום 28.1.18, וזו הבהירה כי מדובר בבקשה של הנתבע עצמו להשהות את ההתליה ולדחותה.
...
כן ישלם הנתבע ליצחקי את הוצאות העדה מטעמו בסך של 400 ₪, כפי שנפסק בפר' הדיון מאותו יום.
בנסיבות דחיית הודעת צ"ג, אני מורה לנתבע ושולח ההודעה לשלם למנורה את שכר הטרחה ואת הוצאות המשפט בגין הגשת הודעת צ"ג כנגד מנורה כדלקמן: בגין דחיית הודעת צ"ג בתביעת מגדל ישלם הנתבע למנורה את הסך של 9,035 ₪, ובגין דחיית הודעת צ"ג בתביעת יצחקי ישלם הנתבע למנורה את הסך של 4,600 ₪.
כמו כן, אני מורה להחזיר לידי ב"כ הנתבע ושולח ההודעה את יתרת הפקדון שנותרה בתיק זה לשם הבטחת הוצאות העדים שזומנו על ידו, ככל שנותרה יתרה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו