התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית

בשים לב לכך שבית המשפט הבהיר שפסק דינו ניתן על רקע נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, תוך יישום ההבחנה בין השלב המכרזי ובין השלב החוזי בנסיבות אלה – אין כל בסיס לטענת המבקשות בהקשר זה. כמו כן, אין בסיס לטענה כי בית המשפט קבע הלכה חדשה בנוגע להתערבות ערכאת העירעור במימצאי עובדה של הערכאה הדיונית.

...

הבקשות הוגשו בנפרד, אך מאחר ששתיהן עוסקות באותה מסכת עובדתית ובאותו פסק דין, החלטתי להכריע בהן להלן במאוחד.

דיון והכרעה עיינתי בבקשות ובתגובת פנגיה והגעתי למסקנה כי דינן להידחות.

זאת ועוד, בית המשפט הבהיר ב"רחל בתך הקטנה" כי החלטתו ניתנה בהינתן המסקנה שאומגה לא עמדה בתנאי הסף מלכתחילה, ולא בגין הפרה בשלב ביצוע החוזה, כנטען על ידי המבקשות.

אשר על כן, הבקשות נדחות.

עוד נקבע בפסיקה, כי לא בנקל תתערב ערכאת העירעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית שהיא האמונה על שמיעת העדים, בחינת הראיות וקביעת הממצאים העובדתיים, אלא בנסיבות חריגות.

...

בהינתן שהמשיבות לא הציעו לתקן את הכורסא סבורני כי יש לקבל את ערעורו של המבקש, לבטל את העסקה שהמבקש נקשר בה עם המשיבה 1.

לפיכך, הנני מורה על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא.

כן הנני מחייבת את המשיבה 1 בהוצאות משפט בסך של 1,800 ₪ בגין ההליך שהתקיים בבית משפט קמא ובהליך זה, לרבות שכר טרחת המומחה.

"עיקרון יסוד הוא בשיטתנו כי לא בנקל תתערב ערכאת העירעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית, שהיא האמונה על שמיעת העדים, על בחינת הראיות ועל קביעת הממצאים העובדתיים, ואשר לה היתרון שבהתרשמות בלתי אמצעית מהעדים. ערכאת העירעור תתערב בממצאים שבעובדה אך ורק במקרים חריגים וקיצוניים, דוגמאת מקרה בו נפל בהכרעת הערכאה הדיונית פגם היורד לשורשו של עניין או שממצאיה העובדתיים אינם מבוססים כדבעי..." (ע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה פיאמנטה ז"ל ואח', פ"ד ס(4) 375, 386 (2006); ראו גם: רע"א 5667/17 שמש נ' רכבוך (15.08.2017); ע"א 8569/08 חוזיימה נ' עיזבון המנוחה דיאב (29.04.2010)).

...

מסקנה: לא מצאנו עילה להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית משפט קמא וכך גם לא במסקנות המשפטיות שנקבעו.

לפיכך, מצאנו לדחות את הערעור.

המערער ישלם למשיב הוצאות משפט (כולל שכ"ט ומע"מ) בסכום כולל של 20,000 ₪.

היתערבות ערכאת העירעור בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, שמורה רק למקרים חריגים, שבהם נפלה טעות בולטת בקביעתם [ראה למשל ע"א 2711/20 עוזי בן צבי נ' רשות מקרקעי ישראל (26.06.2022), ע"א 9098/20 פלוני נ' ד"ר אלינה מיכאלי (24.05.2022)].

בנסיבות אלה, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטה זו. אשר להחלטות הנוספות שבמסגרתן חויבה המערערת בתשלום הוצאות, כידוע, החלטה בעיניין חיוב בהוצאות וקביעת שיעורן היא עניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית.

...

המערערת לא השיגה על ההחלטה בדבר חקירות הנתבעים, ואין לאפשר לה במסגרת הערעור עריכת מקצה שיפורים לתיקון מחדלים שנעשו בהליך.

מקובלת עלי טענת המערערת כי לא היה מקום לערוך הקבלה בין ההזמנות ששלחה המערערת למשיבה ובהן הוראות לעניין חלוקת התשלום, לבין תשלום באמצעות שיק של צד ג', לעניין קביעת אחריות המערערת לתשלום.

סוף דבר, הערעור נדחה.

כידוע, "עיקרון יסוד הוא בשיטתנו כי לא בנקל תתערב ערכאת העירעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית שהיא האמונה על שמיעת העדים, בחינת הראיות וקביעת הממצאים העובדתיים, ואשר לה היתרון שבהתרשמות בלתי אמצעית מהעדים" (ע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עז' פיאמנטה ז"ל (8.2.06); ע"א 734/76‏ פלוני נ' אלמונים, פ''ד לב(2) 661).

...

מבלי להידרש לשיקולי כבוד הרשם - שמלכתחילה התיר את השמעת ההקלטה אף שלא תומללה והוגשה מראש ואז קבע שיש להפסיק את השמעתה; ואף אם נקבל את טענת ב"כ המערער לפיה הבת "תודרכה" להכחיש שמדובר בקולה שלה - סבורני כי גם אם היה התמליל (שהוצג היום בדיון) מתקבל, וגם אם ניתן היה ללמוד ממנו שכספים שהועברו למי מהילדים הועברו (בשלב זה או אחר) למשיבה ושימשו לתשלום שכר דירה, הדבר לא היה מביא לתוצאה אחרת.

עיון בפרוטוקול הדיון בערכאה הראשונה אינו תומך במסקנה זו דווקא.

ביסוד הדברים ובעיקרם, הערעור מכוון כלפי קביעה עובדתית זו, ובהינתן האמור מעלה אינני סבור שיש מקום להיעתר לו. ושוב: יש לזכור כי לפי פסק הדין משנת 2006 המערער חויב לשלם מזונות למשיבה.