ג) החלטת בית משפט קמא עליה מתבקשת רשות העירעור היא החלטה דיונית ולא מצאתי כי המקרה דנא נימנה על החריגים המצדיקים היתערבות בהחלטת בימ"ש קמא.
לצורך בחינת השאלה האם החלטת הרשות חורגת ממיתחם הסבירות, בימ"ש קמא מצא לנכון להשתמש בכלי של מינוי חוקר העומד לרשות בימ"ש לפי תקנה 123 לתקסד"א.
מינוי לצורך עריכת חקירה הוא מהלך אפשרי המעוגן בתקנות, וזאת בנסיבות המצדיקות לדעת הערכאה הדיונית מינוי שכזה, שתפקידו לסייע לבימ"ש להגיע להכרעה נכונה בעיניין שמצריך עריכת חקירה.
...
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עדי הדר) מיום 21.8.18 בעש"א 19201-03-19, שעניינה מינוי חוקר בהתאם לתקנה 123 לתקסד"א.
המשיבה (להלן גם: "פלאפון") הגישה ערעור לבימ"ש השלום לפי סעיף 22כ לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") על החלטת המבקשת (להלן גם: "הרשות") להטיל עליה עיצום כספי בסך 2,840,400 ₪, בטענה כי בשנים 2015 - 2016 פלאפון הציעה ציוד קצה ללא עלות ללקוחותיה (טאבלטים, מחשבים ניידים ועוד) כאשר בסופו של דבר נגבה עבורם תשלום.
לפיכך, בימ"ש הגיע למסקנה "שבנסיבות חריגות אלה ולנוכח החובה המוטלת עליו כי יבצע איזון בין ציפיות הצדדים להקדשת זמן שיפוטי בלתי מוגבל לדיון בעניינם לבין מגבלת הזמן השיפוטי שעומדת לרשות כל בעלי הדין, אין מנוס ממינוי חוקר לפי תקנה 123 שמשימתו תהיה הכנת דו"ח שיכלול התייחסות פרטנית לגבי כל הפרה והפרה מתוך 76 ההפרות לגבי שלוש הסוגיות שנזכרו, דהיינו, לציין לגבי כל עיצום ועיצום מהי התשתית הראייתית שהונחה ומה הן תשובות הרשות לליקויים בחקירה לגבי כל הפרה, האם בהפרה מסוימת עולה הסוגיה של החלת החוק בסמוך לכניסתו לתוקף והאם אותה הפרה הוטלה בכפל וביחס לאיזה הפרה אחרת ומה הן תשובות הרשות לטענות אלה".
(סעיף 24 להחלטה).
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
