התערבות בהחלטות מפלגת הליכוד על ידי בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 2023-02-19 קלארמן ואח' נ' הליכוד – מפלגה לאומית ליבראלית ואח' לפני כבוד השופט הבכיר אליהו בכר מבקשים 1.דן קלארמן 2.ליאור מאירי 3.יניב טוירמן 4.הדר ויסמן שמחוני 5.אסף רותם 6.אלון אנתין 7-20 אחרים כולם ע"י ב"כ עו"ד אביתר קנולר ו/או יריב שי-ישנובסקי ו/או יערה וינקלר-שליט ממשרד קנולר ושות' וכן ע"י ב"כ עו"ד איתן הברמן ואח' משיבים 1.הליכוד תנועה לאומית ליבראלית 2.מר צורי סיסו בכהונתו כמנהל הכללי של הליכוד שניהם ע"י ב"כ עו"ד אבי הלוי 3.מפלגת מר"צ – משיבה פורמאלית פסק דין

עניין הרישום הכפול – בית הדין קבע כי לגבי כ-15 מבקשים לא הובאו ראיות מספקות כדי לסתור את תוצאות ההצלבה שהתקבלו מירשם המפלגות בחודש מאי 2017, לפיו אותם מבקשים היו חברים במקביל גם במפלגת מר"צ. כאמור, מבוקש שבית המשפט יתערב בפסק דינו של בית הדין, יורה על השבת המורחקים לתנועה, יצווה על הליכוד לאפשר לחברים הפסולים ולחברים המורחקים להיתמודד בבחירות המקדימות, וכן יקבע כי די בראיות שהביאו המתפקדים "הכפולים" לכאורה, כדי לסתור את מימצאי ההצלבה ולקבוע שאותם מתפקדים לא היו חברים במקביל במפלגת מר"צ ולפיכך יש לרשום אותם כחברים בליכוד.

כבר עמדתי לאחרונה על כך שכלל בסיסי הוא שבית המשפט אינו נוטה להתערב בהחלטות בית הדין של מפלגה פוליטית, אלא במקרים חריגים ובהם קיימת חריגה מסמכות או פגיעה בכלל הצדק הטבעי (ר' עניין הנגבי בפס' 26 וההפניות שם), כך גם בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין, אלא בוחן את שעשה במשקפיים מנהליות.

מכלל האמור בית הדין התרשם כי היא אינה מזדהה עם הליכוד וההתפקדות לליכוד היא עבורה כלי לקידום אג'נדות של מפלגות אחרות, ולפיכך קיים סיכון ממשי שהיא תיגרום נזק לליכוד על ידי הצבעת אי אמון.

...

התוצאה היא מעין "ליכודניק על תנאי" שיידרש בעתיד להוכיח כי כמועמד לא נשקף ממנו סיכון של ממש להפלת הממשלה (ר' גם דברי ב"כ המשיבים בעמ' 17 לפרוטוקול).

תוצאה זו אינה פשוטה אך גם אינה בלתי סבירה בהתחשב בכלל הנסיבות המפורטות בפסק דינו של בית הדין ובפסק דין זה. אמנם, לא מן הנמנע שאפשר היה להגיע בעניינו למסקנה אחרת ולא להותירו "על תנאי" מעת שנפסק כי הוא חבר ראוי, אולם לאור ההלכות בעניין אי ההתערבות, ומשאין מדובר במקרה מובהק של חוסר סבירות קיצוני, לא מצאתי מקום להתערב במסקנות בית הדין, שלו הוצגו הראיות ובפניו העיד מר טוירמן, והוא עשה את מלאכת האיזונים בהתאם לסמכותו.

סוף דבר התובענה נדחית על כל ראשיה.

ד) דין העתירה להדחות לגופה בשים לב לכך שאין מקום להתערב בניהול העניינים הפנימיים של המפלגה על ידי בית משפט, מזכירות הליכוד קיבלה החלטה כדין – מוסד מוסמך של הליכוד המונה כ- 100 חברים.

...

ד) דין העתירה להידחות לגופה בשים לב לכך שאין מקום להתערב בניהול העניינים הפנימיים של המפלגה על ידי בית משפט, מזכירות הליכוד קיבלה החלטה כדין – מוסד מוסמך של הליכוד המונה כ- 100 חברים.

לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי את השלמת הטיעון של ב"כ העותרים ואף איפשרתי לעותרים 1-2 לאמר את דברם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התובענה להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) אכן יש ממש בטענת המשיבים ולפיה עניינם של העותרים 2-7 לא מוצה, וכי למעשה הם מבקשים מבית משפט זה לדון בעניינם כ"ערכאה ראשונה", אך בשים לב לכך שבין אם מדובר במבקש אחד ובין אם מדובר ב- 7 מבקשים ואף אם היה מדובר באלפי מבקשים שהם חברי ליכוד ממחוז השפלה, אין מקום לקבלת התובענה, לא אתמקד בעניין זה ואותיר את התובענה על כנה כפי שהיא.

ג) דין התובענה להידחות לגופה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התובענה להידחות.

יודגש, כי בהתאם לפסיקה, גם מקום שבו מדובר בסוגיה של פרשנות תקנון, הקף ההתערבות של בית המשפט מצומצם הוא, וכפי שהבהיר בית המשפט העליון בעיניין נס (שם, בפיסקה 14): "...אכן, התערבותו של בית המשפט בהליכים הפנימיים של מפלגות היא מצומצמת ביותר ושמורה למקרים מיוחדים (ראו ע"א 2211/96 כהן נ' כהן, פ"ד נ(629 (1, 634). בנסיבות המקרה שלנו המדובר בשאלת פרשנותו של תקנון הבחירות של משיבה מס' 1 ובסטיה מפרשנות קודמת שניתנה על ידי בית הדין העליון של הליכוד (משיב מס' 2). המערערים לא הצביעו על עילה להתערבות בית המשפט המחוזי בעיניינם, לא כל שכן עילה להתערבות בית משפט זה. גם מטעם זה, מן הדין היה לדחות את העירעור." יודגש עוד, כי אף אם נמצא שהפירוש שנתן בית הדין העליון של המפלגה להוראות חוקת המפלגה בטעות יסודה, לא יתערב בית המשפט בשקול הדעת של בית הדין, ובמילותיו של כב' השופט ש' לוין בעיניין וינברג: "כמו לשופטת המלומדת נראה גם לנו, כי לכאורה פרושו של המבקש עדיף על פרושו של בית הדין העליון של המפלגה, וכי נידרשת תקופת רציפות של חצי שנה של תשלום מסים כתנאי לזכות הבחירה של חבר המפלגה. עם זאת מסכימים אנו גם עם בית המשפט המחוזי, שאין זה הפירוש האפשרי היחיד של הסעיף האמור. בסעיף 71 לחוקה הוסמך בית המשפט העליון של המפלגה גם לתת פירוש מוסמך לסעיפי החוקה, ונוכח אופייה של החוקה כחוזה בין המפלגה לחבריה, אין המערער יכול להלין לפני בית-משפט זה על כי פרושו, הגיוני ככל שיהיה, לא נתקבל, אלא אם כן הראה שהיתה חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי (ע"א 718/82 בעמ' 810), דבר שלא הוכח במקרה דנן." כך גם בעיניין כהן, שם הבהיר בית המשפט העליון, כי בית המשפט לא יתערב בהחלטתו של טרבונל פנימי אף מקום בו טעה אותו טרבונל בפירוש העובדות או בפירוש הדין, ובילבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד עד כדי היותה שקולה לחריגה מסמכות.

...

ראשית, טענה זו נזנחה בדיון הנוסף בבית הדין העליון, ורק מטעם זה דינה להידחות.

כדי להדגיש עד כמה מדובר בעניין פנים מפלגתי בסכסוך בין שני מחנות יריבים בתוך תנועת הליכוד אביא מדברי עו"ד ויזר בדעת המיעוט בפסק הדין השני של בית הדין (בפסקה 21): "בשולי הדברים, איני יכול להתעלם מהתקפותיהם האישיות של היועץ המשפטי של הליכוד ושל מנכ"ל התנועה על חברי תנועה ועל חבר כנסת מכהן שנבחר ע"ח כלל חברי התנועה...מעבר לאופן ההתבטאות, הרי שבעלי תפקיד אלו אמורים לייצג את כלל חברי התנועה... יתרה מכך, תפקידם לוודא כי כל המתמודדים זוכים לתנאים שווים וליחס זהה. מבלי לקבוע מסמרות בנושא, התנהלותם והתבטאויותיהם בפנינו מעלות סימן שאלה בדבר יכולתם לנהוג כך ואני סבור כי על המוסדות המתאימים בתנועה לבחון את הנושא". ומנגד, לאיזון התמונה אביא מדברים שנכתבו בבקשה לצו מניעה הראשון שביקש למנוע את פרסום תוצאות הבחירות: "העותרים מגישים עתירה זו מתוך חשש כבד כי יו"ר המפלגה, ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, יו"ר מרכז הליכוד ח"כ מר דני דנון והמינהלת, עושים שימוש ציני במנגנון התנועה כדי לייצר רווח פוליטי אישי עבורם וזאת תוך פגיעה בחוקת התנועה ורמיסת הרוח הדמוקרטית של תנועת הליכוד ברגל גסה. עתירה זו מוגשת מתוך תחושת בהילות וסיוע בית המשפט נדרש כדי למנוע הפיכת התנועה לרכושו הפרטי של ראש הממשלה" מדובר בסכסוך פנים מפלגתי שעל בית המשפט למשוך ידיו ממנו.

סוף דבר לאור כל האמור, לא מצאתי כי המבקשים הצביעו על עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין העליון של הליכוד או על עילה אחרת המחייבת למנוע את מועד הבחירות המאוחד ביום 31.12.14 - על כן, התובענה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 4799/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: ח"כ אריאל קלנר נ ג ד המשיבים: 1. הליכוד - מפלגה לאומית ליבראלית 2. ראש הממשלה 3. בית הדין של הליכוד 4. מרכז הליכוד 5. מזכירות הליכוד 6. מפלגת כולנו בהנהגת משה כחלון 7. השר משה כחלון 8. השר אלי כהן 9. ח"כ יפעת שאשא ביטון 10. ח"כ רועי פולקמן 11. יו"ר מרכז הליכוד , השר חיים כץ 12. חברת הכנסת מיכל שיר ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 10.07.2019 בתיק הפ 003079-07-19 שניתן על ידי כב' השופט מגן אלטוביה תאריך הישיבה: י"ט בתמוז התשע"ט (22.07.19) בשם המערער: עו"ד שמחה דן רוטמן בשם המשיבים 5-1 והמשיב 11: עו"ד אבי הלוי; עו"ד מלכה רדוזקוביץ בשם המשיבים 10-6: עו"ד אלון גלרט; עו"ד ינקי פפר; עו"ד סהר פינטו; עו"ד ליאור רייכרט ][]פסק-דין

]הנשיאה א' חיות: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה) מיום 10.7.2019 אשר דחה את תובענת המערער והמשיבה 12, חברי הכנסת ה-21 מטעם סיעת הליכוד, בה עתרו, בין היתר, לבטל את החלטת מזכירות תנועת הליכוד מיום 28.5.2019 לשריין לארבעת חברי הכנסת ה-21 מטעם סיעת "כולנו" (המשיבים 10-7), את המקומות ה-5, ה-15, ה-29 וה-35 ברשימת מפלגת הליכוד לכנסת ה-22.

עם זאת, בית המשפט הוסיף וקבע כי על פי ההלכה הפסוקה העיקרון הנוהג לגבי החלטות של טרבונל מעין שפוטי פנימי של ארגון וולונטרי ובכלל זה מפלגה, הוא עיקרון אי ההתערבות המורה כי היתערבות בהחלטות של טריבונאלים מסוג זה יש לה מקום רק במקרי קיצון של חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.

...

מסקנה זו דומה למסקנה שאליה הגענו אנו באשר לתכלית שביסוד תיקון 12 (לסקירתה של התופעה במדינות העולם ולהסדרים הסטטוטוריים שנחקקו במטרה להתמודד עמה ראו: Kenneth Janda , Laws Against Party Switching, Defecting, or Floor-Crossing in National Parliaments, party law in modern Europe (2009), ניתן לצפייה ב-http://www.partylaw.leidenuniv.nl/uploads/wp0209.

סיכומם של דברים – בהינתן ההיסטוריה החקיקתית של תיקון 12 והתכלית האובייקטיבית שאותה נועד תיקון זה להגשים, אני סבורה כי יש לדחות את עמדת המערער לפיה סעיף 57א לחוק הבחירות נועד לחול על מצב דברים שבו סיעה שלמה מחליטה לחדול מלהתקיים ולהתמזג לקראת מערכת הבחירות הבאה אל תוך סיעה אחרת.

מטעמים אלה, כמו גם מכל הטעמים שפירטה חברתי, אף אני סבורה שדין הערעור להידחות.

לבסוף נטען כי הוראות חוק היסוד אינן נושא פרטי אשר צדדים יכולים להגיע להסכמות לגביו, ומשכך אין לקבל את טענת ההסתמכות של המערער, ודאי כשפסק הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי, שכלל אינו מוסמך לידון בשאלת עתוי ההתפטרות של המערער ואין ביכולתו לכבול את שיקול דעתו של יו"ר ועדת הבחירות בנושא זה. דיון והכרעה שלוש הן השאלות העולות בעירעור זה: ראשית, האם מרצ רשאית הייתה להגיש בקשה למניעת התמודדותו של המערער והאם בקשתה הוגשה בשיהוי; שנית, האם יו"ר ועדת הבחירות היה מוסמך להכריע לבדו בבקשה למניעת התמודדותו של המערער ברשימת הליכוד, או שמא הסמכות בעיניין זה נתונה למליאת ועדת הבחירות; שלישית, וככל שיימצא ששני הפגמים הנטענים הראשונים אינם מצדיקים את ביטול ההחלטה נושא העירעור – האם לגופם של דברים יש להתערב בקביעה לפיה המערער לא "התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו", כדרישת סעיף 6א(א) לחוק היסוד, ומשכך הוא אינו כשיר להיכלל ברשימת הליכוד לכנסת ה-25.

כפי שתואר על ידי בית משפט זה בהזדמנויות שונות, הרקע לתיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הכנסת (להלן: תיקון מס' 12), במסגרתו תוקן אף סעיף 6א לחוק היסוד, כלל עיסקאות פוליטיות שונות בגדרן עזבו חברי כנסת את סיעותיהן לסיעות אחרות, וזאת בתמורה לטובות הנאה אישיות (ראו, למשל, ע"א 4799/19 קלנר נ' הליכוד – מפלגה לאומית ליבראלית, פסקה 11 (28.7.2019) (להלן: עניין קלנר); בג"ץ 6600/22 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, פסקות 19-18 (19.10.2022) (להלן: עניין סילמן)).

...

יו"ר ועדת הבחירות הוסיף וציין כי אין ממש בטענת המערער לפיה מרצ מתעברת על ריב לא לה, נוכח העובדה שלא ניתן למצוא בלשון החוק עיגון למסקנה לפיה פרישת חבר כנסת היא עניין שבינו לבין סיעתו בלבד.

במכלול הנסיבות הללו – דהיינו כאשר המצגים בערעור הם מצגים הנוגדים את תכלית החוק, שניתנו על ידי גורמים בלתי מוסמכים, שהבהירו בזמן אמת כי עמדתם אינה מחייבת את הגורם המוסמך לדון בסייג ההתפטרות (ועדת הבחירות) – סבורני כי לא ניתן לדחות הפעלה של הוראת חוק מפורשת, לא כל שכן הוראת חוק יסוד, בהתבסס על טענת ההסתמכות.

דא עקא, גם אם אקבל כי ניתן היה לייחס משקל שונה במידה כזו או אחרת לטענת חוסר הבהירות ולטענת ההסתמכות (וכיצד אוכל שלא לקבל אפשרות זו בהינתן עמדת חברותיי וחבריי, שופטי הרוב), עדיין על מנת שנתערב בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות, נדרש שנגיע למסקנה כי החלטתו בעניינו של מר שיקלי מצדיקה התערבות על פי הסטנדרט האמור.

במצב דברים זה, אינני סבור כי היה מקום לקבוע שהחלטת יו"ר ועדת הבחירות לדבוק בהוראת סעיף 6א לחוק היסוד, ולא לאפשר התגברות עליה על בסיס הנסיבות הפרטניות שהציג מר שיקלי, הצדיקה התערבות של בית משפט זה. סוף דבר לאור כל האמור, סברתי בשעתו, ועודני סבור גם עתה, כי היה מקום לדחות את הערעור שהוגש בעניין מר שיקלי, ולאשר את החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות כי מר שיקלי מנוע מלהתמודד בבחירות הקרובות ברשימת הליכוד.