התעלפות בעבודה ביטוח לאומי בשל קשר סיבתי

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 31801-08-18 17 ינואר 2022 לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם התובע: אמנון זורסקי ע"י ב"כ עו"ד דנית מזור הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד הילה כהן החלטה

לתורת המקרוטראומה מספר יסודות ובהם: (1) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח; (2) חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצטברות לבין הופעת המחלה (ראו עבל 338/96 המוסד - יוסף עובדיה פד"ע ל"ו 213, 221; דיון נ"א/0-116 המוסד - כמיליה חורי פד"ע כ"ה 25).

התובע סיפר עוד כי כתוצאה מההחשיפות לכלור התעלף בעבודתו, כאשר לדבריו ארוע זה ארע כ-5 פעמים.

...

משכך, דין תביעתו להדחות.

משכך, מצאתי את גרסת התובע מהימנה והנני קובעת כי התובע הפעיל כלים רוטטים בחברת "הזרע" במשך כ-3-4 שעות מידי יום במשך כ 19 שנים.

לאור התקופה הממושכת שבה עבד התובע עם כלים רוטטים, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו והקים תשתית מספיקה המצדיקה מינוי מומחה לקביעת הקשר הסיבתי בין הפעלת הכלים הרוטטים לבין הרעד בידיו.

בהתאם לפסיקה – "... אם קיים ספק בדבר חריגות הארוע, יש למנות מומחה יועץ רפואי, זאת לבל תנעלנה דלתות בית הדין בפני המבוטח על הסף, בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין הארוע בעבודה לבין ובין האוטם הלבבי בו לקה המבוטח, ראו עב"ל (ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – מכלוביץ', פד"ע לח 461, 471 (2003, להלן: פרשת מכלוביץ'). לכך יש עוד להוסיף כי סמיכות הזמנים בין הארוע בעבודה לבין בוא האוטם גם היא מבססת, ולו במקרה של ספק, את הפניית המקרה למומחה יועץ רפואי לקבלת חוות דעתו (ראו עניין מכלוביץ' שם וכן עב"ל (ארצי) 668/06 מינה גלפנד – המוסד לביטוח לאומי (22.10.07); עב"ל (ארצי) 35047-08-13 מרינה ברילקין – המוסד לביטוח לאומי [(23.7.14))" (עב"ל (ארצי) 14882-12-12 אסחק יחיא – המוסד לביטוח לאומי (12.11.2014)).

בעקבות זאת הגיע הממונה מר טויטו והחל ויכוח בין התובעת לבינו בסופו התעלפה התובעת ופונתה למיון שם אושפזה עד ליום 4.8.2019 (ראה עדותו של מר טויטו עמ' 12 שורות 14-22 וסיכום אשפוז מיום 31.7.2019 נספח לתצהיר התובעת).

...

לא מצאנו בכך שהדבר נאמר על ידי התובעת באותו יום בו אירע המקרה כדי לקבוע שמדובר בביטוי שגור.

" מששוכנענו כי אירע לתובעת אירוע חריג, יש למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת לבין האירוע החריג.

לאור האמור מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי על יסוד העובדות הבאות: התובעת ילידת שנת 1958.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 26805-06-18 07 אפריל 2021 לפני: כב' השופט נוהאד חסן נציג ציבור (עובדים): מר סאבר שהאב נציגת ציבור (מעסיקים): גב' לאה ינון התובעת: מושית אופיר ע"י ב"כ: עו"ד עירן פיינשטיין הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ורג'ינה מנסור פסק דין

בקריאה של התיק הרפואי נימצאו הממצאים האלו (ללא כרונולוגיה): * ב 2002 בהיותה בהריון אירועים של סחרחורות והתעלפויות עד 3 פעמים בחודש ללא סיבה ברורה.

נראה לבית הדין, כי כל מטרת הבקשה של התובעת, הנה לתור אחר מומחה אחר, שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעיניינה, ולדעת בית הדין אין זו הדרך הראויה לפעול בעיניין זה. באשר לתביעה      לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם, בחוות הדעת ובחוות דעתם המשלימות של המומחים ובשאר המסמכים בתיק, החלטנו שאין להכיר בתובעת כמי שנפגעה ב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, לאור חוות דעתם המפורטות והמנומקות של המומחים.

...

עוד טוענת התובעת, כי מתשובותיו של המומחה ניתן להגיע למסקנה כי המומחה "נעול בדעתו" דבר אשר מצדיק מינוי מומחה אחר או נוסף.

נראה לבית הדין, כי כל מטרת הבקשה של התובעת, הינה לתור אחר מומחה אחר, שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעניינה, ולדעת בית הדין אין זו הדרך הראויה לפעול בעניין זה. באשר לתביעה      לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם, בחוות הדעת ובחוות דעתם המשלימות של המומחים ובשאר המסמכים בתיק, החלטנו שאין להכיר בתובעת כמי שנפגעה ב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, לאור חוות דעתם המפורטות והמנומקות של המומחים.

   מהאמור לעיל עולה, כי שני המומחים אשר מונו על ידי בית הדין נתנו חוות דעת מפורטות ומנומקות, השיבו על שאלות ההבהרה שהופנו אליהם על ידי בית הדין וחזרו על קביעתם אודות שלילת הקשר הסיבתי עם האירוע מיום 14.9.17, ומשכך לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות דעתם של המומחים מטעם בית הדין.

      בשים לב לאמור בחוות דעת המומחים - התובעת לא השכילה להוכיח "פגיעה בעבודה" ותביעתה נדחית בזאת.

ביום 24.8.20 דחה הנתבע את התביעה בנימוק כי "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתנו, שניגרם ארוע תאונתי חריג תוך כדי ועקב עבודתך. כמו כן, בעיון רופא המוסד לביטוח לאומי בתיקך, הוחלט כי אין קשר סיבתי רפואי בין המחלה ממנה הנך סובלת ובין עבודתך". לנוכח הדחייה כאמור הוגשה תביעה זו. בתצהירה תיארה התובעת את הארוע כדלקמן: "3. ביום 16.6.2019, בעת עבדתי בסוכנות ביטוח לוביט בע"מ (להלן: "עבודתי"), נהלתי ויכוח חריג וקשה מאוד עם אחת העובדות.

תוך כדי הוויכוח, הרגשתי כי העולם חרב עלי, הרגשתי תיסכול, התחלתי לבכות, בנוסף הרגשתי כאבים עזים בצואר, הרגשתי כי אני עומדת להתעלף, קוצר נשימה ומיד פניתי לרופאת המשפחה שלי".

באותו מועד התובעת לא חשבה כלל שהיא זכאית להגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי בגין פגיעה בעבודה.

...

לאחר שעיינו בחומר הראיות ושקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי יש למנות ולו מחמת הספק מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין ליקוייה הרפואיים הנטענים של התובעת.

לא נעלמה מעינינו סתירה בעדותה של התובעת לעניין זהות הסוכן/סוכנת שלגרסת התובעת גב' נחום דיברה איתו / איתה (נתנאל / חופית), ברם אין בכך כדי לאיין את מסקנתנו לפיה בין התובעת לגב' נחום התגלע וויכוח ביום 16.6.19 בעטיו חשה התובעת ברע ונזקקה לטיפול רפואי.

סוף דבר: לנוכח כל האמור, יש מקום למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 16.6.19 למצבה הרפואי של התובעת.

אולם נושא ההתעלפות אינו קשור כלל להווצרות החור כפי שהבהיר המומחה מטעם התביעה ד"ר ברק (עמ' 29 ש' 8-10), ולכן עניין זה אינו רלוואנטי לענייננו.

לא זו אף זו, ד"ר ברק בעדותו לפניי מסר כי גם אם התובע היה נוטל אנטיביוטיקה, הדבר לא היה מונע את הנזק, שכן האנטיביוטיקה נותנת כסוי לתקופה מוגבלת, ואם החור נותר פעור, אזי לאחר שהתובע היה מסיים ליטול את האנטיביוטיקה הבעיה הייתה נותרת והסינוס היה ממילא מזדהם, וכך העיד בעמוד 30 שורות 26-28: "אז גם אם הוא היה לוקח אנטיביוטיקה חודשיים, עצם קיום החור... רק היה יכול קצת להוריד את הכאבים, קצת להוריד את התפשטות הדלקת, אבל זה לא היה מונע את הווצרות הדלקת". לכן במקרה זה אין קשר סיבתי בין אי נטילת אנטיביוטיקה להווצרות הנזק.

על פי הודעת הביטוח הלאומי המתוארכת ליום התאונה, המערער נידרש לשלם דמי ביטוח על הכנסותיו כעצמאי לשנת 2012, כלומר עובר לתחילת עבודתו כמתקין מזגנים.

הנכות הרפואית והתפקודית אין מחלוקת בין הצדדים כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגין סינוסיטיס מקסילרית כרונית משמאל בשיעור של 10% לפי תקנה 69(2)(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

...

בטרם אפרט את נימוקיי כבר אקדים ואומר כי דין טענת התובע לתחולת הכלל "הדבר מדבר בעדו" להידחות.

בשים לב לכך לא שוכנעתי כי התנהגות התובע ניתקה קשר סיבתי.

בבדיקות אשר עבר התובע, נתגלה כי הוא סובל מחור שנוצר בין הפה לסינוס באזור עקירת שן. התובע הופנה למחלקת א.א.ג. בבית החולים בלינסון ולאחר טיפולים תרופתיים אשר לא צלחו הוחלט על ידי רופאי התובע, כי אין מנוס מביצוע ניתוח על מנת לתקן את הנזק.

לאור זאת, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 198,245 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% + מע"מ וכן בתוספת הוצאות משפט המוערכים על ידי בסך של 10,000 ₪.