נוכח מכלול טענות אלו, טען צד ג' כי הגורם האחראי למחדל הוא צד ד', אשר היה עליו ליתן הוראות לגורמים הרלוונטים בשדה התעופה, ולהבהיר להם כי יש להעביר את המזוודות אל טיסת ההמשך, ולבצע כרטוס עבור קטע הטיסה לארה"ב.
צד ד' הודה בכתב ההגנה כי כרטיס הטיסה, על כל חלקיו, הונפק בקידוד השייך לו, אולם טען שמאחר שהוא עצמו ביצע רק את קטע הטיסה הרביעי, ממינכן חזרה ארצה, הרי שאין לו כל יריבות או אחריות למעשים או למחדלים שהתרחשו בקטעי הטיסה הקודמים.
ראשית יוטעם כי לאחר בחינת טענות הצדדים, נמצא כי עיקר המחדל אינו בהעברת המזוודות בין הטיסות או באי העברתן, אלא באי הנפקת כרטיס עליה למטוס לתובעת, עבור החלק השני של טיסתה – ממינכן לארה"ב.
עם זאת, לא למותר לציין כי במהלך הדיון וכן בכתבי ההגנה, חלקו הנתבעות כולן על האפשרות שבפועל הועברה הכבודה ממטוס הנתבעת 1 למטוס חברת קונדור, בנגוד לעולה מעדות התובעת.
זאת, אף בהיתעלם מטענת התובעת כי המידע בנושא אכן נימסר לה על ידי צד ג', המכחיש זאת.
...
עקב כך טענה התובעת כי נציגי הנתבעות בארץ הטעו אותה, בין היתר בכך שלא אמרו לה כי היא נדרשת לקבל כרטיס עליה למטוס גם עבור הטיסה ממינכן לארה"ב.
ייאמר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את מכלול הראיות וטענות הצדדים, מהימנות עליי טענות הנתבעות 1 ו-2 כי לא ידעו כלל שהתובעת עתידה לעלות על טיסת המשך, ולכן איני מוצאת כי כשלו במעשיהן.
הנתבעות כולן חלקו על מסקנה זו, ואולם דומה כי זו המסקנה הסבירה העולה מעדות התובעת.
בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את טענות צד' ד' כי הנתבעים האחרים אינם לוקחים אחריות על מחדליהם, וכי לו עצמו אין יריבות עם התובעת.
לו הייתה התובעת עותרת לפסוק לה סכום פיצוי גדול יותר בגין הפסד יום הטיול והשעות אותן נאלצה להעביר בשדה התעופה במינכן, הייתי שוקלת בחיוב לעשות כן. נוכח דברים אלו, אין בידי לקבל את טענות הנתבעות כולן כי שיעור הפיצוי המבוקש גבוה ואינו מידתי.
נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומורה כי צדדים ג' וד' ישלמו גם הוצאות משפט לנתבעת 1 בסכום נוסף של 1500 ₪.
