התעלמות המעסיק מסביבת עבודה עוינת

בהתאם להלכה הפסוקה, "עילת ההתעמרות בעבודה - עילת תביעה אשר למצער יונקת את כוחה מעיקרון תום הלב בו מחויבים כל הצדדים ליחסי העבודה, היא רקמה פתוחה אשר תופסת ברשתה קשת של אירועים ומצבים של פגיעות קשות הגורמות לעובד פגיעה בכבודו והיוצרת סביבו סביבת עבודה עוינת...המעסיק הסביר "אינו יכול לנקוט במדיניות של עצימת עיניים לגבי סביבת עבודה לא תקינה" השוררת במקום (עניין שובל).

..הצקה כזו אחרת מצד ממונה או עמית לעבודה או היתעלמות או התנכרות לא תוכר לטעמנו בהכרח כהתעמרות בעבודה.

...

אשר על כן, ובשים לב לכללם של דברים, אנו סבורים כי על הצדדים לפעול כאמור בסעיף 107 לעיל.

לפיכך, התביעה ברכיבים אלה נדחית.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

על המעסיק מוטלת החובה לספק לעובד סביבת עבודה ראויה ומכבדת שאין בה פגיעה בכבוד האדם על היבטיו השונים, וזאת מכח חובות תום הלב וההגינות בהן מחויב כל מעסיק (ע"ע (ארצי) 54435-12-19 ליאנה בני עדני – עריית תל אביב יפו (4.8.21); להלן – עניין עדני).

כהתעמרות בעבודה יכולות להחשב מיגוון של התנהגויות חוזרות ונישנות שהביטוי שלהן נחווה כהשפלה ויוצר סביבת עבודה עוינת.

הרגשת היתעלמות מלפני הנסיעה לחו"ל, אין אוזן קשבת ואין לי למי לפנות בשום מקרה שהוא.

...

] על יסוד האמור, נדחות הטענות בדבר התעמרות והתנכלות תעסוקתית.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:             1.

בגין פרסום לשון הרע ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, סך 15,000 ₪.

מעבר לכך, הנתבעת טוענת שתלונתה של התובעת הוגשה בחוסר תום לב, ומצאנו כי נוכח מכלול הראיות יש טעם גם בטענה זו. כבר נפסק כי "על העובד לפעול בתום לב ובמטרה למנוע מעשים בלתי תקינים ובעניין זה ראוי להבחין בין עובד החושף מעשים בלתי תקינים בתום לב לבין עובד הטוען למעשים בלתי תקינים רק כדי לבוא חשבון עם עובדים אחרים או עם מעסיקו, בגלל שפוטר או משום שהוא אינו מרוצה ממצבו במקום העבודה... גם מן העובד נידרשת מידה של נאמנות והתנהגות שבתום לב כלפי מעבידו... תכלית החוק היא להעניק הגנה לעובדים כאלה, תוך הגבלת ההגנה, זאת על מנת למנוע שימוש לא סביר בה" (ע"ע (ארצי) 48067-10-11 חזות - רכבת ישראל (4.6.13)).נפסק גם כי "אין לשלול את האפשרות שעובד ייחשב כמי שפעל בתום לב גם שעה שבינו לבין הנילון קיימת עוינות או איבה העשויה להשליך על המוטיבציה בהגשת התלונה" (עניין עדני), אך יש לתת את הדעת גם למצב דברים בו העובד מעלה את טענותיו אך ורק לאחר שמסתבר לו כי קיימות טענות כנגדו או בתגובה להחלטות המעסיק המצויות בפררוגטיבה הניהולית שלו שפוגעות בתנאי עבודתו (ע"ע (ארצי) 23044-04-20 בכר - שירותי בריאות כללית (19.1.21)).

היתנכלות בנוסף לטענתה כי נפגעה עקב הגשת התלונה כלפי גב' סמסנוב, אשר מצאנו כאמור כי יש לדחותה, התובעת טוענת כי עברה מסכת היתנכלות ארוכה וקשה שבאה לידי ביטוי במספר אופנים: החלטת הגזברית להעביר אותה מתפקידה; היתעלמות הנתבעת מתלונות התובעת לגבי הגזברית; מידור מוחלט ושלילת סמכויות; והחלטה להעביר אותה מהמחלקה מתוך שיקולים אישיים וללא הסכמת הועד.

בפרשת עדני, שדנה במערכת יחסים בין רופאה בכירה לבין מנהל מחלקה בבית חולים, היתייחס בית הדין הארצי להיתנכלות כ"מידור לא עינייני מבצוע ניתוחים, זילזול והקטנה של יכולותיה המקצועיות, הפעלת-יתר של סמכויות ניהוליות תוך פגיעה בעצמאות שיקול דעתה כרופאה ותיקה ובכירה, ניכור המגיע כדי השפלה וכן נידוי, גם אם מרומז, מגרעין צוות המחלקה - עשויים ככל שהיו מוכחים (כל אחד מהם בנפרד, וודאי בהצטברותם יחד) ליצור סביבת עבודה עוינת ולהחשב כהתעמרות בעבודה על כל המשתמע מכך.

...

על כן, אף אם לא מצאנו כי הפגמים בהחלטת הניוד ובשימוע נובעים מהתנכלות כלפי התובעת, אין להתעלם מכך כי היה בהם כדי לגרום עוגמת נפש לתובעת, כפי שגם עלה בבירור משיחת השימוע.

לאחר שבחנו את מכלול הנסיבות לרבות משך עבודתה של התובעת בגזברות, מהות הפגמים בהליך והעובדה כי הם תוקנו תוך זמן קצר יחסית, אך גם כי התובעת נאלצה לפתוח בהליך לסעד זמני, מצאנו כי יש להעמיד את הפיצוי בגין הפגמים בשימוע על סך של 40,000 ₪.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 40,000 ₪.

נוסף על כך, עובדות המשיבה, מתעמרות במבקשת ומתעלמות ממנה, לא עונות לה ויוצרות סביבת עבודה עוינת.

לטענת המבקשת, היא הוכיחה כי המשיבה מסייעת לקיומם של הגנים הפיראטיים ולהתנכלות במבקשת, שכן לא היה די בשיבוץ המבקשת לגנים ריקים – היה על המשיבה לפעול נגד קיומם של הגנים הפיראטיים, לייצר סביבת עבודה בטוחה ונקיה מאפליית המבקשת, כפי שנקבע בפסק הדין וכפי שצריך לנהוג כל מעסיק, ובודאי מעסיק דו מהותי.

...

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,000 ₪ בגין הפרת זכותה לשימוע; הנתבעת תשלם לתובעת גמול הנסיעה בגין חודשים 10/21-9/21 בסך של 1,039.9 ₪; הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט התובעת בסך כולל של 7,000 ₪, בשים לב להליכים השונים אותם נדרשה התובעת לנהל בגין התנהלות הנתבעת ולהתנהלותה בהליך זה."

על כן, יש לדחות את הבקשה גם בנוגע למשיבות 4-2, שגם לגביהן לא הוכיחה המבקשת את היסוד העובדתי והנפשי הנדרש וברמה הנדרשת.

הנה כי כן מצאנו כי אותו מצב ממש שהתקיים עובר למתן פסק הדין, מתקיים גם עכשיו: קיום שתי "מגמות"..

סוף דבר הבקשה להידחות.

] מסקנה זו גם עולה מפסיקת בית הדין הארצי אשר ניתנה טרם התיקון הנ"ל בעיניין מקפת[footnoteRef:21], שם נקבע כי "אין למנוע ממעסיק לפטר עובד השוהה בתקופת אי-כושר ומקבל דמי מחלה. אולם, המעסיק אינו רשאי לקבוע את מועד סיום יחסי העבודה למועד הקודם למועד מיצוי ימי המחלה בתשלום להם זכאי העובד מכוח חוק דמי מחלה". [21: ע"ע (ארצי) 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים – וניט (ניתן ביום 7.12.2008).

] האם הנתבעת (כללית) וכוכבה (פרטנית) התעמרו בתובעת – טענה חוזרת ונשנית מפי התובעת, אשר הועלתה בהליך זה (ובכלל זה גם בחקירות הנגדיות), היתה לגבי היחס המתעמר של כוכבה כלפיה, ועל "סביבת עבודה עוינת, יחס מזלזל ולא נעים, תחושה כי אינה רצויה, הערות פוגעניות או היתעלמות מופגנת"[footnoteRef:138].

...

מנגד, הנתבעת התכחשה לכלל טענות התובעת, וטענה כי דין התביעה להידחות במלואה.

] "פיצוי בגין אי מתן אישור העסקה –סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע, כי מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה. הפרת סעיף 8 לחוק אינה מזכה בפיצוי כספי בגין אי מתן אישור העסקה, אלא קובעת קנס פלילי אשר אופן חישובו מעוגן בתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי- אישור לעובד על תקופת עבודתו), תשס"ב-2002. החוק אינו מקנה סמכות לפסוק פיצוי כספי בהליך אזרחי בגין הפרת ההוראה ליתן אישור על תקופת ההעסקה. כך גם, ככל שהתובע מבקש פיצוי מכח הפרת חובה חקוקה, התובע לא הצביע על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי מתן אישור העסקה. לפיכך, התביעה לפיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת העבודה נדחית." לסיכום – עילת התביעה למתן פיצוי בגין אי-מתן אישור על תקופת העסקה דינה להידחות במלואה.

סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, תביעתה של התובעת דינה להידחות במלואה, ביחס לכלל רכיבי התביעה.

על כן, אנו קובעים בזאת כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪.